מבנה יוצא דופן מימי בית המקדש הראשון נחשף בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד. מאמר חדש, שמתפרסם השבוע בכתב העת 'Atiqot של רשות העתיקות, מציע כי המבנה המיוחד, ובו שורה של שמונה חדרים חצובים בסלע, שימש למטרות פולחן, והוא היה בשימוש בזמן שבית המקדש עמד על תילו בהר הבית, מרחק כמה מאות מטרים מדרום לו. ברשות העתיקות אמרו כי זהו מבנה הפולחן היחיד מתקופה זו שהתגלה עד היום בירושלים, ובין היחידים שהתגלו עד כה בארץ.
(צילום: אסף פרי ואמיל אלג'ם, עיר דוד ורשות העתיקות)
המבנה שנחשף משתרע על שטח של כ-220 מ"ר. בתוך שמונת החדרים נמצאו מתקנים לשימושים שונים, כמו בית בד לייצור שמן, גת לייצור יין, יסודות מתקן חצוב שממנו יוצאת תעלת ניקוז שהחוקרים מזהים כמזבח, ואבן גדולה הניצבת זקופה, אשר לצידה התקיימה עבודה פולחנית.
באחד החדרים התגלו ברצפת החדר סימני חציבה מסתוריים בצורת V, שפשרם טרם התברר לחוקרים. אלי שוקרון, חופר האתר, אמר כי ייתכן שבחציבות נקבעו בסיסים של מתקנים ששימשו במערך הטקסים הפולחניים שנערכו באתר.
בשולי המבנה הפולחני נחשפה מערה קטנה ובתוכה מצבור של כלים המהמאה ה-8 לפנה"ס. בין הכלים שנחשפו: סירי בישול, קנקנים ועליהם חלקי שמות בכתב עברי קדום, משקולות נול, חרפושיות, טביעות חותם ועליהם ציורים, ואבני שחיקה ששימשו לכתישת גרעינים.
צוות מחברי המאמר מהמרכז לחקר ירושלים הקדומה, ובראשם הארכיאולוג אלי שוקרון, שניהל את החפירה בעיר דוד מטעם רשות העתיקות, סבור כי המבנה המיוחד היה בשימוש עד לאמצע תקופת מלכי יהודה. לדברי שוקרון, "המבנה יצא מכלל שימוש במהלך המאה ה-8 לפני הספירה - ייתכן שבמסגרת הרפורמה הדתית של המלך חזקיהו, שלפי המתואר במקרא ביקש לאחד את עבודת האל במקדש בירושלים, ועל כן, ביטל את אתרי הפולחן שהיו פרושים בממלכה".
שוקרון הוסיף כי "המקרא מתאר כי בתקופת הבית הראשון פעלו אתרי פולחן נוספים גם מחוץ לבית המקדש, ושניים ממלכי יהודה - חזקיהו ויאשיהו - החילו רפורמות דתיות במטרה לבטל את אתרי הפולחן הללו ולרכז את עבודת האל בבית המקדש בירושלים.
"כשהתחלנו את החפירה בעיר דוד, בשנת 2010, נוכחנו לגלות שהאתר נחתם באמצעות מילויי עפר מהמאה ה-8 לפסה"נ - אז הוא יצא ככל הנראה משימוש", סיפר שוקרון. "אבן המצבה שחשפנו במקום נותרה כשהיא ניצבת על תילה, וגם יתר החדרים במבנה היו שמורים היטב".
שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס לתגלית: "המבנה הייחודי שנחשף בעיר דוד הוא עדות מרגשת לעברה העשיר של ירושלים. חשיפות מסוג זה ממחישות את שורשינו ההיסטוריים ואת החיבור שלנו - מזה אלפי שנים, לירושלים ולאתרים שבהם התגבשה התרבות והאמונה של עם ישראל".
המאמר יפורסם בכתב העת ’Atiqot כחלק מפלטפורמת פרסומים מדעיים חדשה ומשודרגת שרשות העתיקות תשיק היום (ג'). ברשות העתיקות אמרו כי במה זו מנגישה, לראשונה, באופן חופשי את כל פרסומי רשות העתיקות, לציבור החוקרים ולקהל הרחב.