חלקת קבורה ובה 34 חפצים שנטמנו בה, כולל מגוון פריטים ותכשיטים שעשויים שנהב, זהב, ברונזה, נחושת, אבן (שהיו עשויים מכלוריט, לפיס לזולי, סרפנטין ואבן גיר) וכלי חרס, התגלתה בחבל ח'וראסאן.
באתר Phys.org נכתב כי עושר חפצי הקבורה לא היו היחידים שהפכו את חלקת הקבר למיוחדת כל כך, אלא גם שרידיה של אישה צעירה למדי - בת פחות מ-18 - שנקברה בה. הממצאים הללו התגלו באתר טפה צ'אלו (Tepe Chalow), ונותחו על ידי צוות חוקרים שפרסם את מסקנותיו בכתב העת Iran.
ד"ר עלי והדטי, ממשרד המורשת התרבותית והתיירות האיראני, שהוביל את צוות המחקר, אמר כי הממצאים שנגלו לעיניו ולעיניהם של עמיתיו (שהגיעו ממספר מדינות וממגוון תחומי ידע) משכו את תשומת ליבם, שכן הם השתייכו לאזורים בהם שוכנות כיום, בין היתר, טורקמניסטן, אפגניסטן ואוזבקיסטן.
גילויים הרחק מעבר לאגן נהר אמו דריה (Amu Darya), בחלקים נרחבים של מזרח איראן, היו משמעותיים ביותר ומשכו כאמור את תשומת ליבם של החוקרים. "בהתחשב בכך שאזור זה נודע מאוחר יותר בשם 'ח'וראסאן הגדולה' במהלך העת העתיקה המאוחרת ולאורך תקופת ימי הביניים, עמיתיי ואני הצענו את המונח 'ציוויליזציית ח'וראסאן הגדולה' כדי לתאר תופעה תרבותית רחבה זו מתקופת הברונזה. רעיון זה זכה מאז לתשומת לב ניכרת בקרב ארכאולוגים שחוקרים את האזור", אמר ד"ר והדטי.
הציוויליזציה הקדומה הופיעה לראשונה בסוף האלף השלישי לפני הספירה. עם השנים התרחבה במהירות ובסופו של דבר הקיפה את הדלתות של נהר מורגאב (Murghab) בטורקמניסטן, את אזורי נווה המדבר בצפון אפגניסטן ואוזבקיסטן, ואף את עמקי ההרים של צפון-מזרח איראן.
"עד תחילת האלף השני לפני הספירה, היא יצרה קשרים מרחיקי לכת עם תרבויות גדולות אחרות, כולל עמק האינדוס (מואנג'ודארו) ושושלות מסופוטמיה המוקדמות, כמו גם קהילות החוף לאורך המפרץ הפרסי", הסביר ד"ר והדטי. "עדויות ארכאולוגיות לרשתות הסחר הנרחבות שלה משתקפות בממצאים מעיראק, פקיסטן, איראן ואתרי החוף של המפרץ הפרסי, המצביעות על מחזור של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים".
חלק מפריטי הקבורה נשאו מוטיבים מסקרנים. נמצאה סיכת ברונזה בצורת יד המחזיקה שושנה בת עשרה עלי כותרת בין האגודל לאצבע, כמו גם שלושה מכלי קוסמטיקה עשויים כלוריט שעוטרו במוטיב של נחשים ועקרבים. בנוסף, התגלה חותם שעוטר בתבליט של שתי כפות רגלי אדם, עם עיגול ביניהן וחצי עיגול תחתן, שהן סגורות במסגרת עגולה. "מעבר לשפע הפריטים, האלמנט הבולט ביותר הוא נוכחותם של מספר חותמות – אינדיקציה מובהקת לתפקידה הפעיל ולמעמדה החברתי של אותה אישה בקהילתה בעת תקופת הברונזה. חותמות בהקשר זה מסמלות בעלות והשתתפות ברשתות הסחר", אמר ד"ר והדטי.
בהתחשב במיקומו הגאוגרפי של אתר הקבורה – על נתיב סחר עתיק חשוב, מסדרון שנשאר משמעותי גם בתקופת ימי הביניים, וחיבר את מזרח איראן עם מישור גרגאן (Gorgan) והרמה האיראנית – סביר להניח שהוא היווה חלק מרשת הסחר הקדומה שבתקופות מאוחרות יותר כונתה "דרך המשי".
הייתה זו סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין סין לבין אתרים רבים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה. דרך המשי הייתה רשת של נתיבי מסחר אירו-אסייתיים פעילה מהמאה ה-2 לפני הספירה עד אמצע המאה ה-15, תוך שהיא משתרעת על למעלה מ-6,400 ק"מ. דרך זו מילאה תפקיד מרכזי בהתפתחות אינטראקציות כלכליות, תרבותיות, פוליטיות ודתיות בין העולם המזרחי והעולם המערבי.
