גישה חדשנית לחקר התנהגות בעלי חיים, הנשענת על ניתוח כמותי ולא על פרשנות אנושית בלבד, הוצגה לראשונה בהקשר של חתולים. באמצעות ראייה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית, הושגו מדידה וכימות של הדינמיקה החברתית בין החתולים, תוך זיהוי דפוסי אינטראקציה חברתית ביניהם.
מגוון אינטראקציות בין חתולים מבויתים
(צילום: ד"ר בריטני פלורקייביץ')
במחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Veterinary Behavior, לקחו חלק גם חוקרים מאוניברסיטת חיפה. "היכולת לעקוב באופן רציף אחר שינויים במרחק בין חתולים מאפשרת לנו לחשוף דפוסים חברתיים", הסביר ד"ר טדי לזבניק, מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת יונשופין בשבדיה, שהוביל את המחקר. "בכך, גדלה ההבנה כיצד נוצרים, משתנים ומתפרקים קשרים חברתיים בין בעלי חיים באופן שיטתי, אובייקטיבי ובקנה מידה רחב, ללא כל התערבות או הפרעה להתנהגות הטבעית שלהם".
חתולים מבויתים (Felis silvestris catus) נחשבים לבעלי חיים בעלי גמישות חברתית גבוהה, שיכולים לחיות הן במשקי בית קטנים והן במושבות גדולות. הם ניחנים ביכולת ליצור מגוון רחב של קשרים חברתיים, הכוללים שיתופי פעולה, דינמיקות ידידותיות ולעיתים גם עימותים. גמישות זו הופכת את החתול למודל מחקרי חשוב להבנת יחסים חברתיים מורכבים.
למרות זאת, המחקר המדעי על האופן שבו חתולים יוצרים, מבטאים ומתחזקים קשרים חברתיים עדיין מוגבל יחסית ומתבסס ברובו על תצפיות מסורתיות והערכות איכותניות של קרבה פיזית.
במחקר הנוכחי, בדקו ד"ר לזבניק ופרופ' אנה זמנסקי, מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר בריטני פלורקייביץ' מליון קולג' (Lyon College), כיצד ההקשר החברתי וההרכב המגדרי של זוגות חתולים משפיעים על דפוסי הקרבה הפיזית ביניהם בזמן תקשורת פנים אל פנים. כמו כן, עסקו החוקרים בשאלה האם ניתן להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לנתח קשרים אלו בצורה מדויקת ושיטתית.
כדי לבחון את הדינמיקה החברתית בין החתולים, ניתחו החוקרים קטעי וידאו של אינטראקציות טבעיות בין 53 חתולים בוגרים שתועדו בסביבה מבוקרת. בסך הכול נותחו 186 דינמקות חברתיות שאפשרו לחוקרים לעקוב אחר האופן שבו חתולים מתקרבים זה לזה, שומרים מרחק או משנים את דפוסי ההתנהגות במהלך מפגש חברתי.
באמצעות מערכת בינה מלאכותית, המבוססת על ראייה ממוחשבת, נמדד המרחק הפיזי בין זוגות חתולים בכל רגע, וכך ניתן היה לנתח באופן שיטתי את דפוסי ההתקרבות וההתרחקות המעידים על אופי הקשר החברתי ביניהם.
מתוצאות המחקר עולה כי להרכב המגדרי של זוגות החתולים יש השפעה מובהקת על דפוסי הקרבה הפיזית ביניהם. הקירבה בין זוגות ממין נקבה הייתה הגדולה ביותר בעקביות, בעוד שזוגות ממין זכר שמרו על המרחק הגדול ביותר. כמו כן, בזמן דינמיקות שאינן ידידותיות, המתאפיינות בדריכות, בהתנהגות הגנתית או בעימות, השתנה המרחק בין החתולים בתדירות גבוהה עם מעברים חדים בין התקרבות להתרחקות. דפוס ההתנהגות הזה קורה בניגוד לדינמקות ידידותיות שבהן המרחק ביניהם נותר יציב יותר לאורך זמן.
סיכום הממצאים הוביל את מחברי המחקר להסיק כי קרבה פיזית בין חתולים אינה מדד פשוט של קרבה חברתית, אלא תוצאה של תהליכים דינמיים המושפעים מהֶקשר האינטראקציה ומההרכב המגדרי של המשתתפים. מדידה רציפה של שינויי מרחק סייעה לחוקרים לזהות דפוסים חברתיים מורכבים ולפתח כלים מתקדמים להבנת רווחה והתנהגות חברתית של בעלי חיים, שחלקם אינם ניתנים לזיהוי באמצעות תצפית אנושית בלבד. על כן, הממצאים מדגישים את החשיבות של כלים חישוביים בחקר התנהגות בעלי חיים.
