חוקרות באוניברסיטת תל אביב בדקו את השפעתם של חלקיקי פלסטיק, המצויים בשפע בסביבת החוף, על צמח בר בשם חולית החוף. הן מצאו שכאשר הצמח נזרע בקרקע מזוהמת בפלסטיק הוא עצמו אינו נפגע וצומח באופן תקין. לעומת זאת, אחוזי הנביטה של הדור הבא יורדים משמעותית.
המחקר בוצע בבית ספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, על ידי נוי קמינר ביטון בהנחיית פרופ' אינס צוקר מבית הספר להנדסה מכאנית וד"ר מיכל גרונטמן מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון. המאמר פורסם בכתב העת Science of the Total Environment.
2 צפייה בגלריה
צמחים שהשתתפו בניסוי באוניברסיטת תל אביב
צמחים שהשתתפו בניסוי באוניברסיטת תל אביב
צמחים שהשתתפו בניסוי באוניברסיטת תל אביב
( צילום: נוי קמינר ביטון)
פרופ' צוקר הסבירה: "פלסטיק שעבר שימוש ונחשף לסביבה מתפורר לחלקיקים זעירים. ככל שהחלקיקים קטנים יותר, כך גדל הסיכוי שיפגעו בצמחים וביצורים חיים. באופן ספציפי, חוף הים הוא אחד האזורים המזוהמים ביותר בפלסטיק - מכלים חד פעמיים ועד לחפצים שנסחפו מהים. אך למרות זאת, רוב המחקרים העוסקים בהשפעות פלסטיק על צמחים מתייחסים להקשר החקלאי ולא לצמחיית החופים. במחקר זה בחרנו לעסוק בהשפעה של חלקיקי מיקרו-פלסטיק על צמח בר בשם חולית החוף שגדל לחופי הים התיכון, ובישראל נמצא בסכנת הכחדה".
במסגרת המחקר נזרעו זרעים של חולית החוף בחממה באוניברסיטת תל אביב, בתוך עציצים ובהם חול שעורבבו בו חלקיקי פלסטיק זעירים מארבעה סוגים: פולסטירן – החומר שממנו עשויים כלים חד-פעמיים, המצוי בשפע בחופי ישראל; PLA – שנחשב לתחליף פלסטיק ירוק ומתכלה; ומכל סוג שתי תצורות שונות – פלסטיק שעבר במעבדה תהליכים המדמים פירוק בסביבה הטבעית, ופלסטיק שלא נחשף לתהליכים אלה. כל אלה הושוו לקבוצת ביקורת שגודלה בחול שלא הכיל פלסטיק כלל.
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: ד"ר מיכל גרונטמן, פרופ' אינס צוקר ונוי קמינר ביטון
מימין לשמאל: ד"ר מיכל גרונטמן, פרופ' אינס צוקר ונוי קמינר ביטון
מימין לשמאל: ד"ר מיכל גרונטמן, פרופ' אינס צוקר ונוי קמינר ביטון
( צילום: אוניברסיטת תל אביב)
נוי קמינר ביטון אמרה: "עקבנו אחר כל הצמחים לאורך עונה אחת. בתחילה נדמה היה שכולם משגשגים, ואינם מושפעים כלל מהפלסטיק. המפנה הגיע כשאספנו מהם זרעים וניסינו להנביט את הדור הבא. מצאנו שאחוזי הנביטה של זרעי הצמחים שנחשפו לפלסטיק קטנים משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת. הנזק החמור ביותר נגרם על ידי חלקיקי פוליסטירן שנחשפו לתהליכי פירוק סביבתי - אשר למעשה מדמים בצורה הטובה ביותר את מה שקורה בטבע. אחוז הנביטה של זרעי הצמחים שגודלו בחול עם חלקיקים אלה היה 3% בלבד, פחות משליש בהשוואה ל-10% בקבוצת הביקורת".
ד"ר גרונטמן סיכמה: "במחקר זה בדקנו כיצד משפיעים חלקיקי פלסטיק זעירים על צמחים שגדלים ברצועת החוף – סביבה המהווה בית גידול ייחודי למינים נדירים רבים, אך נתונה לזיהום פלסטיק גבוה במיוחד ולאיומים סביבתיים אחרים. הממצאים שלנו מעידים כי השפעת זיהום הפלסטיק אינה מיידית אלא מדלגת לדור הבא - בבחינת 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה'. באופן זה עלול זיהום הפלסטיק להוביל לפגיעה משמעותית במערכת האקולוגית החופית".