פרופ' עדי ציטרין מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב זכה יחד עם חבריו בצוות הבינלאומי של JWST UNCOVER בפרס Lancelot M. Berkeley–New York Community Trust Prize for Meritorious Work in Astronomy לשנת 2027 מטעם האגודה האמריקנית לאסטרונומיה (AAS). פרופ' ציטרין יקבל את הפרס על תרומתו להבנת היקום הקדום באמצעות שילוב תצפיות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב עם תופעת העידוש הכבידתי, שהוביל בין היתר לגילוי גלקסיות וחורים שחורים סופר-מסיביים מהשלבים המוקדמים ביותר בתולדות היקום.
תוכנית UNCOVER, ראשי תיבות של Ultradeep Nirspec and NirCam ObserVations before the Epoch of Reionization, היא תוכנית מחקר משמעותית של טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שבמסגרתה בוצעו תצפיות עמוקות במיוחד בצביר הגלקסיות Abell 2744, המכונה "צביר פנדורה", ובסביבתו.
המסה העצומה של הצביר פועלת כמעין "זכוכית מגדלת" קוסמית: היא מכופפת ומגבירה את אורן של גלקסיות רחוקות הנמצאות מאחוריו. כך, בשילוב עם התצפיות של ג'יימס ווב, התאפשר לחוקרים להתבונן בגלקסיות ובמקורות אור שהיו קשים או בלתי אפשריים לזיהוי באמצעות תצפיות קודמות או ללא תופעת העידוש.
המטרות המדעיות המרכזיות של UNCOVER הן להבין את התכונות הפיזיקליות של הגלקסיות הראשונות שנוצרו ביקום; לחקור כיצד ומתי הגלקסיות האירו את סביבתן ותרמו ליינון מחדש של הגז הנייטרלי ביקום; לאתר גלקסיות המוסתרות על ידי אבק וללמוד על היווצרות כוכבים ביקום הצעיר; וכן להבין טוב יותר את התהליכים שהשפיעו על התפתחות הגלקסיות לאורך ההיסטוריה של היקום.
השתתפותו של פרופ' ציטרין בפרויקט היא חלק מפעילות מחקרית ענפה של קבוצת האסטרופיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחקר היקום הקדום, באמצעות תצפיות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב. במסגרת פרויקט זיהו החוקרים ואפיינו גלקסיות מהשלבים המוקדמים ביותר של היקום, וכן לחקור את החורים השחורים שהתקיימו בתקופה זו. מחקרים שבהם השתתפו חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון עסקו, בין היתר, באוכלוסיית העצמים המכונים "little red dots", מקורות קומפקטיים אדומים שהתגלו בתצפיות ושנמצא כי חלק משמעותי מהם קשור לחורים שחורים פעילים הצוברים חומר.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב
(איור: Northrop Grumman, AP)
פרופ' ציטרין היה אחראי על פיתוח מודל העדשה הכבידתית לתכנית UNCOVER והיה בין החוקרים שהשתמשו בנתוניה יחד עם מודל עדשת הכבידה שפיתח כדי לזהות ולחקור עצמים מהיקום הצעיר ביותר. בין היתר, מחקר בהובלת קבוצתו של פרופ' ציטרין זיהה חור שחור סופר-מסיבי קדום ומשונה, באמצעות שלוש תמונות שלו – שלוש נקודות אדומות קטנות - שנוצרו כתוצאה מהעידוש הכבידתי על-ידי צביר הגלקסיות Abell 2744.
החוקרים קבעו כי האור שאנו רואים מהחור השחור יצא כאשר היקום היה בן כ-700 מיליון שנה בלבד. פרופ' ציטרין ושותפיו מצאו כי התפלגות האור באובייקט זה שונה מאובייקטים אחרים, ומצאו כי יחס מסת החור השחור לכוכבים באובייקט זה גדול מזה הנצפה בזמנים מאוחרים יותר. למעשה, אובייקט זה היה אחד הפרוטו-טייפים הראשונים ל-׳ליטל רד דוטס׳ ורמז כי אלו כנראה חורים שחורים מסיביים.
על פי הנימוק להענקת הפרס, צוות UNCOVER קיבל אותו על שילוב בין עוצמתם של טלסקופים לבין תופעת העידוש הכבידתי, שאפשר באמצעותם לחשוף את תכולתו של היקום הרחוק. במסגרת המחקר הספקטרוסקופי של הצוות התגלו גלקסיות מתקופת "שחר היקום", ובהן אוכלוסיות גדולות של גלקסיות בהירות וחורים שחורים סופר-מסיביים ביקום הקדום.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב הגיע ליעד
(הדמיה: נאס"א)
פרופסור עדי ציטרין הגיב להודעת הזכיה: "שמחתי מאוד, והופתעתי לחלוטין, לקבל את הבשורה על הזכייה בפרס. תוכנית UNCOVER הייתה אחת התוכניות הראשונות יחסית שבוצעו באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב, עוד לפני שבאמת ידענו למה לצפות, והיא אכן זכתה להצלחה רבה. היא המחישה את העוצמה שבשילוב בין יכולותיו של ג'יימס ווב לבין תופעת העידוש הכבידתי, והובילה לגילוי גלקסיות קדומות, לצד עצמים בלתי צפויים כגון חורים שחורים קדומים ואבות-טיפוס של "נקודות אדומות קטנות" (Little Red Dots). בכך היא פתחה את הדלת לגילויים של עצמים דומים רבים מאז, וכן לסקרי עידוש חדשים באמצעות ג'יימס ווב."
הענקת הפרס והרצאת הפרס יינתנו בינואר 2027 במסגרת הכנס ה-249 של האגודה האמריקנית לאסטרונומיה בסולט לייק סיטי.
