בית המשפט המחוזי בבאר שבע הקפיא היום (ב') את היתרי הרעלים החדשים של המשרד להגנת הסביבה לחברת קצא"א. זאת, לאחר שקצא"א עתרה לבית המשפט נגד היתרי הרעלים החדשים, שלטענתם מצמצמים את פעילותם בצורה משמעותית, עד כדי פגיעה במשק האנרגיה וזמינות דלק. דיון נוסף בנושא יתקיים בתחילת חודש יולי.
השופט אליהו ביתן הורה שתנאי היתרי הרעלים הקודמים יעמדו בתוקף עד החלטה אחרת. במהלך הדיון הבהיר השופט כי אין זה ראוי מבחינתו כי בית המשפט ישים עצמו בנעלי הממשלה.
עורך הדין של קצא"א, מאיר הלר, טען בדיון כי בחברה מזהים מגמה נוספת, מעבר לניסיון לסכל את הסכם רד-מד לשינוע נפט במפרץ אילת. השופט אמר כי "ההליך הזה קטן מדי בשביל הדבר הענק שאתה שם על השולחן. זו מלחמה בין שתי גישות, שהמובילים שלהם נמצאים ברמה הגבוהה של הממשל. שר האוצר, הכלכלה ומנגד המשרד להגנת הסביבה. מישהו צריך להחליט ביניהם. אם זה ראש הממשלה או גורם אחר. אבל לשים את זה על עתירה מנהלית לא יפתור את העניין הגדול. אלה לא החלטות שבית משפט מחליט. המדינה צריכה להחליט, בדרגים הגבוהים של הממשלה. זה ריב בתוך המשפחה".
נציג קצא"א הוסיף: "אנחנו בנפש חפצה ולב פתוח נשב עם המשרד להגנת הסביבה. כשזה אמור להיות ההיפך. נושא הכמויות לא ייפתר, אלא בדרגים הגבוהים. אנחנו כבר עכשיו מוכנים שהנושא יתברר בפני היועצת המשפטית לממשלה".
השופט ביתן קבע כי "הסוגיות שבמחלוקת נוגעות לעניינים מהותיים שקשורים במדיניות ממשלתית המאזנת בין מרכיבים שונים, שהמקום הטבעי לדון בהם הוא משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ולא בית המשפט. בהתחשב באופי העיסוק של קצא"א, בפעילותה עד כה על היתר הרעלים הקיים, נראה לי שלא ייגרם נזק מהותרת המצב הקיים על כנו עד להחלטה אחרת, ולמעשה הסכמה ברוח זו ניתנה על ידי שני הצדדים. ההוראות שבהיתרי הרעלים החדשים מחולקות באופן גס להוראות בנוגע להיקף הדלקים שקצא"א רשאית לשנע, ולהוראות בנוגע לעניינים טכניים שקשורים בציוד ובתהליכי עבודה ובקרה. הנושא הראשון מחייב מעורבות של גורמים משרדיים בכירים במשרדי הממשלה הנוגעים לעניין. ומטבע הדברים התהליכים האלה אורכים זמן ממושך יותר. ואילו הנושא השני מחייב דיונים בדרג הביצועי של קצא"א ושל גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה. הגם כפי שציינתי, נראה לי שהסכסוך כולו צריך להיות מטופל מחוץ לכותלי בית המשפט, אך כל עוד העתירה עומדת בעינה יש מקום לקיים דיון תוך פרק זמן קצר יחסית בו נקבל עדכון על ההתפתחויות וייקבעו סדרי הדין הבאים".
השופט קבע את הדיון בעתירה לעוד חודשיים, ועד אז יתקיימו דיונים בין המשרד להגנת הסביבה לקצא"א בסוגיות טכניות הקשורות להיתר הרעלים, ואילו בכל הנוגע להיקף הדלקים, הרי שאלה יתקיימו בדרגי ממשלה בכירים יותר. כאמור, עד להחלטה אחרת תנאי היתרי הרעלים הקיימים שהיו בתוקף לפני ההחלטה, יעמדו בעינם. בדיון הבא יעדכנו הצדדים את בית המשפט בנוגע להתפתחויות בנושא.
ברקע החלטת בית המשפט מגיע גם עמדת משרד האוצר. מנכ"ל המשרד רם בלינקוב פנה למנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס וביקש לקיים דיון דחוף לבחון את ההשלכות של שינוי היתר הרעלים של קצא"א על משק הדלק הישראלי. בלינקוב, כצפוי, אמר כי צפה את ההתנהלות הזו של המשרד להגנת הסביבה, שלדבריו מוביל מדיניות מסוכנת למשק הישראלי.
בהתייחסו למגבלות על יבוא נפט גולמי טען כי אלה עלולות להביא לעלייה ביוקר המחייב ובפרט במחירי הדלק, זאת על רקע המשבר הנוכחי, לפגיעה בפעילות בתי הזיקוק ואף לפגיעה ביכולת המשק להיערך למצב חירום. גם בבזן הזהירו ממחסור בדלק במכתב למשרד האנרגיה. אלא שבזן לא הוציאו כל הודעה לבורסה, מה שיכול לסמן כי מדובר בניסיון להפחיד את הגורמים במשרד להגנת הסביבה שיתקפלו.
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה להחלטת בית המשפט: "החברה להגנת הטבע, תומכת בהגבלת פעילותה של חברת קצא"א בכלל, ובמפרץ אילת ובאשקלון, בפרט. רק בשבוע שעבר גזר בית המשפט עונשים לבכירי קצא״א, על פגיעתם הקשה בטבע ובסביבה. חייבים להגן על הטבע ובריאות הציבור, מפני פעילות הנפט המזיקה והרשלנית של קצא״א. בעידן של משבר אקלימי - אקולוגי, צריך להטיל על חברות נפט, כמו קצא״א, כמה שיותר מגבלות".
מנגד, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד"ר רון תומר, מסר כי הוא מברך על החלטת בית המשפט. "קצא"א הנה אחת החברות החיוניות ביותר למשק האנרגיה וכלכלת ישראל. החברה משמשת כשער הימי העיקרי של מוצרי הנפט והדלק למדינת ישראל ומתקניה משמשים לצורכי משק הדלק במדינה מזה עשרות שנים. החברה פועלת על פי התקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר, ולכן טוב שעצר בית המשפט את הניסיון הגס של המשרד להגנת הסביבה לנהל את שוק האנרגיה באמצעות הקצבת היתרים. שוק האנרגיה משמעותי וחשוב ויש לנהל אותו בראייה לאומית. זאת ועוד, הדרך לקדם קיימות עוברת דרך ביטחון אנרגטי ובוודאי לא תצלח אם ייצרו מחסור באנרגיה לתושבי ישראל. בהחלטתו, מנע בית המשפט מחסור בדלק והעלאת תעריפי הדלק לאזרחי ישראל״.
