77 אחוז משטחי החקלאות בעולם מוקדשים למרעה. התחום מפרנס מיליארדי אנשים ברחבי העולם, ועל חשיבותו מעידה העובדה שהוא קשור לעשרה מתוך 17 יעדי הפיתוח בר-הקיימא שהגדיר האו"ם לצורך הבטחת שלומם ושגשוגם של בני האדם ברחבי העולם. המרעה משפיע על מערכות אקולוגיות רבות, בפרט לאור שינויי האקלים והפעילות האנושית הגוברת. למרות החשיבות העצומה, המחקר בתחום מצומצם ומתמקד בעיקר בנושאים מקומיים.
2 צפייה בגלריה
שטחי מרעה בתחילת מסלול נחל תבור
שטחי מרעה בתחילת מסלול נחל תבור
שטחי מרעה בתחילת מסלול נחל תבור
(צילום: גלעד כרמלי)
מחקר חדש בהובלת פרננדו מאסטרה (Maestre) מאוניברסיטת אליקנטה בספרד, בהשתתפות יותר מ-130 חוקרים מכל רחבי העולם, בחן 98 אתרי מרעה ב-25 מדינות בכל היבשות המיושבות, ביניהן ישראל. המחקר בחן איך רעייה משפיעה על תפקוד המערכת האקולוגית ועל תרומתה לסביבה, בתחומים כמו ייצור מזון, קיבוע פחמן, ספיגת מים ומיתון שינויי האקלים. המחקר התמקד במערכות אקלים צחיחות, ויש לכך סיבה: כ-78 אחוז משטחי המרעה בעולם נמצאים באזורים שנחשבים צחיחים, וכמיליארד בני אדם מסתמכים עליהם לייצור מזון. בישראל המחקר כלל בין השאר את אזור מאגר גלעד בדרום הכרמל, בית ניר בשפלת יהודה ופארק סיירת שקד בצפון הנגב.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי: לייצר דם במעבדה לתכנן את האנזים מחלות ללא גבולות: החצבת מתפשטת

הורס או משקם

המחקר מצא שבמדבריות חמים, שהמשקעים יורדים בהם בעיקר בעונה מסוימת ולא באופן אחיד לאורך השנה וכמות הצמחייה בהם נמוכה, רעייה אינטנסיבית פוגעת בתועלת שמספקות המערכות האקולוגיות. כלומר, היכולת שלהן לייצר מזון, למתן את שינוי האקלים ועוד יורדת. לעומת זאת, במדבריות פחות חמים, עם משקעים שמפוזרים באופן אחיד על פני השנה וצמחייה מגוונת, רעייה אינטנסיבית דווקא מקדמת את התועלת שמספקות המערכות האקולוגיות. בין השאר, הרעייה מגבירה את התחרות בין מיני הצמחים ותורמת בכך לשימור המגוון האקולוגי, וגם מונעת שריפות.
2 צפייה בגלריה
תעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאן
תעשיית הבקר אחראית לחלק מפליטות המתאן
ארכיון
(צילום: shutterstock)
כדי שנוכל לחזות את עתידן של המערכות האקולוגיות המתייבשות, שמאבדות את המגוון הביולוגי שלהן, עלינו להבין איך המערכות האקולוגיות הללו פועלות. "לנוכח שינויי האקלים, שמובילים בין השאר להתפשטות המדבריות ולהתייבשות גוברת שלהם, תובנות המחקר יסייעו בחיזוי ההשלכות של השינויים האלה על תפקודם של שטחי מרעה ברחבי העולם", אמרו השותפים הישראלים למחקר, ד"ר אלי צעדי ממינהל המחקר החקלאי וד"ר אילן סתוי ממו"פ מדבר וים המלח.
תמר לביא, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

(סרטון על המחקר)