המרכז החדש להצלת צבי ים בגן הלאומי נחל אלכסנדר של רשות הטבע והגנים נחנך הבוקר (יום ג'). מדובר בבית חולים פעיל, אבל במקום מיטות- צבי הים מאושפזים בבריכות שיקום. המרכז נבנה בעלות של כ-30 מיליון שקלים.
המרכז החדש להצלת צבי ים
(צילום: אילנה קוריאל)
הציבור לרוב נחשף לסיפורים על חילוץ של צבי ים ושחרור שלהם בחזרה לטבע הימי, אבל בין החילוץ לשחרור יכולים לעבור חודשים של תהליך שיקומי ארוך. לכל צב ים יש את הסיפור שלו, והמבקרים במתחם החדש יכולים לראות מקרוב את כל הפגיעות מהם סובלים צבי הים - תוצאה של פעילות בני האדם בים.
המרכז הארצי להצלת צבי ים הוקם בשנת 1999 על ידי רשות הטבע והגנים, האמונה על הגנת חיות הבר בישראל במטרה לשקם ולהשיב לטבע צבי ים פגועים לאחר החלמה והתאוששות. מאז הקמתו, טופלו במרכז למעלה מאות רבות של פרטים, בעיקר צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף חמישה דולפינים. כ-70% מהפרטים שטופלו במרכז שוחררו לים הפתוח.
במקביל, רשות הטבע והגנים הציגה את הסיכום לשנת 2025 בתחום שמירת טבע ושיקום נזקי מלחמה.
שיקום נזקי המלחמה הוא אחד הפרויקטים החשובים. בשנת 2025 קיבלה רשות הטבע והגנים 55 מיליון שקלים מהמשרד להגנת הסביבה והקרן לשיקום שטחים פתוחים, במסגרתו מיפו את הפעולות שלהם, בין היתר בצפון הארץ.
במסגרת הפרויקט אנשי רט"ג נדרשים לטפל בכלבת, שהולכת ומחמירה בצפון הארץ, לטפל במינים פולשים וגם להשיב יחמורים ועופות דורסים לטבע לאחר המלחמה. בנוסף, הם פועלים לשקם את האתרים הארכאולוגים בדישון, עין אפק ומצד עטרות. בסך הכל טופלו 11 גנים לאומיים ושמורות טבע בעקבות המלחמה. "בעוטף נדרש פחות עבודת שיקום", ציינה מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי.
בעוטף ובצפון ישנם מינים ייחודיים של בעלי חיים וצמחים. בין היתר חיות בר כמו דלק, סנאי זהוב וצמחים בהם עוזרר סיני וצבעוני החרמון, כרכום החרמון, סתוונית קצרת עלים ועוד. "מרבית הנזקים ניתנים לשיקום", אמרה שורקי. "יש לנו מיפוי מסודר איפה צריך להמשיך לעבוד. אנחנו צריכים להתעסק בסוגיית המינים הפולשים. זה התעצם בעקבות המלחמה. אף אחד לא יודע מה יהיה. אנחנו מתוחים על כל הגבולות מול הצבא. זה נכון בגבול הדרומי וגם ביהודה ושומרון. אין ספק שזה משפיע וישפיע על שמירת טבע".
בכל הקשור לשמירת טבע, מדובר בנתונים מדאיגים, המראים כי מצב חיות הבר בישראל נמצא בסכנה. כך, כיום ישנם 180 נשרים בסך הכול בישראל, 41 קיני נשרים מהם 30 בדרום ו-11 בצפון. בנוסף בשנה האחרונה נרשמה ירידה בקינון, כאשר ברמת גולן, לראשונה מזה 8 שנים, לא פרח אף גוזל. זאת, למרות פעילות שלושה פקחי נשרים, ארבעה כלבים לאיתור העלות ו-40 מתנדבים למניעת העלות - השנה נרשמו שני אירועי הרעלה, בהם מתו שישה נשרים בכרמל ושמונה נשרים בדרום. בשנת 2025 נרשמו 1,323 חיות בר שנפגעו. זאת לעומת 238 ב-2024 ו-215 בעלי חיים ב-2023. "אנחנו מוטרדים מהעניין", אמרה שורקי.
בשנת 2025 נספרו 139 פרטי חוברות באזור חדרים וניצנה לעומת 254 בשנת 2024. מדובר בירידה של 87%. על פי הערכות הדבר נובע מהבצורת. יש לציין כי אוכלוסיית הצבי הישראלי נותרה יציבה, עם עלייה בדרום הגולן. אוכלוסיית צבי הנגב לעומת זאת חוותה ירידה קלה, אך עדיין יציבה.
