הלוריס האיטי מבאנגקה הוא אחד היונקים האקזוטיים ביותר בכדור הארץ. מדובר בפרימט שוכן עצים, הנע באיטיות ובמקרה גם ארסי. הוא הוגדר בסכנת הכחדה חמורה, ואף הועלה החשש שנכחד, לאחר שהתיעוד המדעי האחרון שלו נעשה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. כעת הוא התגלה מחדש באי הטרופי שבאינדונזיה.
במחקר חדש חשפו מדענים כי ארגון להצלת בעלי חיים נתקל בשנים האחרונות ביותר מ-90 פרטים של לוריס איטי מבאנגקה באי באנגקה, השוכן מול החוף הדרום-מזרחי של סומטרה. רובם הוחזרו לטבע.
גלריה
לא נכחד! הלוריס האיטי מהאי באנגקה
(צילום: Andre Septian/Alobi Wildlife Rescue Center/Handout via REUTERS)
"הלוריס האיטי מבאנגקה עדיין חי", אמר טימון גלאו, סטודנט לתואר מתקדם בתחום שמירת הטבע וניהול המגוון הביולוגי בגן החיות ובאקווריום Haus des Meeres Aqua Terra בווינה שבאוסטריה, ואחד ממחברי המחקר שפורסם בכתב העת Spixiana.
לדברי גלאו, בעלי החיים שחולצו הגיעו מאזורים שונים בבאנגקה, דבר המעיד כי המין שרד בכמה אזורים למרות הרס נרחב של בתי הגידול שלו והזנחה מדעית שנמשכה עשרות שנים. לדבריו, שטחי המחיה שלו הצטמצמו בשל כריית בדיל ופינוי קרקעות לצורך הקמת מטעי דקלי שמן.
"מה שמדהים אותי במיוחד הוא שפרימט כה מרשים ובעל מאפיינים ייחודיים זכה לתשומת לב מדעית מועטה כל כך במשך כמעט מאה שנה. גילויו מחדש מעורר גם תקווה שמינים אחרים שנחשבים לכאלה שייתכן שנכחדו עדיין שורדים במקומות שמדענים לא חיפשו בהם במשך עשרות שנים. אחרי הכול, האי באנגקה נמצא במרחק של כשעה טיסה בלבד מג'קרטה, אחת הערים הגדולות בעולם", אמר גלאו.
הלוריס האיטי מבאנגקה, ששמו המדעי הוא Nycticebus bancanus, הוא פרימט קטן יחסית, הפעיל בלילה, בעל פרווה חומה-אדמדמה, סימנים ייחודיים על פניו ועיניים גדולות. הוא נע באיטיות ובזהירות בין העצים, בניגוד לפרימטים אחרים החיים על עצים, כמו קופי אדם, קופים ולמורים, המסוגלים לנוע במהירות בין הענפים.
מבחינה אבולוציונית, הלוריס האיטי מבאנגקה קרוב יותר ללמורים של מדגסקר ולגלגויים של אפריקה מאשר לקופים, לקופי אדם או לבני האדם.
האי באנגקה, גם כאן חי הלוריס האיטי
(צילום: Teddy Mardona / Shutterstock)
"הרישומים המדעיים ההיסטוריים האחרונים מבאנגקה, שנידונו במחקר שלנו, מתוארכים לתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, וליתר דיוק לתקופה שבין 1930 ל-1932. במשך עשרות שנים לא היה מידע מהימן בשאלה אם המין שרד באי", אמר גלאו.
בשנת 2020 הגדיר האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע (IUCN), הארגון העוקב אחר מצבם של מינים, את הלוריס האיטי מבאנגקה כמין המצוי בסכנת הכחדה חמורה, שקיים חשש כי נכחד. ארגון שימור הטבע Re:wild כלל גם הוא את המין ברשימת הפרימטים האבודים שלו.
נשיכה ארסית
בדומה למיני הלוריס האיטי האחרים בעולם, גם הוא ארסי - תכונה נדירה בקרב יונקים. הלוריסים האיטיים מייצרים הפרשה מבלוטות מיוחדות הסמוכות למרפקיהם. כשהם חשים מאוימים, הם מרימים את זרועותיהם ומלקקים את הבלוטות כדי לערבב את ההפרשה עם הרוק, ולאחר מכן מחדירים את הארס באמצעות נשיכה.
"הארס עלול לגרום לתגובות אלרגיות קשות בבני אדם, שעלולות אף לסכן חיים. מחקרים על מיני לוריס איטי אחרים מצביעים על כך שהארס משמש בעיקר בעימותים עם לוריסים אחרים, אם כי ייתכן שהוא משמש גם להגנה מפני טורפים וטפילים", הסביר גלאו.
לוריס איטי ממין אחר
(צילום: Hajigrapher, shutterstock)
לדבריו, תזונתו של המין עדיין אינה מובנת היטב, אך ככל הנראה הוא ניזון מחרקים, משרף עצים, מצוף ומחלקי צמחים אחרים, בדומה למיני לוריס איטי אחרים. יש לו מסרק שיניים המורכב משיניים תחתונות הבולטות קדימה. הוא משמש בעיקר לניקוי הפרווה, לחיתוך ולגירוד של קליפת עצים כדי להגיע לשרף, וכן להחדרת הארס בעת נשיכה. בנוסף, יש לו לשון שנייה מיוחדת מתחת ללשון הראשית, המסייעת בניקוי מסרק השיניים.
לדברי גלאו, בין השנים 2015 ל-2025 תיעד הארגון האינדונזי לשימור חיות הבר Alobi Wildlife Rescue Center יותר מ-90 פרטים של לוריס איטי מבאנגקה, שנמצאו במקומות שונים ברחבי האי.
רבים מהם חולצו מבתים, מגינות, ממטעים או מכבישים. אחרים סבלו מפציעות חמורות, בעיקר כתוצאה ממגע עם חוטי חשמל. כמה מהם מתו למרות הטיפול שקיבלו, אמר גלאו. לאחר שהחלימו, שוחררו 86 מהם לבתי גידול טבעיים מתאימים.
"העדיפות הדחופה ביותר היא להגן על היערות הטבעיים שנותרו בבאנגקה מפני הרס נוסף, במיוחד עקב כריית בדיל והתרחבות מטעי דקלי השמן. אנחנו זקוקים גם לסקרים שיטתיים בשטח, כדי לקבוע היכן המין עדיין שורד ומה גודל האוכלוסיות שלו", אמר גלאו. "כל מין הוא תוצאה של מיליוני שנות אבולוציה וחלק מרשת אקולוגית מורכבת, ואובדן הלוריס האיטי מבאנגקה פירושו אובדן של דבר שאין לו תחליף אמיתי".
