כיצד תולעים זעירות, כאלה שניתן לראות מבעד למיקרוסקופ, מצליחות לחיות בסביבה רדיואקטיבית בצ'רנוביל, כשהן מוגנות לחלוטין מנזקי הקרינה האדירים שיש למקום, שעלולים לגרום למוטציות, מחלות ומוות? נראה שהן פיתחו כישרון חדש ויוצא דופן, שמאפשר להן לשרוד כנגד כל הסיכויים.
מבזק חדשות טובות
(צילום: שמוליק דודפור)
נמטודות (תולעים נימיות) הן תולעים טפיליות שמסתגלות למערכות אקולוגיות רבות, וניתן למצוא אותן בקרקעית הים, באזורי הקוטב ואפילו באזורים טרופים. הן כל כך עמידות - שהיו כאלה ש"התעוררו" לאחר שהיו קפואות במשך אלפי שנים.
מאות הנמטודות שנאספו (באמצעות חוקרים עם חליפות הגנה מפני קרינה) מצ'רנוביל לא הראו שום סימן לפגיעה במכלול הגנים שלהן, בניגוד למה שניתן לצפות מאורגניזמים במקום שבו אירעה התאונה הגרעינית הקשה. זה לא אומר שהמקום עצמו לא מסוכן, אלא שהתולעים הסתגלו בצורה מיומנת לתנאים רדיואקטיביים שבעלי חיים אחרים לא מסוגלים להם; ולא רק הן - גם גנום הצאצאים שלהן לא הראו "שאריות" קרינה. חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק שבחנו את הממצאים מסבירים שמדובר במנגנונים לתיקון DNA, שיוכלו יום אחד להיות מותאמים לשימוש בעולם הרפואה.
ואנחנו נשארים באזור אוקראינה, והולכים אחורה בזמן. ארכיאולוגים חשפו לאחרונה את העדות העתיקה ביותר לנוכחות של בני אדם באירופה. כלים שנמצאו במחצבה בעיר קורולבו שבאוקראינה משכתבים את היסטוריית הגירת האדם. "גושי הסלע" שנחשפו שימשו בעבר את אחד האבות הקדמונים שלנו - ההומו ארקטוס, ותיארוך חדש מגלה שהם למעשה העדות המוקדמת ביותר למגורי הומינידים ביבשת (הומינידים: 'קופי אדם'. קבוצה הכוללת את הסוגים שימפנזה, גורילה, אדם וסוגים נוספים שנכחדו).
ההיסטוריה של האבולוציה ומיקום האנושות ברחבי העולם הם פאזל שקשה להרכיב, מספרים ארכיאולוגים שהשתתפו במחקר. הם מסבירים שבעבר לא האמינו שאבותינו הקדומים יכלו לשרוד באזורים צפוניים וקרים ללא השימוש באש או כלים מורכבים. אבל בשנים האחרונות, יש להם יותר ויותר עדויות כאלה. כלי האבן הם חפצים חזקים ומבין הבודדים שיכולים להשאיר עקבות לאורך אלפי שנים, אבל הם גם קשים לתיארוך, מה שמשאיר חוקרים להסתמך על רמזים בסביבתם כדי לקבוע את גילם.
האתר הארכיאולוגי בקורולבו מגיע לעומק של 14 מטרים, והוא ידע תקופות שונות של אוכלוסיות מגוונות, עד לפני 30 אלף שנה. באמצעות שיטות וטכניקות שונות, הצליחו חוקרים לשער את גיל האבן (עורכים השוואה של אטומים, ומודדים את משך הזמן שחלף מאז שהאובייקט נחשף בפעם האחרונה לקרני שמיים). הגיל המוקדם ביותר שהגיעו אליו בשיטה הזאת היה 1.42 מיליון שנה - עבור הכלים העתיקים ביותר שנמצאו. התיארוך במחקר אפשר להם להוכיח שההומו ארקטוס היה באירופה לפני 1.4 מיליון שנה, לאחר שנדד דרך אסיה לפני 1.8 מיליון שנה.
ולסיום, אינטראקציה בין כלב ים אפור לעיטם לבן זנב תועדה לראשונה אי פעם, והיא הרבה יותר מעניינת ממה שחוקרים האמינו.
הכל קרה כשקלייר ג'ייקוב, צפרית (עוסקת בצפייה בציפורים ובלמידה על אורח חייהן) מאנגליה, צילמה את שתי החיות ביחד, מה שהוביל את בתה של קלייר, במקרה גם פלאונטולוגית, למחקר שלם שבחן את יחסי הגומלין ביניהן.
העוף הדורס התקרב אל פני המים בזמן הגאות, וכלב הים הגיח ישירות מתחתיו, תוך שהוא מתיז עליו מים ומאותת לו בקולו כסוג של אזהרה. מדובר באינטראקציה נדירה, כזאת שמעולם לא תועדה. אבל לא רק - זהו גם הדיווח הראשון של כלבי ים אפורים שמשתמשים ביריקה/התזת מים כאמצעי הגנה או הרתעה מפני אויב שמגיע מהאוויר. היא עשויה להיות אסטרטגיה שנובעת ממאבק על משאבי אוכל - כמו הדגים שבמים.
