לוחמים בצה"ל נוהגים לכתוב מסרים על פגזים או פצצות, לקראת השיגור לשטח אויב. כעת מסתבר שיש מי שהשתמש בשיטה זו אלפי שנים קודם לכן. ארכאולוגים מאוניברסיטת חיפה חשפו סמוך לעיר העתיקה סוסיתא שליד הכינרת אבן קלע בת כ-2,000 שנה, יחידה במינה, שעליה נחרטה המילה הסרקסטית "למד" (לקח) - מסר חד וברור לאויבים: שילמדו לקח.
הממצא יוצא הדופן התגלה סמוך לכינרת, בתחומי שמורת הטבע סוסיתא, בניהולה של רשות הטבע והגנים. המחקר נערך על ידי ד"ר מיכאל איזנברג וד"ר ארלטה קובלבסקה מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' גרגור סטאב מאוניברסיטת קלן, אפיגרף של המשלחת. מאמר על המחקר פורסם בכתב העת המדעי PEQ.
ד"ר איזנברג התייחס לתגלית: "אבני קלע או קליעי עופרת מעין אלו מוכרים היטב במחקר של אתרים רבים מהתקופה ההלניסטית, בעיקר מהמאה השנייה לפני הספירה. רק בסוסיתא התגלו עד כה 69 קליעים, אבל זו הראשונה בעולם שעליה מופיע הכיתוב 'למד'. מדובר בהומור סרקסטי מקומי של מגיני העיר שרצו ללמד את אויביהם לקח בשילוב קריצה ברורה: 'למד לקח'".
מדובר באבן קלע לא גדולה. אורכה 3.2 ס"מ ורוחבה 1.95 ס"מ והיא שוקלת 38 גרם בלבד. בצידה האחד ניכרים סימני פגיעה עזה שגרעה מעט מן האבן, כך שבמקור שקלה - לפי הערכת החוקרים - כ-45 גרם. הקליע נמצא מדרום לעיר סוסיתא באזור בית הקברות ולצד הדרך העתיקה שעברה במקום, במרחק של כ-260 מטרים מחומת העיר.
החוקרים מאוניברסיטת חיפה הוסיפו כי אבני הקלע הוכנו ביציקת עופרת בתבניות אבן בהליך פשוט יחסית, שניתן היה ליישם גם בעת מערכה צבאית. מיקום הגילוי מעיד כי מדובר בתחמושת שנורתה ככל הנראה בידי מגיני העיר אל עבר אויב שהתקדם לעברם.
לדברי החוקרים, קליעי עופרת היוו את התחמושת הזולה ביותר ויעילותם הייתה גבוהה. קלע מיומן יכול היה לפגוע באויב ממרחק של למעלה מ-300 מטרים. קליעים מסוג זה עוטרו לעיתים בשמו של מפקד צבאי, בשם העיר או בעיטורים כגון: קלשון, ברק, עקרב, או בכיתובים סרקסטיים דוגמת "תפוס". עם זאת, הכיתוב "למד" שנמצא בסוסיתא הוא ייחודי, ואינו מוכר מאף אתר אחר עד כה במחקר.
