התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים מובילים לשורה של אסונות, שריפות, הצפות ומזג אוויר קיצוני שפוקד את העולם בשנים האחרונות. גם בארץ חווינו לא מעט תופעות מדאיגות, כאשר האזור חווה גל חום חריג בחודש נובמבר. לפי כל המומחים, האירועים האלה רק ילכו ויחמירו, כאשר אחד הענפים שכבר סובל מאוד הוא החקלאות. במהלך הקיץ האחרון התמודדו חקלאי ישראל עם תוצרת דלה במיוחד, מה שהוביל לעליית מחירים משמעותית ואף הכפלתם לצרכן.
הסיכוי לבצורת גבר ועולה. ריאיון באולפן ynet עם ד"ר עמיר גבעתי
(צילום: סטס קופולו)
לפי מחקרים חדשים אנחנו צפויים להתמודד עם עידן של בצורות, שיהיו קשות יותר ממה שידענו במאה הקודמת. החוקרים מגדירים אותם "מגה-בצורת". המסקנה העיקרית היא שהתופעה צפויה להחמיר בשנים הקרובות, וכי הסיכוי להופעת בצורות קיצוניות – הפוגעות במקורות מים, חקלאות וטבע - עלול לעלות ב-60% עד שנת 2050. ומדובר בבשורה שצריכה להדאיג כל אחד מאיתנו, מפני שהאזורים שייפגעו בצורה המשמעותית ביותר הם המזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אסיה. את ההשלכות נראה לא רק במחירי הירקות והפירות בסופר. משבר האקלים, שמוביל לבצורת, סופות, התמעטות גשמים או אירועי גשם קיצוניים, עלול להוביל להתערערות מוחלטת של השלטונות סביבנו.
רק לאחרונה המטה לביטחון לאומי הכניס את משבר האקלים לאחד מתרחישי הייחוס שלו. לבצורות יש פוטנציאל הרסני עבור השכנות איראן, עיראק, סוריה וירדן, שצפויות לסבול ממשבר מים מסוכן כבר בקיץ הקרוב ואולי אף להתמוטטות החקלאות.
"הבצורת כבר כאן"
ד"ר שירה עפרון, חוקרת בכירה במרכז למחקרי ביטחון לאומי, הסבירה כי "יהיו יותר בצורות במדינות השכנות, וגם פה בישראל. מכון מקס פלאנק, מכון גרמני חשוב, טוען שאזורים מסוימים במזרח התיכון יהיו בלתי ניתנים למגורים בגלל האקלים והבצורת. האזור מתחמם בקצב כפול מהרגיל. עד 2050 אנחנו יכולים להיות עם 4 מעלות יותר מהממוצע. מדובר באזור שבו יש חוסר משילות והיעדר מוסדות מדיניים.
"אנחנו צפויים לראות בצורות הולכות וגוברות, אך יש חוקרים שטוענים שאנחנו כבר היום נמצאים בבצורת ארוכה. זה לא שזה יגיע, אלא זה כבר כאן. אחד הזרזים המשמעותיים להגירה ולחוסר יציבות שלטונית ויריבות בין קבוצות זו בצורת, כך עולה מהדוחות הרשמיים של סוכנויות הביון האמריקניות.
"גם באזורי אפריקה והסאהל יש קשר בין חוסר יציבות לבצורות. זה מייצר תנאים נוחים לעלייתם של ארגוני טרור, שמשתמשים במים ובנשק נגד האוכלוסייה. זה פחות יגרום למלחמות בין מדינות, אך עלולים להיות עימותים בין קבוצות בתוך מדינות על מים. חשוב לציין כי מבחינת בצורת ישראל דווקא נמצאת במצב טוב יחסית. השכנים שלנו יסבלו, אנחנו פחות".
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום אבו וילן, דווקא שומר על אופטימיות: "ישראל, מבחינת שימוש במים חליפיים לחקלאות, נמצאת במקום הראשון בעולם. 80% ממי הביוב מושבים לחקלאות, וספרד אחרינו עם 26%. על חלק מהגידולים נצטרך לוותר. כיום כל המים המותפלים הולכים לצרכנים הביתיים. לפני 30 שנה צרכנו 850 מיליון קוב מים, היום צורכים 420 מיליון. אנחנו צורכים יותר מים מושבים. החקלאות ב־2050 תמשיך להיות קיימת, היא יודעת למצוא פתרונות, אבל זה יהיה מסובך יותר. מרבית הירקות בישראל מיוצרים באזורים חצי-מדבריים, וחלק גדול מהבעיות זה חוסר ההבנה של הפוליטיקאים בנושא אקלים וחקלאות".
חרדה קיומית
אבל משבר האקלים הוא לא רק בצורת. אם נסתכל על המצב בארץ, החקלאים נמצאים ממש בחרדה קיומית. "אנחנו חווים נזקים אדירים מההתחממות הגלובלית, היא מהווה סכנה ממשית לחקלאות", מספרים בענף. "יש חקלאים שבקיץ האחרון לא הצליחו להוציא פרי אחד - זה גזר דין מוות".
על פי נתוני הקרן לנזקי טבע עולה כי במהלך השנה האחרונה, בגלל היבול הנמוך הנובע מההתחממות הגלובלית, שילמה הקרן פיצויים הגבוהים פי ארבעה ביחס לאשתקד בענף הזית (12 מיליון שקל), פי שניים למגדלי הפירות (86 מיליון שקל) ולענף הפלחה (27 מיליון שקל). מדובר בשיא שלילי של 20 שנים.
מסיכום נתוני הקיץ שנערך בקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עלה כי היא תפצה את החקלאים ב-205 מיליון שקל, מתוכם יותר מ-100 מיליון שקל בגלל מחסור בתוצרת. הירידה המשמעותית ביבול נובעת מהיעדר מנות קור, דבר שמוביל לירידה ניכרת בכמות היבול ובאיכותו. לאור הירידה בכמויות נרשמת עליית מחירים משמעותית בשווקים, כאשר גם היעדר הגשמים בתקופה זו של השנה מהווה קושי נוסף על החקלאים והגידולים.
השבוע תתקיים ועידת ישראל לחקלאות בירושלים ומשבר האקלים יהיה חלק מרכזי בפאנלים. לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, "אנחנו מתמודדים עם מצב מורכב. הקרן מעניקה פיצויים אדירים בגין ירידה בכמויות היבול, ובמקביל גם הצרכן משלם יותר כי היבול דל. בעשור האחרון שילמנו יותר פיצויים באופן ניכר ביחס לעשור הקודם, הפיצויים במגמת עלייה מתמדת".
