טריליוני ציקדות צפויות לצוץ בכמה מדינות בארה"ב באביב הקרוב, באירוע שאחד המומחים כינה "ציקדה-גדון". השנה צפויות יותר ציקדות מהרגיל, כאשר חלק מהן יהיו "ציקדות זומבים". זאת, בשל הידבקות בפטרייה המועברת במגע מיני, שהופכת אותן להיפר-מיניות.
הציקדות נמצאות מתחת לאדמה בדרך כלל. אבל פעם ב-13 או 17 שנים (תלוי במין) הן מגיחות מהקרקע בהמוניהן. ולא מדובר בכמה אלפים, אלא במספרים עצומים של טרילונים ואף הרבה יותר. מדובר בחרקים שחורים, שלהם עיניים בולטות. הם נבדלים מ"בני דודיהם" בעלי הגוון הירוק יותר, שיוצאים מדי שנה מהאדמה.
באביב הקרוב, כמות יוצאת דופן של ציקדות עומדת לפלוש לכמה חלקים של ארצות הברית, במה שמומחה הציקדות של אוניברסיטת קונטיקט, ג'ון קולי, כינה "ציקדה-גדון". בפעם האחרונה ששני המינים הללו יצאו יחדיו מהאדמה הייתה בשנת 1803. באותה תקופה תומס ג'פרסון, שכתב על ציקדות בספר שלו - אך כינה אותם בטעות ארבה, היה נשיא ארה"ב.
"אם אתה מוקסם מליקוי החמה הקרוב (שצפוי בארה"ב ביום שני הקרוב), הציקדות מוזרות וגדולות יותר", אמר הביו-פיזיקאי סעד בהמלה מג'ורג'יה טק. "יש לנו טריליוני ציקדות, שייצאו מהאדמה, יטפסו על עצים וזו פשוט חוויה ייחודית, מחזה שמצפים לראות", אמר בהמלה. "זה כמו מין חייזר שלם, שחי מתחת לרגלינו, ואז פעם בכמה שנים הם יוצאים להגיד שלום".
עם זאת, הציקדות גורמות גם לנזקים. מומחים אומרים כי הציקדות עלולות לפגוע בעצים צעירים ובכמה גידולי פרי, אבל לדבריהם ניתן למנוע זאת.
חוקרים אומרים כי המין הנפוץ ביותר במדינה - הנקרא ברוד XIX - שיוצא כל 13 שנים מהאדמה - עומד להופיע בדרום מזרח המדינה, לאחר שכבר יצר אינספור "חורים" בחימר האדום של מדינת ג'ורג'יה. המומחים אמרו כי מדובר בסימן בטוח להגעת הציקדות בקרוב. הם מגיחים כאשר הקרקע מתחממת לכ-18 מעלות צלזיוס, דבר שקורה מוקדם מהרגיל בעונה בגלל שינויי אקלים, אמרו אנטומולוגים.
זמן קצר לאחר הופעת החרקים בכמויות גדולות בג'ורג'יה וביתר מדינות דרום מזרח ארה"ב, בני דודים של הציקדה, שיוצאים כל 17 שנים מהאדמה, יציפו את מדינת אילינוי. הם מכונים - ברוד XIII. "וכשאתה מחבר את שני אלה ביחד... יהיה לך יותר ציקדות מכל מקום אחר, בכל זמן אחר", אמרה האנטומולוגית פולה שרוסברי מאוניברסיטת מרילנד.
הציקדות הללו נמצאות רק במזרח ארצות הברית ובעוד כמה מקומות במדינה. ישנם 15 מינים שונים שיוצאים מהאדמה מדי כמה שנים, או ליתר דיוק במחזורים של 13 ו-17 שנים. שני המינים הללו עשויים למעשה לחפוף - אבל כנראה לא להתרבות ביניהם - באזור קטן ליד מרכז אילינוי, כך הסבירו אנטומולוגים.
המספרים שיצאו השנה - בממוצע של כמיליון לדונם על פני שטח עצום ב-16 מדינות בארצות הברית - פשוט מדהימה. "בקלות יהיו מאות טריליונים, אולי קוודריליונים", אמר קולי. "הופעה גדולה עוד יותר תהיה כאשר שני המינים, XIX ו- XIV, ייצאו יחד בשנת 2076", הבטיח החוקר. הוא הוסיף: "זו תהיה הציקדה-פאלוזה". מקורם של חלק ממספרי הציקדות האסטרונומיים יכול להיות קשור באבולוציה, אמרו קולי וכמה אנטומולוגים אחרים.
ציקדות תקופתיות שמנות, איטיות וטעימות מהוות ארוחות אידיאליות לציפורים, אמר מייק ראופ מאוניברסיטת מרילנד, שאוכל אותן בעצמו. בית הספר שלו הוציא ספר בישול של ציקדה בשם "ציקדה-ליסיוס". ראופ אמר: "ציפורים בכל מקום יחגגו. הבטן שלהם תהיה מלאה ושוב הציקדות ייצאו מנצחות".
כאמור הציקדות נשארות מתחת לאדמה 13 או 17 שנים, מדובר בשני מספרים ראשוניים. המספרים הראשוניים והאי-זוגיים האלה הם כנראה "טריק אבולוציוני", כדי למנוע מטורפים להסתמך על הופעה צפויה שלהם.
החוקרים אומרים שהציקדות התקופתיות מחפשות צמחייה המקיפה עצים בוגרים, שם הם יכולים להזדווג ולהטיל ביצים, ואז "לרדת למחתרת" כדי לחגוג ליד השורשים, אמר הביולוג ג'ין קריצקי מאוניברסיטת הר סנט ג'וזף באוהיו, מומחה לציקדות, שכתב ספר על הופעתן הכפולה השנה. "זה הופך את הפרברים האמריקניים ל'גן עדן ציקדה תקופתי'", הוא הוסיף.
לדבריו כאשר הציקדות מתאספות בין העצים האלה ומתחילות "לשיר", הרעש הוא כמעט בלתי נסבל. מדובר בזכרים ששרים כדי למשוך בנות זוג, כשלכל מין יש קריאת הזדווגות משלו. "כל העץ צורח", אמר קריצקי, שיצר את אפליקציית Cicada Safari כדי לעקוב היכן נמצאות הציקדות בזמן אמת. "זה בטווח של 110 דציבלים", הזהיר קולי. "זה יהיה כמו לשים את הראש ליד מטוס סילון. זה כואב".
