שלושה חוקרים גילו כי בשבועיים הראשונים למבצע "שאגת הארי" – החל מפרוץ הקרבות ב-28 בפברואר ועד 14 במרץ – הצדדים הלוחמים שחררו כמעט 5.6 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים. ב-Live Science נכתב כי בין הסיבות לכך ניתן למנות את השימוש במטוסי הקרב ובספינות, הפצצת תשתיות כמו מתקני אחסון נפט ומבנים שונים, וכן מילוי הארסנל.
עשן מיתמר מבית הזיקוק בבחריין, לאחר תקיפה איראנית
(צילום: רויטרס)
לשם השוואה, אם פליטות אלו היו נמשכות באותו קצב במשך שנה אחת, הן היו שוות ערך לפליטות הפחמן השנתיות של 84 המדינות בעלות הפליטות הנמוכות ביותר בעולם גם יחד. כמו כן, הפליטות בשבועיים הראשונים ללחימה גבוהות מפליטות הפחמן השנתיות של איסלנד, אשר בשנת 2024 הסתכמו ב-4.7 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני.
המקור הגדול ביותר לפליטת פחמן דו-חמצני מהלחימה באיראן במהלך השבועיים הראשונים היה הרס בתים, בתי ספר ומבנים אחרים, שכן יהיה צורך לפנות את ההריסות ולבנות מחדש את התשתיות לאחר סיום המלחמה, כך עולה מהניתוח אותו ערכו ד"ר פרדריק אוטו-לרבי מאוניברסיטת לנקסטר, ד"ר פטריק ביגר ממכון האקלים והקהילה (מכון מחקר בנושא אקלים וכלכלה) וד"ר בנג'מין ניימארק מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. שלושת החוקרים חישבו כי פליטות עקיפות אלו מסתכמות בכ-2.7 מיליון טונות של פחמן דו חמצני, כמו שוות לפליטות השנתיות של האיים המלדיביים.
כאמור, גם לפצצות על מתקני אחסון נפט, בתי זיקוק ומכליות נפט ברחבי אזור המפרץ הפרסי היה משקל בסך הפליטות הכולל. החוקרים מצאו כי 2.5 עד 5.9 מיליון חביות נפט פוצצו בשבועיים הראשונים ללחימה. 2.1 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים נפלטו כתוצאה מכך לאטמוספרה - ווה ערך בערך לפליטות השנתיות של מלטה.
המקור השלישי בגודלו לפליטות גזי החממה היה דלק, עם סך כולל של כ-583 אלף טונות גזי חממה בשבועיים הראשונים ללחימה – נתון דומה לפליטות השנתיות של גרינלנד. ארצות הברית וישראל תקפו יותר מ-6,000 מטרות באיראן באמצעות מטוסי קרב ומפציצים בטווח התאריכים שנבדק. לשם כך, נדרש תדלוק מטוסים של בין 150 מיליון עד 270 מיליון ליטרים.
7 צפייה בגלריה
מטוס בואינג KC-135 סטרטוטנקר מתדלק מפציץ בואינג B-52 סטרטופורטרס
(צילום: U.S. Air Force/Handout/Reuters)
בשבועיים הראשונים של המלחמה, ארצות הברית איבדה שלושה מטוסי קרב מדגם F-15 ומטוס תדלוק אחד מדגם KC-135. באותה תקופה, דווח כי איראן איבדה 28 מטוסים, 21 ספינות וכ-300 משגרי טילים. ייצור אמצעי לחימה במקום אלה שנפגעו מהווה את המקור הרביעי בגודלו לפליטת גזי החממה, עם סך כולל של 190 אלף טונות גזי חממה – בערך כמו הפליטות השנתיות של טונגה.
החוקרים העריכו כי ארצות הברית וישראל שיגרו 9,000 טילים ב-14 הימים הראשונים של המלחמה. לעומת זאת, איראן שיגרה בתקופה המקבילה 1,000 טילים וכ-2,000 כטב"מים. בדומה למטוסים, ספינות ומשגרי טילים, הצדדים הלוחמים ככל הנראה יפעלו למילוי הארסנל הזה, הכולל גם טילי יירוט. על פי הניתוח, פליטות הפחמן הדו-חמצני כתוצאה מכך מסתכמות בכ-61 אלף טונות – שווה ערך לפליטות השנתיות של מפעל מלט קטן.
המלחמה נמצאת בשבוע הרביעי שלה, כלומר שנפלטו הרבה יותר גזי חממה באופן ישיר ועקיף ממה שעולה מהניתוח. החוקרים סבורים כי בהתחשב בקצב התקיפות המדאיג של מתקני נפט באזור, הרי שכמות הפליטות רק תלך ותגבר.
אם מדינות נוספות יצטרפו למלחמה, הן בהכרח יגדילו משמעותית את הפליטות, כתבו החוקרים בניתוח. הם גם לא התעלמו מהסיטואציה המורכבת סביב מצר הורמוז, מה שעלול לדבריהם להוביל לעלייה בקידוחים או הקמת תשתיות מבוססות דלקים מאובנים (גז, פחם ונפט), שכן מדינות מבקשות להבטיח את אספקת האנרגיה העתידית שלהן.
