בתקופה זו של השנה - רבים מבעלי החיים מתחילים את תקופת החיזור. הגירויים הסביבתיים, כמו עונות השנה והשינויים בטמפרטורה, מפעילים מנגנונים הורמונליים שמובילים להתנהגות חיזורית, בעיקר אצל הזכרים. מה שמוביל אותם, לפעמים בצורה מופרזת, לחיפוש אחר בני זוג. איך בעלי החיים מצליחים להתחיל ולהשלים את המשימה, בלי אפליקציות היכרויות? דותן רותם, אקולוג ברשות הטבע והגנים, מסביר על דרכי החיזור המרתקות של בעלי החיים.
חיזור אצל קורמורנים
(צילום: שלומי יצחקי, רשות הטבע והגנים)
"במהלך האבולוציה התפתחו מגוון דרכים המכוונים את בלי החיים לבחירת בת או בן הזוג המתאים ביותר", הוא הסביר. "בחלק מהמקרים, עבור זיווג צריך לשלם מחיר גבוה מאוד, והמטבע בטבע היא השקעת אנרגיה בדרכים שונות. ברוב המקרים על הזכר להשקיע מאמצים על מנת שבת הזוג תבחר דווקא בו".
אז אילו חיות מחזרות בטבע, ואיך הן עושות את זה?
היחמור הפרסי והצבי הארצישראלי
זכרים של היחמור הפרסי מודיעים על נוכחותם בשטח בקולות רמים ובהצגת קרניים מרשימות אל מול זכרים אחרים. לפעמים, מספיקה תצוגת הקרניים על מנת למנוע מזכרים אחרים להתקרב לטריטוריה. כלומר, ההרתעה היא בתצוגת עוצמה בלבד.
אבל אם זכר דומה בגודלו וממדיו יחליט לדרוש בעלות על השטח - יתפתח קרב שבו ינסו הזכרים להדוף אחד את השני ולהפגין את כוחם. קרבות אלו ודריכות הזכר לאורך תקופת הייחום עלולה להביאו לאובדן משקל ולאפיסת כוחות לקראת סוף העונה, הנמשכת כמה שבועות.
ומה עושות נקבות היחמור? "במקרה זה", מסביר רותם, "הנקבות עוברות בין טריטוריות הזכרים ובוחרות את החזק והמרשים מביניהם. במקרה זה הזכר משלם מחיר אנרגטי גבוה תמורת האפשרות שהנקבה תבחר בו". רותם הוסיף כי נקבות היחמור אינן היחידות שזוכות לעבור בין הטריטוריות ולבחור להנאתן, גם נקבות הצבי הארצישראלי פועלות בצורה דומה בבחירת הזכר שיאפשרו לו לחזר אחריהן.
בעלי הכנף
"לעומת תפיסת השטח של האיילים והצבאים, בעופות המקננים במושבות תהליכי החיזור יכולים להיות מעט שונים. לדוגמה, שחפית הים המקננת לאורך חופי ארצנו ובעמקי הצפון זוכה לקבל תשורה אנרגטית (חטיף אנרגיה) מהזכרים", מספר רותם. "האחרונים מביאים תשורה לנקבה כחלק מפעולות החיזור. מעבר לפעולה עצמה, שנתפשת אצלנו דומה לרומנטיקה, היא מספקת מזון חיוני לנקבה. במקום לצאת לצוד בעצמה, פעולה שדורשת השקעת אנרגיה רבה, היא מקבלת אספקת מזון שיכולה להיות מושקעת ביצירת הביצים והדגירה עליהן".
חיזור קטלני – גמל שלמה
יש מי שמשלמים מחיר רב, עבור הזכות לחזר ולהתרבות בעולם החי, ה"תשורה האנרגטית" יכולה להגיע למקומות קיצוניים וסופניים. נקבת גמל שלמה, עשויה לכרות את ראשו של הזכר שמזדווג איתה. לנו זאת נראית אכזריות נוראית, אך מבחינת הטבע זו אספקת אנרגיה חיונית לנקבה שמעתה והלאה צריכה להטיל ביצים - המהווה השקעה אנרגטית גדולה מאוד. במקרה זה הזכר אכן מאבד את הראש למראה (ולמגע) הנקבה.
החגב הרעיל שמתחבא במדבריות
הכושן הארסי הינו מין של חגב, ששמו הוא בשל רעילותו. תקופת הרבייה של יצור קטן וייחודי זה מתרחשת בין החודשים אפריל ומאי. לחגב זה בלוטות רעל הממוקמות בין שני פרקי הגוף הראשונים. בעת סכנה הוא נעמד על רגליו הקדמיות, מרים את פלג גופו העליון ומתיז את הנוזל הרעיל למרחק של כמה סנטימטרים. הרעל גורם לצריבה חיצונית ולפגיעה במערכת העצבים של הטורף.
הפרטים הזכרים קטנים יותר מן הנקבות ונבדלים מהן בצורת הבטן. הנקבה מטילה ביצים בפקעות המצופות בקצף המופרש על ידה. בכל פקעת כ-60 ביצים, ובסך הכול מטילה הנקבה כ-250 ביצים בכל תטולה. בקיעת הביצים מתרחשת לאחר גשם. בעונת החיזור, זכר החגב נוגע בנקבה וזו רוטטת ומודיעה על מוכנותה להזדווג. הזכר "מתחבר" לנקבה למשך זמן, ובכך מונע מזכרים אחרים להתקרב. לפעמים ניתן לראות זכרים שנגררים אחרי נקבות, ובעוד זו ממשיכה לאכול משיח סמוך הם ממשיכים ב"מלאכת האהבה".
המתנות הייחודיות לדור העתיד
יש מי שמתנת החיזור שלהם, ניתנת ישירות לדור הבא. "בעשים מהסוג דובון, שבארצנו מוכרים בשם 'דובון יפיפה', מתרחשת תופעה ייחודית ומדהימה לכל הדעות. 'מתנת הנישואין', או יותר נכון הזיווג, היא חומר הגנה כימי אותו מפריש הזכר - חומר שמגן על התטולה (הביצים שיוטלו) העתידית מפני טריפה של 'גורמים עוינים'", מסביר רותם. "אך זה אינו העש היחידי שמעניק מתנות ייחודיות - עש אחר המצוי בישראל הנקרא 'סס מבריק משיי', הבולט בצבעי האזהרה שלו (אדום ושחור), הזכר מעניק מתנות מזון לנקבה המסייעות לה להתחזק ולהטיל ביצים לתפארת".
אלו שעושים הצגה
"במקרים רבים", מסכם רותם, "אין הענקת מתנות מכל סוג, אך יש תצוגת ראווה המצביעה על איכות בני הזוג". השדמיות אדומות הכנף מציגות לראווה את החזה שלהן זה כלפי זו. מחקרים רבים הראו שלצורת הכתם, לשלמות הקווים המקיפים אותו או לאורך נוצות הזנב יש השפעה מכרעת על בחירת בני זוג. תכונות אלו מצביעות בעקיפין על מידת הבריאות וכושר ההישרדות של בן הזוג, מה שנקרא – המראה כן קובע.
בעולם הטבע, אסור להסיר את העיניים מסכנות, גם כשמחזרים
"תהליך החיזור עצמו עלול לגרום לזוג המחזר להפחית את תשומת הלב המופנית בדרך כלל להגנה מפני התקרבות טורף", אמר רותם. זוג הקורמורנים שבסרטון שבתחילת הכתבה, נראים כאילו הם שקועים בתהליך החיזור, מהופנטים זה מזו. בזמן זה הם פחות דרוכים להבחין בהתקרבות טורף.
