זיהום הפיח הולך וגובר באזור הארקטי. ספינות משא, סירות דיג ואפילו חלק מספינות הקרוז מפליגות יותר במים המחברים את החלקים הצפוניים ביותר של איסלנד, גרינלנד, קנדה, רוסיה, נורבגיה, פינלנד, שבדיה וארצות הברית.
ככל שעליית הטמפרטורות העולמיות מאיצה את הפשרת והמסת קרח הים באוקיינוס הארקטי, כך נפתחים עוד ועוד נתיבי שיט שבעבר היו קפואים ולא ניתנים לחצייה. אלא שהעלייה בתעבורה הימית באזור הארקטי - שזכתה לתשומת לב גוברת בתקופה האחרונה מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שרצה להשתלט על גרינלנד - גובה מחיר סביבתי כבד.
4 צפייה בגלריה
שוברת קרח מפלסת את דרכה של ספינת משא ברוסיה, כשניתן להבחין בסימני הפיח על מעטה השלג הלבן
(צילום: Alexander Zemlianichenko/AP)
דבריו של הנשיא האמריקני לא רק העלו סוגיות רבות לראש השיח העולמי - החל מריבונותה של גרינלנד ועד לעתיד ברית נאט"ו. הם דחקו את הזיהום ובעיות סביבתיות אחרות באזור הארקטי למקום השני.
פיח שחור נפלט מהספינות וגורם להאצת היעלמות הקרחונים, שכן הצבע השחור (בשונה מהלבן) סופג יותר מקרינת וחום השמש. על כן, אין זה מפתיע שהאזור הארקטי הפך למקום שמתחמם במהירות הרבה ביותר על פני כדור הארץ. ההשפעה שיש לכך איננה מקומית, מכיוון שהתמוססות קרח הים הארקטי עלולה להשפיע גם על דפוסי מזג האוויר ברחבי העולם.
בפגישות שנערכו לאחרונה עם רגולטורים בינלאומיים לספנות, פעלו מספר מדינות להאצת השימוש בדלקים נקיים יותר, מה שיפחית את הזיהום והפגיעה הסביבתית. בדצמבר אשתקד, צרפת, גרמניה, איי שלמה ודנמרק הציעו כי ארגון הימאות הבינלאומי ידרוש מספינות השטות במים הארקטיים להשתמש ב"דלקים קוטביים", שהם קלים יותר ומזהמים פחות, בהשוואה לדלקים הימיים הנפוצים. ההצעה כוללת צעדים שחברות ינקטו כדי לעמוד בדרישות ואת האזור הגאוגרפי עליו היא תחול - מצפון לקו הרוחב 60 מעלות.
בין השנים 2013 ו-2023, מספר הספינות שנכנסו למים מצפון לקו הרוחב הזה גדל ב-37%, על פי המועצה הארקטית, פורום המורכב משמונה מדינות בעלות שטח באזור הארקטי. באותה תקופה, המרחק הכולל שעברו ספינות באזור הארקטי גדל ב-111%. סירות דיג סומנו כגורם המזהם ביותר. אם לא די בנתונים העגומים, הרי שנרשמה קפיצה מפליטת 2,696 טונות של פיח בשנת 2019 (מעל קו הרוחב 60 מעלות) ל-3,310 טונות פיח שנפלטו בשנת 2024. כמו כן, נמצא כי האיסור על דלקים כבדים (משנת 2024) יוביל להפחתה מזערית בכמות הפיח הנפלטת, זאת מפאת החרגות ופרצות בחוק שמאפשרות לחלק מהספינות להמשיך להשתמש בדלקים המזהמים עד 2029.
המאמץ להפחית את פליטת הפיח, או בשמו הנוסף "פחמן שחור", לו השפעה מוכחת כתורם להתחממות פי 1,600 יותר מאשר פחמן דו-חמצני על פני תקופה של 20 שנה, מתרחש בתקופה של אינטרסים מנוגדים – הן ברמה הבין-לאומית והן בין המדינות בעלות קווי חוף באזור הארקטי.
4 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עם אחד מהצווים הנשיאותיים מעוררי המחלקות
(צילום: Alex Brandon/AP)
הנשיא טראמפ, שידוע באהדתו לאג'נדה המזהמת, פעל בלהט כדי למנוע אימוץ תקנות חדשות על ידי ארגון הימאות הבין-לאומי, שנועדו לעודד חברות להשתמש בדלקים נקיים יותר ולחשמל ציי ספינות במידת האפשר. הצעת החוק נדחתה בשנה, כאשר סיכויי החקיקה, במקרה הטוב, אינם ודאיים. על כן, נראה כי סיכויי ההצלחה של המאמץ להגבלת פליטת פיח באזור הארקטי אינם גבוהים.
אפילו בתוך המדינות הארקטיות, המושפעות ביותר מפליטת הפיח ומזיהום אחר של ענף הספנות, קיימים מתחים פנימיים סביב התקנות הללו. זה נובע מהפיתוי למקסם רווחים מענף הדייג, כמו גם מהרצון לחסוך מסעות בני ימים שלמים על ידי הפלגה דרך האזור הארקטי. "הדיון סביב האזור הארקטי מתעצם, והספנות המסחרית היא חלק מהדיון הזה", כתב סורן טופט, מנכ"ל חברת Mediterranean Shipping Company, חברת הספנות והובלת המכולות הגדולה בעולם, בפוסט בלינקדאין בחודש שעבר. "עמדתנו ברורה: אנחנו לא משתמשים ולא נשתמש בנתיב הים הצפוני".
