154 צלמיות טין נאטופיות נמצאו בחפירות באתרים עינן (עין-מלאחה) בעמק החולה, טרסת מערת היונים בגליל המערבי וטרסת מערת הנחל (אל-וואד) שבהר הכרמל על ידי חוקרי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ועמיתיהם. הממצאים מציגים את המסורת הפיגורטיבית הקדומה ביותר בטין המוכרת בדרום-מערב אסיה, מקדימים את התיארוך הקיים בעד 3,000 שנים, ומספקים הוכחה ראשונה מסוגה לכך שמבוגרים וילדים יצרו יחד חפצים סמליים - אלפי שנים לפני ראשית החקלאות.
גלריה
15 פסלונים נאטופים המתארים צבאים (A-B), בני אדם (C-D) וציפורים (E-O), שעוצבו בחימר לפני בין 15,000 ל-12,000 שנים15 פסלונים נאטופים המתארים צבאים (A-B), בני אדם (C-D) וציפורים (E-O), שעוצבו בחימר לפני בין 15,000 ל-12,000 שנים
15 פסלונים נאטופיים המתארים צבאים (A-B), בני אדם (C-D) וציפורים (E-O), שעוצבו בטין לפני 12,000 עד 15,000 שנים
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
שבר של פסלון נאטופי המתאר ראש צבי עם קרניים עשויות מחומרים מתכלים (למשל, זרדים), שעוצב בחימר לפני 12,000 שנים שבר של פסלון נאטופי המתאר ראש צבי עם קרניים עשויות מחומרים מתכלים (למשל, זרדים), שעוצב בחימר לפני 12,000 שנים
שבר של פסלון נאטופי המתאר ראש צבי עם קרניים עשויות מחומרים מתכלים (למשל, זרדים), שעוצב בטין לפני 12,000 שנים
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
גילוי פריטי טין מלפני כ-15 אלף שנים מערער על התפיסה שלפיה ביטוי סמלי מורכב הופיע רק בסוף התקופה הפלאוליתית ונקשר במהפכה הנאוליתית החקלאית, ומצביע על כך שבני התקופה היו חדשניים מבחינה אמנותית בהרבה מכפי שהוערך עד כה. זמן רב לפני הקמת כפרי החקלאים הראשונים ולפני המצאת הקדרות, עיצבו בני אדם שחיו באזור טין לכדי דמויות מיניאטוריות של ציפורים, בעלי חיים ודמויות אדם. המכלול שנחקר כולל 15 צלמיות שלמות ומזוהות לצד 139 שברים גליליים ששימשו חלקים מדמויות מפוסלות. הפריטים נוצרו על ידי בני התרבות הנאטופית, שהתקיימו באזור לפני כ-15,000 עד 11,650 שנים והיו הראשונים בדרום-מערב אסיה שהתבססו ביישובי קבע וקבע-למחצה.
את המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS One, הובילו ד"ר לורן דאווין, פרופ' ליאור גרוסמן ופרופ' אנה בלפר-כהן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. "הממצאים משנים את האופן שבו אנו תופסים את ראשית הביטוי האמנותי באזורנו", מסביר ד"ר דאווין. "אלפי שנים לפני הופעת החקלאות, בני אדם כבר השתמשו בטין כחלק מאמונותיהם ומהבנתם את עולם הטבע. המרגש במיוחד הוא הגילוי שילדים היו חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה, מה שממחיש כיצד ידע תרבותי ומיומנויות הועברו הלכה למעשה בתוך המשפחה ומדור לדור".
139 שברים גליליים ששימשו חלקים מדמויות מפוסלות, עוצבו בחימר לפני בין 15,000 ל-12,000 שנים. הממצאים העתיקים הללו התגלו בטרסת מערת הנחל ובטרסת מערת היונים139 שברים גליליים ששימשו חלקים מדמויות מפוסלות, עוצבו בחימר לפני בין 15,000 ל-12,000 שנים. הממצאים העתיקים הללו התגלו בטרסת מערת הנחל ובטרסת מערת היונים
139 שברים גליליים ששימשו חלקים מדמויות מפוסלות, עוצבו בטין לפני 12,000 עד 15,000 שנים. הממצאים העתיקים הללו התגלו בטרסת מערת הנחל ובטרסת מערת היונים
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
פסלון נאטופי המתאר פנים אנושיות מסוגננות שעוצבו בחימר לפני 12,000 שניםפסלון נאטופי המתאר פנים אנושיות מסוגננות שעוצבו בחימר לפני 12,000 שנים
פסלון נאטופי המתאר פנים אנושיות מסוגננות שעוצבו בטין לפני 12,000 שנים
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
פסלון נאטופי המתאר עוף מים, עשוי מטין. על הפסלון ניכרת טביעת אצבע של ילד שיצר אותו לפני 15,000 שנים באתר עין-מלאחהפסלון נאטופי המתאר עוף מים, עשוי מטין. על הפסלון ניכרת טביעת אצבע של ילד שיצר אותו לפני 15,000 שנים באתר עין-מלאחה
פסלון נאטופי המתאר עוף מים, עשוי מטין. על הפסלון ניכרת טביעת אצבע של ילד שיצר אותו לפני 15,000 שנים באתר עין-מלאחה
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
באמצעות בדיקה מיקרוסקופית של טביעות אצבע שנשתמרו בטין, איתר צוות המחקר עדויות לכך שגם מבוגרים וגם ילדים השתתפו בעיצוב הפריטים ובעיטורם. חלק מטביעות האצבע שייכות לילדים שגילם מוערך בפחות מעשר שנים, נתון המעניק מבט נדיר על מקומם של ילדים ועל תהליכי חינוך בחברות פרהיסטוריות.
על גבי צלמית בדמות אדם זוהו שתי טביעות אצבע חופפות: האחת של אישה בוגרת והשנייה של ילד. מיקום הטביעות מלמד כי הפסלון הועבר ביניהם במהלך שלבי העבודה, עדות נדירה לקיומה של למידה מוחשית, פעילה ומעשית. מיקומן ועומקן של הטביעות מוכיחים כי השתתפות הילדים בעיצוב ובצביעה הייתה פעילה ומכוונת, ולא פרי מגע מקרי.
מתוך 15 הצלמיות המזוהות, עופות וציפורים מהווים את הרוב המכריע (11 פריטים), לצד ייצוגים של יונק, צבי ושתי דמויות אדם. חלק מהציפורים פוסלו בקווים סכמטיים, ואילו באחרות ניכר פירוט מדוקדק של נוצות, כנפיים וזנבות, לרבות דמויות המדמות עופות מים ועופות דורסים. צלמיות מסוימות מציגות ציפורים שראשן נטוי מטה ופונה לשמאל – תנוחה המשקפת, להערכת החוקרים, מצגי חיזור האופייניים לברווזים בעונת הרבייה.
פסלון נאטופי המתאר גוף אדם מסוגנן שעוצב בחימר לפני 15,000 שנים, ונושא טביעת אצבע של אדם בוגרפסלון נאטופי המתאר גוף אדם מסוגנן שעוצב בחימר לפני 15,000 שנים, ונושא טביעת אצבע של אדם בוגר
פסלון נאטופי המתאר גוף אדם מסוגנן שעוצב בטין לפני 15,000 שנים, ונושא טביעת אצבע של אדם בוגר
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
צלמיות נאטופיות המתארות עופות מים, עוף דורס ואינטראקציה בין דמות אנושית לעוף, שפוסלו מטין לפני 15,000 שנים (משמאל) ולפני 12,000 שנים (מימין)צלמיות נאטופיות המתארות עופות מים, עוף דורס ואינטראקציה בין דמות אנושית לעוף, שפוסלו מטין לפני 15,000 שנים (משמאל) ולפני 12,000 שנים (מימין)
צלמיות נאטופיות המתארות עופות מים, עוף דורס ואינטראקציה בין דמות אנושית לעוף, שפוסלו מטין לפני 15,000 שנים (משמאל) ולפני 12,000 שנים (מימין)
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
טביעות אצבעות של ילד על הממצאים שהתגלו באתר עינן (עין-מלאחה) בעמק החולהטביעות אצבעות של ילד על הממצאים שהתגלו באתר עינן (עין-מלאחה) בעמק החולה
טביעות אצבעות של ילד על הממצאים שהתגלו באתר עינן (עין-מלאחה) שבעמק החולה
(צילום: ד"ר לורן דאווין)
תצפית זו מעלה כי הצלמיות לא נועדו לקישוט בלבד, אלא שימשו כאמצעי להעברת ידע סביבתי עשיר על עונות השנה והטבע, וכחלק ממסורת מספרי סיפורים וטקסים קהילתיים. בנוסף, על חלק מהדמויות זוהו שרידי צבע אדום בטכניקת אנגוב (מריחת שכבה דקה של טין נוזלי וצבעוני), המהווה את העדות הקדומה בעולם לשימוש בטכניקה זו.
בשונה מגילוף סטטי בעצם או בחריטה באבן, פיסול בטין אפשר לבני האדם לבנות, לשנות, לחבר ולעטר את יצירותיהם באופן הדרגתי ודינמי. ממצאים אלה מוכיחים כי חברות הציידים-לקטים בכפרי הקבע הראשונים הניחו את התשתיות לאמנות הפלסטית ולשפה הסמלית של האנושות, זמן רב לפני ביות הצמחים והתפתחות המשק החקלאי.
המחקר מהווה חלק מפרויקט רחב היקף הבוחן את שורשי השימוש הסמלי בטין בדרום-מערב אסיה, ובמסגרתו נחשפה בעבר בנחל עין גב 2 (נחל עין גב II) הצלמית הקדומה ביותר המציגה אינטראקציה בין אדם לחיה, וכן תכשיטי הטין המוקדמים ביותר מחוץ לאירופה. עם צוות המחקר נמנו גם פרופ' מינה וינשטיין-עברון, פרופ' ראובן ישורון ופרופ' דניאל קאופמן מאוניברסיטת חיפה, ד"ר מריון סינדל וד"ר חמודי חלאילה מרשות העתיקות ומהמרכז הצרפתי למחקר בירושלים, וד"ר פרנסואה ר' ואלה מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי ומהמרכז הצרפתי למחקר בירושלים.