אם יצא לך לשחות בים התיכון, סביר להניח שחלפת על פני מיליוני יצורים שקופים, זוהרים ומרהיבים, בלי שבכלל שמת לב לקיומם. הם נעים במים בעזרת שורות של מעין "ריסים" זעירים ומנצנצים כשקרני השמש פוגעות בהם. כדי להבין איך מסרקנית ליידי (Mnemiopsis leidyi) נהייתה לאחת הפולשות המתוחכמות והמצליחות ביותר בכדור הארץ, שוחחנו עם פרופ' דרור אנג'ל מהמכון ללימודי ים ע"ש רקנאטי והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, ומנכ"ל עמותת "מדוזות בעם". מתברר שהיצור השברירי הזה מצליח לשרוד כמעט בכל תנאי, להערים על המדע, ואפילו להפעיל מנגנון ביולוגי נדיר שמחזיר אותו אחורה בזמן.
מי היא מסרקנית ליידי, ואיפה אפשר למצוא אותה?
"המין הזה הגיע אלינו ממערב האוקיינוס האטלנטי, אך הוא פלש לים התיכון, לים השחור, לים הבלטי, לים הכספי ולמימי אסיה. הסתגלנות של המסרקנית היא אדירה: היא שורדת בטווח מליחויות קיצוני של 2 עד 38 psu (יחידות מליחות) ובטמפרטורות של 2 עד 32 מעלות צלזיוס. בישראל תיעדנו לראשונה נחילי ענק שלה ב-2009, ומאז המסרקניות נראות בחופים במשך חודשים רבים בשנה, בצורה קבועה ולא עונתית. כשיש שפע מזון, הן מגיבות מייד ומייצרות 'פיצוצי' אוכלוסייה אדירים".
חיות את הרגע - לכל הטורים הקודמים
מה הופך את המסרקניות לייחודיות כל כך בהשוואה ליצורים אחרים בים?
"המסרקניות הן טורפות במערכת הימית, אך בניגוד למדוזות, הן אינן משתמשות בתאי צריבה. רוב מיני המסרקניות שקופים לחלוטין, מה שאומר שגם כאשר הן נמצאות במים באוכלוסיות צפופות מאוד, הרוחצים בים לא רואים או מרגישים אותן, ואין להם מושג שהן שם סביבם. יחד עם זאת, יש להן מראה מנצנץ אופייני מאוד בתוך המים. בנוסף, מינים רבים שלהן מסוגלים לייצר ביולומינסנציה - כלומר, אור ביולוגי עצמי שהן מפיקות ושמאפשר להן לזהור בחושך. הן מופיעות במגוון רחב מאוד של צורות, וחלק מקבוצות המסרקניות הן בכלל יצורים שחיים על קרקעית הים ומפגינים יכולת הסוואה גבוהה ביותר".
כיצד המסרקנית משפיעה על הסביבה הימית?
"המסרקניות הן טורפות רעבתניות של פלנקטון, ביצי דגים ולרוות (פגיות) של דגים, ומסוגלות לחסל אוכלוסיות שלמות ולשבש קשות את מארג המזון. באמצע שנות ה-80 הן גרמו לקריסה משמעותית של דגי הסרדין והאנשובי בים השחור והשביתו את הדיג המקומי, עד שהופיע הטורף הטבעי שלהן - מסרקנית מהסוג ברואי (Beroe) שאיזנה את המערכת. בישראל, המערכת מאוזנת יותר בזכות נוכחות הברואי. יש ביניהן מחזוריות קבועה, ובאופן ייחודי, פרטי הברואי בארץ מגיעים לגודל מרשים של כף יד, כנראה בשל שפע המזון הזמין להם".
מהם האיומים העיקריים על המסרקנית ליידי כיום?
"אף על פי שמבחינה פיזית המסרקניות נראות שבריריות ועדינות מאוד, הן מפגינות כושר הסתגלות גבוה ביותר לסביבתן ונמצאות במגמת עלייה מתמדת ברחבי העולם. השאלות הרגילות ששואלים על בעלי חיים, כמו האם המין הזה נמצא בסכנה או באיום הכחדה, פחות תופסות כאן - מכיוון שמדובר במין שהוא סתגלן בצורה יוצאת דופן".
"הגורם היחיד שאולי עשוי לאיים עליהן בעתיד הוא זיהום ימי חריף. כמו רוב היצורים הימיים, חומרים כמו שמנים או מתכות כבדות ישפיעו עליהן לרעה. יחד עם זאת, בגלל המאפיינים הייחודיים שלהן והיכולת שלהן להגיב במהירות, גם אם תהיה פגיעה בכלל האוכלוסיות הימיות במקום מסוים עקב זיהום, צפוי שהמסרקניות יהיו בין המינים הראשונים שיתאוששו. יש להן יכולת להגיב בצורה כה מהירה לתנאים משתנים, כך שאני לא צופה שהאוכלוסייה שלהן תימחק או תיעלם מהעולם בשל שינויים באיכות המים".
כיצד פעילות האדם ומשבר האקלים משפיעים עליה?
"התחבורה הימית של בני האדם שיחקה תפקיד מרכזי בהפצת המין הזה בעולם. ההפצה שלה נעשית באמצעות מי נטל (Ballast water) - נפחי מים עצומים שספינות משא שואבות אל בטנן כדי לשמור על איזון ויציבות במהלך השיט. המסרקנית מסוגלת לשרוד במי הנטל, משום שהיא מסוגלת להחזיק מעמד גם בתנאים של מעט מאוד מזון. כאשר הספינות מגיעות ליעדן ומרוקנות את המים, המסרקניות משתחררות לסביבה חדשה. אם יש בה מספיק אוכל, הן מנצלות את הפוטנציאל שלהן, מתרבות במהירות וזורעות הרס רב בקרב המינים המקומיים".
"לגבי משבר האקלים, ניתן לחזות בבטחה שככל שהים יתחמם, המסרקנית תרחיב את טווחי התפוצה שלה ותבסס אוכלוסיות באזורים שבהם היא לא הייתה קיימת בעבר. היא צפויה לפגוע ברשתות המזון המקומיות באמצעות טריפת פלנקטון מוגברת, דבר שיגרור אפקט דומינו שישפיע לרעה הן על היצורים המשמשים לה כטרף והן על הטורפים המקומיים, שיישארו ללא מזון".
איך המסרקנית מתרבה?
"המסרקנית הזו היא 'הרמפרודיט', מה שאומר שהיא נושאת את שני איברי המין ומסוגלת לבצע הפריה עצמית. כדי להעמיד צאצאים, הפרטים אינם זקוקים למפגש בין זכרים לנקבות, הם בעצמם עושים את הכול לבד. יכולת הרבייה הפנומנלית מושפעת בעיקר מזמינות המזון בסביבה. כאשר התנאים נכונים ויש שפע של מזון לאכול, פרט בודד אחד מסוגל לשחרר כ-10,000 ביצים למים. הביצים הללו מתפתחות בקצב מהיר במיוחד, והצאצאים משלימים את הגלגולים שלהם, גדלים ומגיעים לבגרות מינית תוך זמן קצר מאוד, שבועות בודדים ואף פחות מכך. אם אין בסביבה טורפים טבעיים שיאזנו את המערכת, הן 'חוגגות' ומייצרות תוך זמן מועט פיצוצי אוכלוסין".
אילו תגליות ותעלומות מדעיות עדיין נותרו פתוחות לגביה?
"המסרקנית מציגה יכולת נדירה 'לחזור אחורה בזמן' לשלבי התפתחות צעירים (לרווה) לאחר שהיא חווה פציעה או נזק גופני. אצל רוב המינים המעגל ההתפתחותי הוא ליניארי וקבוע, אך במקרה שלהן, כשמשהו מזיק למסרקנית, יש לה את היכולת לעשות 'רוורס': במקום למות, הן חוזרות אחורה והופכות מהמצב המתבגר או הבוגר לשלבי ההתפתחות הצעירים ביותר. זה מקביל למצב שבו ילד שגדל ופתאום חווה מצוקה חריפה, פשוט יהפוך חזרה לעובר ויחכה עד יעבור זעם לפני שימשיך לגדול".
"נוסף על כך, עדיין נותר לנו להבין מה בדיוק מאפשר לה את הפלסטיות המדהימה הזו מול שינויי טמפרטורה, מליחות ומזון בהשוואה למינים אחרים שאינם מסוגלים לכך. תעלומה מרתקת נוספת קשורה לים האדום: למרות ההצלחה הפנומנלית שלה בים התיכון ובימים רבים אחרים בעולם, היא מעולם לא נצפתה באזור אילת, והסיבה לכך עדיין אינה ידועה. בכל מקרה, מדובר במין שמוגדר כיום כמטרד אקולוגי, ואין לנו שום צורך או סיבה להשקיע אנרגיה ומאמצים במטרה להגן עליו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
