יסמין רענן, עובדת במשתלה ובפינת החי של קיבוץ בארי, שרדה את הטבח ב-7 באוקטובר, אחרי שמחבלים שהו במשך שעות בביתה. כמי שאוהבת חיות, היא גידלה במשך שמונה שנים את התוכי שלה נפי, קיצור של נפוליאון, והייתה בטוחה שאיבדה אותו באותה שבת - עד שלאחרונה הדרמה קיבלה תפנית משמחת.

2 צפייה בגלריה
יסמין רענן ביחד עם נפי
יסמין רענן ביחד עם נפי
יסמין רענן ביחד עם נפי
(צילום: באדיבות המצולמת)
"היו אצלנו חמישה מחבלים בבית, עם נשקים ורימונים", רענן (56) מספרת, "הם דיברו ערבית ואני מבינה את השפה". בשעה 18:00 בערב הגיעו לזירה לוחמי סיירת מטכ"ל שתפסו את המחבלים בחיים. רענן אומרת ש"הדבר היחיד שראיתי כשיצאתי מהממ"ד היה שנפי לא נמצאת. לא הכלוב ולא היא. ואז מצאתי את הכלוב ליד הבית שלי, על הדשא. הייתי בטוחה שרצחו את נפי". רענן אמרה שהשלימה עם מותה של נפי.
אבל אז חלה תפנית. "לפני כמה ימים האחיין שלי אמר שמישהו פירסם תמונה שלו עם תוכי", סיפרה רענן. "הסתכלתי ואמרתי שאני חושבת שזו נפי".
במקביל, יצר איתה קשר מוכר בחנות לחיות מחמד באשקלון וסיפר שחייל הגיע אליו עם תוכי דומה. "לחייל שפירסם את התמונה בפייסבוק ולחייל שהגיע לחנות קוראים סער", סיפרה רענן, "מה הסיכוי שלשני לוחמים, שלא מכירים אחד את השני, נפל תוכי כמו נפי שלי? ואז בעל החנות שלח לי תמונה וזו הייתה נפי".
2 צפייה בגלריה
יסמין רענן והחייל שהחזיר את התוכי
יסמין רענן והחייל שהחזיר את התוכי
יסמין רענן והחייל שהחזיר את התוכי
(צילום: באדיבות המצולמת)
הלוחם הראשון היה מקיבוץ יגור. הוא סיפר שבמשך שלושה ימים התוכי היה על הכתף שלו. נכנס איתו למנהרות. "זה סיפור מדהים", אומרת רענן, "התוכי דפק לו בקסדה ולא עזב אותו".
החייל השני סיפר שנפי נחתה עליו באפיסת כוחות בצפון הרצועה. "לפני יומיים הגיעו אליי חיילים. לא בכיתי כך בחיים. נפי הייתה תשושה ורזה, אבל חיה", אמרה רענן בשמחה. כיום רענן נמצאת במושב נבטים סמוך לבאר שבע, שם היא מתאוששת יחד עם נפי.