המעבר מדלקים מאובנים לאנרגיה ירוקה הוא הכרחי, אבל לעתים גורר מחלוקות. שלישיית וולקנולוגים וגיאולוגים מחברת הליתיום האמריקנית Lithium Americas Corporation, מארגון המחקר הניו זילנדי GNS Science ומאוניברסיטת אורגון סטייט, דיווחו על עדויות לכך שקלדרת מקדרמיט (McDermitt Caldera) - לוע התמוטטות שקוע ועגול שנוצר לאחר קריסת תקרתו של תא המאגמה, המצוי מתחת להר הגעש על גבול נבאדה-אורגון - עשויה להוות את אחד המרבצים הגדולים ביותר של ליתיום על פני כדור הארץ.
4 צפייה בגלריה
עבודות כריית ליתיום בארה"ב
עבודות כריית ליתיום בארה"ב
עבודות כריית ליתיום בארה"ב
(צילום: AP)
במחקר שלהם, שממצאיו פורסמו בכתב העת Science Advances, חקרו ד"ר תומס בנסון, ד"ר מתיו קובל ופרופ' ג'ון דילס חלקים מהקלדרה ופיתחו תיאוריה שמסבירה כיצד נוצרו כל כך הרבה מרבצי ליתיום באזור זה, שטומן בחובו לא פחות מ-20-40 מיליון טונות ליתיום.
במהלך העשורים האחרונים, הליתיום הפך למתכת רכה מוערכת במיוחד, בעיקר בשל השימוש בו במגוון רחב של סוגי סוללות, כמו למשל של כלי הרכב החשמליים. מכיוון שערכו של הליתיום המשיך לעלות, מדענים שעובדים עבור חברות כרייה כמו Lithium Americas Corporation חיפשו אחר מרבצים שונים בעולם.
אורכה של קלדרת מקדרמיט הוא כ-45 ק"מ ורוחבה 35 ק"מ, כשעל פי מחקר קודם שקע זה נוצר כחלק מהנקודה החמה של ילוסטון - אזור שבו התרחשה פעילות געשית במשך תקופה ארוכה, שלא בשולי לוח טקטוני - בתקופת המיוקן, לפני כ-19 מיליון שנה.
4 צפייה בגלריה
אתר כריית ליתיום בארה"ב
אתר כריית ליתיום בארה"ב
אתר כריית ליתיום בארה"ב
(צילום: AP)
בשנת 2017, צוות אחר של חוקרים מצא ראיות לכך שחלק אחד של הקלדרה, שנקרא Thacker Pass (המכרה הגדול השני מסוגו במדינה) הינו בין המקורות הגדולים ביותר של ליתיום שנמצאו אי פעם. חברת Lithium Americas Corporation הצליחה לקבל חלק באתר והחלה לפעול להתחלת פעולות כרייה כדי לאתר את מרבצי הליתיום רבי הערך.
זמן קצר לאחר מכן, הם נתקלו בהתנגדות של חוואים מקומיים ועמים ילידים (אינדיאנים), בעיקר כי אתר הכרייה יושב על אדמה שקדושה לעמים הילידים ומכילה בתי גידול יקרים של חיות בר (כמו למשל אנטילוקפרה אמריקנית, שכווי לענה גדול ועיט זהוב שנחשב קדוש עבור קהילת הילידים), אך בסופו של דבר יצאו עם ידם על העליונה והוציאו אל הפועל את עבודות הכרייה.
4 צפייה בגלריה
המפה של קלדרת מקדרמיט
המפה של קלדרת מקדרמיט
המפה של קלדרת מקדרמיט
(איור: Science Advances (2023). DOI: 10.1126/sciadv.adh8183)
4 צפייה בגלריה
ליתיום
ליתיום
ליתיום
(צילום: ויקיפדיה)
לדברי המתנגדים, עבודות הכרייה הינם שווי ערך לחילול בית הקברות הלאומי ארלינגטון וכי למרות ההבנה כי הליתיום עשוי לסייע במאבק נגד שינויי האקלים, הרי שזה לא יכול לשמש כתירוץ כדי להרוס את אדמות הילידים. מאז, צוות המחקר אסף וניתח דגימות, על מנת לחפש את המקום הטוב ביותר להתחיל בו פעולות כרייה גדולות. אבל כדי למצוא אותו, הם ומומחים רבים אחרים בתחום האמינו שהם חייבים למצוא הסבר איך הליתיום הגיע לשם מלכתחילה. במחקרם, החוקרים הציעו תיאוריה, שבה חברת הליתיום האמריקאית מתכננת להשתמש לטובת פעולות הכרייה שלה.
לפי התיאוריה של שלושת החוקרים, לאחר התפרצות-על של הר הגעש ילוסטון, התרחשה העשרה הידרותרמית, כאשר מאגמה מעומק האדמה פילסה דרכה מבין הסדקים שנוצרו בקרקע, גרמה לקריסת לוע הר הגעש ויצרה בכך את הקלדרה. בזמן שזה קרה, התאפשר לליתיום לחלחל מעלה אל פני השטח, תהליך שהפך גם חלק ניכר מקבוצת הסמקטיט - קבוצה של מינרלים פילוסיליקטיים קשורים, הדומים במבנה הפנימי ובכימיה שלהם ושייכים למשפחת מינרלי החרסית - לאיליט (מינרל וגם שם קבוצה של מינרלי חרסית). תהליך זה, מסביר את הסיבה ליצירת מרבץ הליתיום העשיר והגדול באתר זה, שהוא לא רק מהגדולים בארה"ב, אלא בעולם כולו.