צוות חוקרים בינלאומי מאוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג שבגרמניה זיהה סוג חדש של אסטרואידים עשירים במים.
לדברי החוקרים, הגופים הקטנים ממוקמים בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק נמצאו - בדומה לכוכב הלכת הננסי קרס (Ceres) - כעשירים במים. על פי מודלים ממוחשבים, תהליכים דינמיים מורכבים (כמו למשל שיבוש כבידה במסלוליהם של כוכבי לכת גדולים ומרוחקים מהשמש כמו צדק ושבתאי) הובילו לשינוי במסלולם של האסטרואידים הללו והעבירו אותם מהאזורים החיצוניים של מערכת השמש היישר לחגורת האסטרואידים - מקום פעיל יחסית לשאר מערכת השמש - זמן קצר לאחר שנוצרו באזור קר בקצה מערכת השמש.
2 צפייה בגלריה
התהליך שהוביל לתנועת האסטרואידים החדשים שהתגלו מאזור קר בקצה מערכת השמש, אל חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק
התהליך שהוביל לתנועת האסטרואידים החדשים שהתגלו מאזור קר בקצה מערכת השמש, אל חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק
התהליך שהוביל לתנועת האסטרואידים החדשים שהתגלו מאזור קר בקצה מערכת השמש, אל חגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק
(איור: Nature Astronomy)
"אלה הם השרידים של החומרים שמהם נוצרו כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו לפני כ-4.5 מיליארד שנים. בגופים הקטנים הללו ובשבריהם, המטאוריטים, אנו מוצאים שרידים רבים המצביעים ישירות על תהליך היווצרות של כוכב לכת", הסביר פרופ' מריו טרילוף מהמכון למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת היידלברג, שנמנה על מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Astronomy.
מהמחקר עולה כי באמצעות גופים קטנים ממערכת השמש החיצונית - אזור שבו שוכנים גופים המכונים גופים טרנס־נפטוניים, הבנויים מסלעים וקרח - הגיעו מים אל סוג האסטרואידים שהתגלה כעת, זאת בניגוד להרכבם של כוכבי הלכת במערכת השמש הפנימית - מערכת של ארבעה כוכבי לכת המסווגים בקבוצת כוכבי הלכת הארציים: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים - שמאופיין בצחיחות יחסית, כך לדברי פרופ' טרילוף, העומד בראש קבוצת המחקר הגיאוכימי והקוסמוכימי של המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטת היידלברג.
2 צפייה בגלריה
חגורת האסטרואידים
חגורת האסטרואידים
חגורת האסטרואידים
(צילום: Shutterstock)
ד"ר דריס טאקיר היה זה שחשף את התגלית ממתקן הטלסקופ האינפרא-אדום של נאס"א שבמצפה הכוכבים מאונה קיאה (Mauna Kea) בהוואי. "המדידות האסטרונומיות מאפשרות זיהוי של אסטרואידים דמויי קרס, שסווג כאסטרואיד, בקוטר קטן יחסית של כ-100 ק"מ, הממוקמים כיום באזור מצומצם בין מאדים וצדק ליד מסלולו של קרס", הסביר ד"ר טאקיר, אסטרופיזיקאי במרכז החלל ג'ונסון של נאס"א, שנמנה גם הוא על מחברי המחקר.
ממצאי המדידה שביצע, עלו בקנה אחד עם המסקנות לגבי ההרכב הכימי והמינרלוגי של האסטרואידים, שכן בדומה לקרס, ישנם מינרלים על פני שטחם - מינרלים שמקורם באינטראקציה עם מים נוזליים. כמו כן, נמצא כי הגופים האסטרונומיים הקטנים נקבוביים למדי, מה שמהווה מאפיין משותף נוסף עם כוכב הלכת הננסי קרס, שהתגלה ב-1 בינואר 1801 בידי ג'וזפה פיאצי. "זמן קצר לאחר היווצרותם של האסטרואידים, הטמפרטורות לא היו גבוהות מספיק כדי להפוך את החומר הסלעי שלהם למוצק דיו, כך שהרכבם נשמר נקבובי - הרכב שאופייני לכוכבי הלכת במערכת השמש החיצונית, המרוחקים מהשמש", הסביר ד"ר ולדימיר נוימן, חבר בצוות של פרופ' טרילוף, עליו הוטלה האחריות למידול הממוחשב שבוצע לגופים הקטנים.