הסברה הרווחת היא שאנטארקטיקה, היבשת החמישית בגודלה שמאופיינת בתנאי אקלים קיצוניים, לא מושפעת מהזיהום הסביבתי מעשה ידי אדם. אלא שבמחקר שהתפרסם בכתב העת Science of the Total Environment, התגלה כי החרק האנדמי בלגיקה אנטארקטיקה (Belgica antarctica) מושפע מחלקיקי מיקרופלסטיק – בדומה לאזורים מיושבים ברחבי העולם.
ג'ק דוולין מהמחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטת קנטקי, ועמיתיו ממספר מוסדות אקדמיים בעולם, ניתחו עשרות זחלים של החרק האנטארקטי ונדהמו לגלות פיסות מיקרופלסטיק בגופם. המחקר, בוצע לאחר שדוולין צפה בסרט תיעודי שעסק בזיהום פלסטיק, שהשפיע עליו רבות. "הצפייה בסרט הזה פשוט שברה אותי", אמר דוולין. "התחלתי לקרוא על ההשפעות של זיהום הפלסטיק על חרקים וחשבתי לעצמי האם זה תקף גם לגבי אזורים מרוחקים כמו אנטארקטיקה".
בלגיקה אנטארקטיקה נמנה עם משפחת הימשושיים שבסדרת הזבובאים. בשונה מיתושים אחרים בתפוצה עולמית, מין זה אינו נושך ואורכו שווה ערך לגרגר אורז. החרק הדרומי ביותר על פני כדור הארץ מצליח להתמודד עם תנאי האקלים הקיצוניים, מה שעורר את סקרנות החוקרים לבחון אם היכולת ההישרדותית באה לידי ביטוי בהתמודדות עם נזקי המיקרופלסטיק באזור שנחשב בעיני רבים לבתולי מבחינת השפעת האדם. "אפילו בריכוזי הפלסטיק הגבוהים ביותר, ההישרדות לא נפגעה", אמר דוולין. "גם חילוף החומרים הבסיסי של החרקים לא השתנה. לכאורה, נראה שהם מסתדרים מצוין".
למרות זאת, מבט מקרוב גילה השפעה מסוימת. לזחלים של החרק האנטארקטי, שנחשפו לרמות גבוהות יותר של מיקרופלסטיק, היו רמות שומן נמוכות יותר, בעוד רמות הפחמימות והחלבון נותרו פחות או יותר זהות.
4 צפייה בגלריה
איתור מיקרופלסטיק בגוף זחלי החרק בלגיקה אנטארקטיקה
(צילום: Science of The Total Environment (2025). DOI: 10.1016 / j.scitotenv.2025.180800)
דוולין מאמין שאכילה איטית יותר בטמפרטורות נמוכות והקרקע הטבעית המורכבת שבה חיים החרקים עשויות להגביל את כמות הפלסטיק שהם צורכים. בגלל האתגרים הלוגיסטיים של עבודה באנטארקטיקה, תקופת החשיפה נמשכה רק 10 ימים. לדבריו, יש צורך בניסויים ארוכי טווח כדי להבין טוב יותר את ההשפעות הפוטנציאליות של חשיפה למיקרופלסטיק.
הצוות ניתח את הזחלים בגודל חמישה מילימטרים ובחן את תוכן המעיים שלהם באמצעות מערכות הדמיה המסוגלות לזהות "טביעות אצבע" כימיות של חלקיקים בגודל של ארבעה מיקרומטרים – הרבה מתחת לסף הראייה האנושית. לאחר בחינת 40 זחלים מכל רחבי האזור אותרו שני חלקיקי מיקרופלסטיק.
אולי נראה כי מדובר בכמות מזערית ביחס לגדול המדגם, אבל דוולין ועמיתיו רואים בכך נורת אזהרה מוקדמת. "החדשות הטובות הן שבאנטארקטיקה יש רמות פלסטיק נמוכות בהרבה מאשר ברוב כדור הארץ", אמר דוולין. "המחקר שלנו מצביע על כך שכרגע, מיקרופלסטיק לא מציף את האזור, אבל כן קיים במידה מסוימת. אם יגיע לרמות גבוהות, הוא עלול לשנות את מאזן האנרגיה של החרקים".
דוולין אמר כי מחקר עתידי יעקוב אחר שינויים ברמות המיקרופלסטיק בקרקעות אנטארקטיות. מטרתו תהיה לערוך ניסויים ארוכי טווח על בלגיקה אנטארקטיקה ואורגניזמים אחרים בקרקע.
