שרידי שלד של אישה שחיה בתקופת הברונזה עומדים במרכזה של חשיפה מרגשת, כאשר מדענים פרסמו בימים אלה כיצד נראו פניה של מי שקיבלה את הכינוי "האישה האצילית והנעלה".
עצמות האישה, שהלכה לעולמה לפני כ-4,200 שנה, נחשפו ממש במקרה ב-1997 בסקוטלנד. מאז ניסו החוקרים למצוא מידע על אודות האישה.
השחזור החדש, שהוצג החודש, חושף אישה צעירה עם שיער כהה, בעלת תלבושת מעור צבי. השחזור נותן לנו מושג, ולו קטן - כיצד היא נראתה לפני אלפי שנים.
ניתוח השלד שלה העלה שהיא ככל הנראה מתה בשנות העשרים לחייה, והתמודדה ככל הנראה עם מחלה או עם תזונה לקויה. עם זאת, קשיים בחילוץ ה-DNA שלה מנעו מאיתנו לדעת גם את המורשת שלה וצבע עורה.
ואנחנו נשארים בתגליות של העבר הרחוק. הרבה יותר רחוק מתקופת הברונזה – כי מאובנים של עכבישי ענק נמצאו באוסטרליה, כאלה שהתהלכו בה לפני מיליוני שנים.
המאובנים השתמרו באופן מפתיע, במקום שנחשב לצחיח ויבש היום. אבל לפני מיליוני שנים היה במקום יער גשם שופע עם בעלי חיים וצמחים. מדובר במאובן העכביש הרביעי שנמצא אי פעם באוסטרליה, ששייך למשפחת Barychelidae.
המין החדש, שחי לפני כ-13 מיליון שנה, נקרא רשמית Megamonodontium McCluskyi. וזו אחת הסיבות מדוע מדובר על תגלית כל כך משמעותית - כיוון שזהו חלק חשוב בפאזל האבולוציוני של עכבישים ביבשת אוסטרליה. קרוב המשפחה הקרוב ביותר של העכביש הנכחד, מתהלך לו היום ביערות בסינגפור ובפפואה גינאה החדשה, אזורים קרובים, יחסית, לאוסטרליה. ואם כל המידע הזה לא הדהים אתכם, מדובר גם במאובן העכביש השני בגודלו שנמצא אי פעם.
ועכשיו, לתמנון דמבו – סוג של תמנון מטרייה, שחי במעמקי האוקיינוס. כיאה לכינוי שקיבל, יש לו סנפירים בולטים לרוחב, דמויי אוזניים גדולות, שמשתנים בנראות שלהם בין מין למין, כשעד כה זוהו יותר מ-10 מינים.
צילומים חדשים, שמגיעים אלינו מעומק של כשני קילומטרים וחצי מתחת לפני הים, בזכות מצלמה רובוטית, מספקים לנו הצצה לתמנון המיוחד והלבן הזה, כהוא שוחה במעמקים באזור צפון-מערב הוואי, עם זרועותיו, שתי עיניו הגדולות – וכמובן "האוזניים", הסנפירים שמאפשרים לו לגלוש בחינניות, במינימום מאמץ.
וידיעה מפתיעה לסיום. זיכרון הוא היכולת של יצור לאגור מידע בצורה בלתי מוחשית. בבעלי חיים הבסיס הביולוגי של הזיכרון נמצא בתאי העצב שבמוח. אז איך מדוזה, למשל, יכולה לזכור את העבר – אפילו בלי מוח?
מדענים ניסו ללמד מין של מדוזות (מדוזה קובייתית) כמה טריקים פשוטים – כדי לבחון האם למידה בהכרח מחייבת הימצאותו של מוח כאיבר. הממצאים היו די מפתיעים, ובכל זאת - לא מדובר פה ביכולת של בעלי חיים חכמים אחרים, אבל בהחלט נראה כי המדוזות, עם קומץ של נוירונים, יכולות לחוש את הסביבה ולהתאים את ההתנהגות שלהן על סמך ניסיון קודם – כלומר – זיכרון.
"זה מפתיע כמה מהר החיות האלה לומדות. נראה שאפילו מערכת העצבים הפשוטה ביותר מסוגלת לבצע למידה מתקדמת", סיפרו הביולוגים מאוניברסיטת קופנהגן.