נוף ירוק ושוקק חיים, מלא בצמחי מים ובבעלי חיים ייחודיים - זהו עולמן של בריכות החורף. ב-150 השנים האחרונות איבדנו בישראל יותר משני שליש ממספרן - נתון שהופך אותן לבתי הגידול המאוימים ביותר בארץ. הפגיעות העיקריות נגרמות בעקבות הסבת שטחים לבנייה, לסלילת כבישים או לחקלאות, מה שמשפיע ישירות על שטח הבריכות עצמו או על אגן הניקוז ואספקת המים אליהן. היעדר מדיניות מוסדרת וארוכת טווח ביחס לשימור ולשיקום של הבריכות הקיימות ולבנייתן של בריכות חדשות מונע את הטיפול הנכון בהן. דוח שיזמה רשות ניקוז ונחלים ירקון חושף את מצבן של בריכות החורף באגן הניקוז של נחל הירקון ומעלה שאלות חשובות לגבי עתידן.
מהי בריכת חורף?
בריכות חורף כשמן כן הן, בריכות שמתמלאות במי גשמים בעונת החורף ו"נעלמות" בעונות היבשות. הן מאופיינות במגוון ביולוגי עשיר לצד מחזור הצפה וייבוש שמוביל להתפתחותם של מינים ייחודיים בעלי אסטרטגיות חיים מגוונות. אבל, אולי בניגוד למעמדן המוזנח - גם בעיני הציבור וגם בעיני לא מעט קובעי מדיניות - יש להן מספר תפקידים חשובים, החל מבית גידול למינים נדירים רבים ועד מקור מים ומזון לעופות נודדים, לזוחלים וליונקים.
עוד כתבות בזווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
הסופה "ביירון" חושפת את המציאות החדשה של משבר האקלים
חיות את הרגע: הספוג תאונלה סווינהואי
מסע הנדידה הגדול של הציפורים הקטנות
"חשוב שניתן מקום לבריכות החורף ונכניס אותן לתוך המרחב שלנו בחזרה", אומרת ד"ר שרה אוחיון, אקולוגית בתי גידול לחים וסביבות ימיות שביצעה את הסקר יחד עם הילה גיל, אקולוגית במכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, עבור רשות ניקוז ונחלים ירקון. "בריכות החורף עוזרות לנו בני האדם מבחינת קליטת מים מהצפות, מווסתות את האקלים המקומי, מכניסות לנו את הטבע לתוך חיי היומיום, ומאפשרות לנו להיחשף לעושר של המערכת האקולוגית הזאת", מסבירה אוחיון.
אריק ליבוביץ', מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון, מספר כי "סקר בריכות החורף היה מבחינת הרשות חשוב וחלוצי. אנחנו מצווים לשמור על בתי גידול לחים, הן כעתודות של מגוון ביולוגי ייחודי והן כמערכות שמסייעות לנהל נגר בצורה טבעית. התפיסה האגנית של הרשות מחייבת אותנו לניטור ושימור של בריכות החורף".
"מעטות הבריכות שסקרנו שמצבן היה טוב", אומרת גיל. "רוב הבריכות מאוימות - ממים מזוהמים שזורמים אליהן או מפגיעה ישירה בבית הגידול ובסביבתו. יש בריכות שחוסלו לחלוטין, או שהשטח שלהן צומצם, או שיש בעיות אחרות כמו מינים פולשים או פסולת", היא מסבירה.
"בריכות חורף הן בתי גידול ייחודיים מאוד", אומרת אוחיון. "המופע שלהן משתנה בצורה מאוד דרמטית בהתאם לעונות השנה - מבית גידול שהוא רטוב ומלא חיים בחורף, לבית גידול שהוא יבש ורדום בקיץ - ובהתאם לכך גם גדלים בו בעלי חיים מאוד מיוחדים עם אסטרטגיות ייחודיות להתמודדות עם המעבר הזה בין רטוב ליבש. היובש הזה הוא גם מה שמזמן את הרגישות המאוד גבוהה של הבריכות להרס וחורבן. ברגע שהן מתייבשות, הרבה פעמים לא רואים אותן והן מהוות מטרה קלה לפיתוח, בין אם זה לבינוי, כבישים, חקלאות", מסבירה אוחיון.
אגן הניקוז של הירקון
במסגרת כתיבת הדוח נערך סקר מקיף על בריכות החורף באזור המרכז - אזור שהבריכות שבו נחשבות למאוימות ביותר מבין כלל הבריכות, בגלל שיש בו את הדרישה הכי גבוהה מבחינת פיתוח לבנייה ולתשתיות. הסקר כלל 34 בריכות חורף במרחב אגן הניקוז של נחל הירקון. מתוכן נסקרו 8 בריכות חדשות ו-3 בריכות ותיקות שבוצעה בהן פעילות שיקום לשיפור התפקוד האקולוגי שלהן.
בכ-90 אחוז מהבריכות שנדגמו תועדו 5 מינים של דו-חיים מתוך 7 מינים שקיימים בישראל. בכל המקרים, נצפו ראשנים שמאשרים כי המין משתמש בבריכה לצורך רבייה.
הימצאותן של קבוצות דו-חיים בבריכות החורף מהווה סמן מרכזי לתפקוד האקולוגי של בריכות החורף - מבחינת משך החזקת המים וגם מבחינת איכות המים. הבריכה שבה תועד מספר מיני הדו-חיים הגבוה ביותר בסקר הייתה בריכת לוינסקי ששוקמה ב-2016, שם נמצאו 4 מינים - אילנית מצויה, צפרדע נחלים, קרפדה ירוקה וטריטון הפסים. בסך הכול, אילנית מצויה הייתה המין הנפוץ ביותר, והיא נמצאה ב-26 בריכות חורף שנסקרו. צפרדע נחלים וקרפדה ירוקה נמצאו ב-10 בריכות חורף וטריטון הפסים נמצא ב-7 אתרים. בבריכה אחת אף נמצאה חפרית מצויה – מין שנמצא בסכנת הכחדה קריטית.
בריכה ותיקה וחפרית מצויה
בריכת החורף היחידה שבא נמצאה החפרית המצויה היא בעצם בריכה ותיקה במרכז הארץ, שלא הייתה ידועה עד כה. בנוסף לחפרית נמצאו בה מגוון מינים שחלק מהם נדירים ביותר. למשל טריטון הפסים, אילנית מצויה ו-2 מינים של סרטנים ייחודיים - אפונית ושטרגל גדול, כל אלו הופכים את בריכה זו לאחד מאתרי בריכות החורף החשובים במרכז הארץ.
"החפריות נאמנות מאוד לבית הגידול שלהן", אומרת אוחיון. לכן, פגיעה בבריכה עלולה לעיתים לגרום להכחדה מקומית של האוכלוסייה שלה, שלא נודדת למקווה מים אחר. "בקיץ הן מתחפרות באדמה בשטחים קרובים לבריכה, שם הן נכנסות לתרדמת קיץ ('אסטיבציה') ובחורף הן חוזרות לאותה בריכה שבה הן בעצם התפתחו. מה שאומר שאנחנו צריכים לשמור לא רק על שטח הבריכה, אלא גם על אגן הניקוז שלה. גם בשביל לשמור על מקור הנגר לבריכה וגם בשביל בעלי החיים הרדומים בקרקע, המתעוררים לקראת החורף וחוזרים לבריכה שלהם להתחיל מחזור רבייה חדש", מסבירה אוחיון. החפרית נעלמה ממספר בריכות חורף ותיקות באגן ניקוז ירקון שאותן אכלסה בעבר כמו כפר שמריהו, נווה גן ובריכות משרד הרישוי חולון-תל אביב.
ביצי קיימא
בבריכה הוותיקה-חדשה נמצאו גם סרטנים ייחודיים: תריסן קשקש, תריסן מגושם, זימרגל ואפונית. מדובר בסרטנים שחלק מהם מגיעים לגודל של כף יד, ושאפשר למצוא אותם רק בבריכות חורף. נוכחותם או היעדרותם של הסרטנים האלו יכולה להוות סמן ביולוגי טוב לאיכות בית הגידול ולבריאות המערכת האקולוגית. "אסטרטגיית החיים שלהם מיוחדת מאוד", מסבירה אוחיון, "הם מטילים 'ביצי קיימא' ששוקעות לקרקעית של הבריכה, שם הן נשארות רדומות ויכולות לשהות זמן ממושך עד שנוצרים התנאים המתאימים. זאת אומרת שכשבית הגידול מתמלא במים, ויש את התנאים הנכונים מבחינת טמפרטורה, מליחות וכדומה, אז הן בוקעות ומעמידות את הדור הבא של אותו מין".
במהלך הסקר תועדו 6 מינים של סרטנים ייחודיים ב-11 בריכות חורף. בריכת השמורה, שנמצאת בפארק בריכות החורף תל אביב, הייתה הבריכה היחידה שבה נמצאו 4 מינים של סרטנים ייחודיים באתר אחד. באופן כללי ביחס לנתוני סקרים קודמים נצפו מגמות מעורבות, כאשר חלק מהמינים הראו התאוששות או יציבות וחלקם הראו סימני נסיגה והצטמצמות.
התאוששות עצמאית
דוגמה טובה לבריכה ותיקה ומוכרת שהצליחה להשתקם היא בריכת כפר שמריהו. לפני כעשור, היא הייתה מאוימת על ידי חפירת כביש איילון צפון, ובסקר הנוכחי נמצא כי היא מתפקדת ומתפרשת על פני שטח הצפה גדול ואיכותי עם מגוון נישות אקולוגיות. בבריכה נמצא עושר רב של חרקי מים ואף נצפתה אוכלוסייה גדולה של סרטן האפונית. "זה היה מפתיע - מדובר בבריכה שחשבנו שתיהרס כתוצאה מסלילת כביש איילון צפון, אבל מצאנו שם כמויות גדולות של סרטן האפונית שנחשב נדיר", אומרת אוחיון. "הבריכה אומנם הצטמצמה אבל היא קיימת ומשגשגת, והיא מוכיחה שאפשר לשמור על שטחים טבעיים, גם בשטחים עירוניים, ובלי יותר מדי השקעה – כל עוד שטח הבריכה ואגן הניקוז נשמרים ואין זיהומים משמעותיים – פשוט היה צריך להניח לה. זה לא נכון בכל המקרים, אבל במקרה הזה בלי שום התערבות - היא השתקמה".
למרות זאת, נראה שהיחס התכנוני לבריכות הוותיקות לא תמיד מספק. לעיתים הן "מצליחות" להשתלב בפרויקטים לשיקום נופי או כפתרון ניקוזי, אבל ללא הפוקוס על שימור המגוון הביולוגי. "הסרטנים הייחודיים, החפרית וגם צמחים שנמצאים בסכנת הכחדה נמצאו בבריכות שהן ותיקות מאוד", אומרת גיל. "זאת אומרת שאין תחליף לשימור ושיקום של בריכות חורף ותיקות. ולמרות זאת, אין עדיין פרוטוקולים מסודרים לתהליך המורכב הזה, והכול עובד כרגע בגדול על ניסוי וטעייה - בהרבה מקרים זה על חשבון בעלי חיים. שיקום של בתי גידול חייב להיות מבוסס על תוכנית של שיקום אקולוגי, שהיא מותאמת בצורה ייחודית לכל בריכה. אי אפשר לעשות 'העתק-הדבק' וזה צריך להיות תחת ליווי מקצועי מתאים של אקולוג של בתי גידול לחים", היא אומרת. "כל המידע שאנחנו אוספים במכון דש"א זמין בחינם באתר שלנו ונועד לשמש את גורמי התכנון באשר הם", מסבירה גיל.
העשור הנוכחי הוגדר על ידי האו"ם כ"עשור שיקום המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי", מה שאומר שכבר לא ניתן להסתפק רק ביעדים של שימור. "צריך לבנות תוכנית אסטרטגית לשימור בריכות החורף בישראל כאשר המטרה הראשונה היא לשמור על בריכות החורף הוותיקות, ובד בבד לייצר תוכנית מבוססת לשיקום בריכות שנפגעו וליצירה של בריכות חורף חדשות", מסבירה אוחיון. לכשישובו הגשמים, "אני מזמינה את הציבור לצאת, לטייל ולהכיר את בריכות החורף - חלק מהשימור שלהן זה המודעות אליהן", היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
