טרנד ישן-חדש הוא מוצרים טבעיים: מזון טבעי, קוסמטיקה טבעית ועוד. ומה לגבי הדברה ביולוגית? האם היותה "טבעית" הופך אותה בהכרח לטובה יותר לסביבה?
בשנים האחרונות אנחנו שומעים לא מעט על השיטות הללו, שמהוות מעין תשובת נגד להדברה הכימית הרווחת בעידן המתועש - שבעיותיה הן רבות: פגיעה בחרקים מועילים, פגיעה בבריאות, זיהום קרקע ומים ועוד. עם זאת, השיטה הטבעית עלולה גם היא להשפיע לרעה על מערכות אקולוגיות, כשטורפים שונים ש"מגויסים" להשמדת מזיקים בשדות חקלאיים - פוגעים במגוון הביולוגי בבתי גידול מקומיים.
מחקר ישראלי שפורסם לאחרונה ממחיש היטב את ההשפעה המורכבת של אותם מינים מדבירים על הסביבה: המחקר החדש, שהתמקד בעוף מים בשם אנפית הבקר - ציפור שהיא מדבירה טבעית יעילה למדי - מצא שלנוכחותה של האנפית יש גם השלכות שליליות על המגוון הביולוגי בארצנו, בשל טריפתם של זוחלים מקומיים לא מזיקים.
נעים מאוד, אנפית
אנפית הבקר (Bubulcus ibis) היא עוף מים שחי לרוב באזורים טרופיים, סובטרופים ואזורים חמים אחרים. כמו ששמה מרמז, האנפית נוהגת להתרועע בקרבת בקר ואוכלי עשב גדולים אחרים. חיפוש המזון לצד בקר, אנטילופות, פילים, צאן וסוסים מאפשר לאנפיות ציד יעיל של מגוון בעלי חיים קטנים, כמו חגבים, צרצרים, זבובים, חיפושיות עש ועוד - שנפוצים למדי בסביבתם של אותם בעלי חיים גדולים.
בשל כל אלה, אנפיות הבקר נחשבות לטורפות דומיננטיות – ועל כן, הן עשויות להוות הדברה טבעית מועילה למדי. בניגריה, למשל, נמצא שהציפורים הללו מסייעות בחיסול של מעל ל-85 אחוז מהמזיקים באתרי פסולת.
במחקר החדש, שנערך על ידי רועי טלבי, אקולוג-זואולוג שמתמחה בזוחלים באקולוגיה מדברית וים תיכונית מאוניברסיטת חיפה ובוגר מכללת אורנים, בהנחיית פרופ' אבי בר-מסדה מאוניברסיטת חיפה וממכללת אורנים ופרופ' עידו יצחקי וד"ר יוני גביש מאוניברסיטת חיפה – בוצע מעקב אחרי השינויים בתפוצה הגיאוגרפית של אנפיות הבקר בצפון ישראל בעשורים האחרונים, ואחר הרכב התזונה שלהן בעונת הקינון; זאת, בכדי לזהות ולמפות את השפעתן על אוכלוסיית החרקים באותם אזורים.
החוקרים בדקו את הרכב התזונה של האנפיות ב-11 מושבות קינון, שכל אחת מהן כללה בין 50 למעל ל-1,000 אנפות.
הציפור הרעבה
במחקר נמצא שאנפיות הבקר, שהחלו לקנן כאן עם קום המדינה - התפשטו מאז ברחבי צפון הארץ באופן משמעותי ואף מפתיע. "לפני 20 שנה לא היו בכלל אנפיות באזור הזה, מכיוון שאזורי הגידול הטבעיים שלהן הם חמים", מעיד טלבי. "באזורים קרים יותר – כמו בגולן – ההתפשטות שלהן תלויה בתמריצים שהן מקבלות בשטח (כלומר, במה שהן אוכלות, י"ג)".
בנוסף, בדיקת הרכב המזון של האנפיות חשפה תפריט שרובו הגדול, כשני שליש, הוא חרקים, שחלקם מזיקים לחקלאות – אך במקביל, בתפריטן נמצאו גם זוחלים שהם לא מזיקים ושבטריפתם אין כל ערך לחקלאות המקומית.
אז האם מדובר במדביר יעיל במיוחד או דווקא בטורף רב-עוצמה שנכנס בדלת האחורית של ישראל? לדברי טלבי, ממצאי המחקר מדגישים את ההשפעות השליליות הפוטנציאליות של טורפים משגשגים מעין אלה. "בעוד אנפית הבקר יכולה לספק שירותי הדברה יקרי ערך במערכות חקלאיות מורכבות – היא יכולה להיות גם טורף מזיק של זוחלים מקומיים", הוא מסביר.
למרות שעוד לא הוכח מה הן ההשלכות השליליות של אותן ארוחות של אנפיות הבקר, לדברי טלבי אי אפשר להתעלם מההשפעה הנפיצה שיש להן. "הצריכה הגבוהה של פרוקי רגליים, זוחלים וטרף אחר – מעידה על כך שיש להם השפעה משמעותית על המגוון הביולוגי, מצב שיכול להוביל לכך שהן יהוו מזיק אקולוגי בבתי גידול טבעיים", הוא מסביר.
ההתפשטות של אנפית הבקר בצפון, נגרמה ככל הנראה מפעילות אנושית כדוגמת חקלאות (גידולי שדה, מרעה בקר) שיצרה עבורה תנאי מחיה נוחים שמביאים לשגשוגה. תגלית חדשה זו מכניסה את אנפית הבקר לקבוצת "המינים המתפרצים", מינים מקומיים שהסתגלו לחיים לצד האדם, כך שכתוצאה מפעילות או נוכחות אנושית, מספריהם גדלים והשפעתם על הסביבה ו/או על האדם הופכת שלילית. חברים ישראליים אחרים בקבוצה הם חולדות, תנים, שועלים וחזירי בר.
תפריט קטלני?
על פי טלבי, רוב המחקרים שנערכו עד כה על מה שאפשר לכנות "חומרי הדברה טבעיים" – עסקו בהשפעתם על מינים מזיקים, תוך התעלמות מנזקים פוטנציאליים על בעלי חיים אחרים שגדלים באזור. במקרה הנוכחי, המחקר החדש בדק את אותם נזקים נרחבים יותר – וגם לא נשאר רק על הנייר: בעקבות ממצאיו נערך ברשות הטבע והגנים מיזם חדשני, מהראשונים בעולם, במטרה לבלום את התפשטות אנפיות הבקר בצפון הגולן, בעזרת שימון של ביצי האנפיות. ואכן, 80 אחוז מהביצים לא בקעו, וכעבור שנה חלה הפחתה מסוימת בהצלחת הקינון.
טלבי מעריך שבעוד כמה שנים מצבה של אוכלוסיית הזוחלים באזור ישתפר כתוצאה מהפעילויות הללו. "המטרה שלהן היא למגר ככל האפשר מין טורף דומיננטי מהמערכות האקולוגיות", הוא מסביר. "בהיעדר כל גורם מגביל בולט – התרחבות תפוצתה של אנפית הבקר צפויה להימשך ואיתה הנזקים המצטברים לבעלי חיים קטנים ולמערכת האקולוגית הים-תיכונית", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
