(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
אירועי קיצון של מזג האוויר הולכים ומתרבים ומומחים לאקלים פסימיים לגבי העתיד. פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות, סבור כי "משבר האקלים כאן ועכשיו, לא צריך לחכות ל-2050". בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" הוסיף וולפסון כי שנת 2050 נראית רחוקה, "אבל המציאות הראתה שאנחנו הרבה מעבר להרבה מהתחזיות, אפילו בישראל ובטח בעולם כולו. מה שפעם חשבו וכתבו בדוחות קורה הרבה יותר קיצוני והרבה יותר מהר ממה שחשבו".
פרופ' וולפסון התייחס לדוח של ה-OECD, שקבע שישראל לא עומדת ביעדים הסביבתיים שהציבה לעצמה. "גם היעדים שהצבנו הם מאוד נמוכים, אז לא הצלחנו גם ביעדים הנמוכים הללו", אמר פרופ' וולפסון. "אנחנו צריכים לדבר עכשיו על היערכות על מה אנחנו עושים היום כדי שלא נגיע ל-2050 ונגלה שהתרחישים האלו או אחרים קרו".
3 צפייה בגלריה
"אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי. זה יהיה רק יותר גרוע"
(צילום: AP, מוטי קמחי, אלעד גרשגורן)
לדברי פרופ' וולפסון, "אנחנו נמצאים בעיצומה של הכחדה המונית שישית אבל הפעם היא מעשה ידי אדם, ומדינת ישראל סובלת מכך מאוד. יש את משבר זיהום האוויר, ישראל מדינה מאוד צפופה ומזוהמת יחסית למדינות אחרות ב-OECD".
פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות אוניברסיטת רייכמן, אמר: "מה הולך להיות ב-2050? חם ויבש. יש אינדיקציות כמו מוניטור שמסתכלים על מטופל, והוא כדור הארץ שלנו. מסתכלים מגשושיות, לוויינים, חלליות. יש עלייה בריכוז CO2 באטמוספירה – אפקט החממה. הטמפרטורה של כל המערכת עולה". לדבריו, "כבר בשנות ה-80 ידעו והסתירו מהציבור. הכול פוליטי. אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי של מה שייקרא בעתיד 'הנורמלי החדש'. זה יהיה רק יותר גרוע".
פרופ' שלומית פז, ראש מוקד אקלים וקיימות סביבתית באוניברסיטת חיפה, אמרה כי "לפני יותר מ-60 שנה כבר הזהירו מפני השפעות פליטות גזי חממה לאטמוספירה. שנים רבות של הדחקה, חוסר עניין, התעלמות. 2050 היא הסתכלות של 'זה משהו רחוק כזה ואחרינו המבול' - אבל 'המבול' או היובש יותר נכון - כבר כאן. יש עלייה במגמת ההתחממות. ישראל מתחממת כפול מהקצב העולמי, האזור שלנו רגיש. אנחנו לא במצב טוב".
ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, סיפרה על פעילות המשרד בנושא. "הקמנו אגף חדש לפני שנה. המון משאבים מושקעים במאמץ הזה. תוכניות היערכות, פרויקטים של הצללה עירונית, עשרות מיליונים שאמורים לסייע לנו כממשלה לבנות את ההיערכות (האקלימית)", היא אמרה. "יש תוכנית מגובשת, אגף חדש עם אתגרים. להביא עשרות מיליונים זה לא מובן מאילו. גם באוצר מבינים".
גם עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, פסימי. "אנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי. התפקיד שלנו לקחת את כל הנתונים שהתייחסו אליהם, כדי שנצליח לכל הפחות לצמצם נזקים. אי אפשר יהיה להמשיך ולקדם תוכניות, בלי שיהיה לזה עוגן חוקי. רגולציה", הוא אמר. "לא יעלה על הדעת שביד אחת נעשות תוכניות נפלאות כדי לצמצם את משבר האקלים וביד השנייה - הממשלה הזו בזדון, בעיקר משרדי האוצר והאנרגיה, פועלים בכוונת מכוון כדי לפגוע בהגנה על הסביבה ועל החקיקה שכבר קיימת. רומסים".
