עדות נוספת לשינויי האקלים: אלמוגים רכים מהמין דנדרונפטיה, שנפוצים באזור אילת ובמקומות נוספים בים סוף, נמצאו בעומק של 42 מטר בים התיכון, בסמיכות לקיבוץ שדות ים.
מין פולש חדש של אלמוג ורוד זוהה מול חופי ישראל
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה)
לפני כמה חודשים הבחינו חוקרי חוקרי תחנת מוריס קאהן לחקר הים התיכון באלמוג הפולש. תלמיד המחקר חגי נתיב, מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, הסביר כי "עד כה, הטמפרטורות הנמוכות של מי הים התיכון בחורף היוו חסם להגעה של אלמוגים טרופיים. ההתבססות של הדנדרונפטיה שמצאנו מעידה שלפחות בחורף האחרון, מי הים התיכון היו חמים יותר מבעבר".
נתיב הוסיף כי "עוד מוקדם לומר מה יהיו ההשלכות של התבססות האלמוג הספציפי שמצאנו, אולם יש כאן עדות נוספת לכך שהחסמים הטבעיים בין הים התיכון וים סוף הולכים ונעלמים בגלל שינויי האקלים".
האלמוגים שייכים למשפחת השמונאים - אלמוגים שגדלים בימים טרופיים וחמים יותר, דוגמת ים סוף. לאחר איסוף דגימות ובחינתן במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ובשיטות מולקולריות, מצאו חוקרי אוניברסיטת חיפה כי מדובר באלמוגים רכים מהסוג דנדרונפטיה אשר גדלים באופן קבוע בים סוף.
3 צפייה בגלריה
עדיין לא ידוע מה תהיה השפעת האלמוגים
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה)
עד היום פלישת אלמוגים טרופיים לים התיכון נמנעה בין היתר בגלל הטמפרטורות הנמוכות, שאליהן מגיע הים התיכון בחורף. בקיץ הטמפרטורות יכולות להגיע עד 30 מעלות אבל בחורף הטמפרטורות יורדות לעד 16 מעלות. "מפני שאלמוג זה מתקיים בטווח טמפרטורות של 17 עד כ-30 מעלות, הגעתו מאזור ים סוף מרמזת על כך שלפחות החורף האחרון היה חם יותר והים לא הגיע לטמפרטורות נמוכות, דבר שאיפשר לאלמוגים להתבסס בנקודות מסוימות לאורך החוף", אמרו החוקרים. לפי הערכות הוא הגיע לאזור הים התיכון לפני כשנה.
אחת הדוגמאות הבולטות לפלישות מים סוף היא זו של הזהרון, דג טורף גדול שבימים אלה משתלט על השטחים הסלעיים הימיים בים התיכון. פלישות ביולוגיות משבשות את המערכות האקולוגיות הטבעיות ועלולות להוביל לשינויים גדולים, כגון הכחדות מקומיות וירידה באיכות המים.
3 צפייה בגלריה
האלמוגים זקוקים לטמפרטורה של בין 17 לכ-30 מעלות
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה)
אלמוגי דנדרונפטיה אינם מהווים, בפני עצמם, סכנות מיוחדות - מסביר נתיב, אולם ידוע שביכולת האלמוגים לשנות את בתי הגידול הימיים, להוסיף מורכבות למערכת ואף להביא לשינוי של משטר הזרמים. נתיב: "זה יכול להתחיל איזשהו שינוי אקולוגי ולהשפיע על הסביבה ואף למשוך מינים פולשים אחרים".
האלמוג הפולש ידוע ביכולתו להיצמד למשטחים ולגדול במהירות של מספר סנטימטרים בחודש, ולכן הוא צפוי להתפשט במהירות ולהיות נפוץ יותר ברחבי הים התיכון. "מוקדם לדעת אילו שינויים אם בכלל תגרום התבססות של דנדרונפטיה בים התיכון, אולם במערכת מורכבת כמו המערכת האקולוגית בים, כל שינוי קטן יכול להתחיל שרשרת שתסתיים בשינוי גדול. למשל, בים האדום אלמוג זה מקיים סימביוזה עם סוג של סרטן – ואם סרטן זה יפלוש לים התיכון ויגלה מרבדים של דנדרונפטיה ש'מחכים' לו, ההתבססות שלו יכולה להיות מאוד קלה", אומרים חוקרים באוניברסיטת חיפה.
3 צפייה בגלריה
עדיין לא ידוע מה תהיה הפשעת האלמוגים
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, אוניברסיטת חיפה)
מה שמתחיל להיראות יותר ויותר ודאי הוא שחסמים טבעיים, כמו טמפרטורת הים או רמת המליחות בתעלת סואץ, הולכים ונשחקים. "הים התיכון נמצא בסיכון גבוה במיוחד לפלישות ביולוגיות של מינים נוספים, שעד היום נחסמו על ידי מליחות גבוהה בתעלת סואץ או טמפרטורות לא מתאימות להתבססות בים התיכון. שינוי האקלים שאנו חווים בתקופה האחרונה ובמקביל להרחבתה והעמקתה של תעלת סואץ, יוצרים סביבה מתאימה בים התיכון להתניידות והתבססות מינים מהים האדום", מסכם נתיב.
