מחקר חדש חושף כי לא רק כמות הגשם קובעת את גורל הצמחים, אלא גם העיתוי שבו הוא יורד. שינויי האקלים אינם משנים רק את היקף המשקעים, אלא גם את מועד ירידתם - והשינוי הזה עשוי לעצב מחדש חברות צמחים שלמות. חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי בצורות המתרחשות בשלבים שונים של עונת הגידול משפיעות באופן שונה על מועד הפריחה ועל התחרות בין מיני צמחים, כך שעיתוי המשקעים עשוי להיות מדד טוב יותר לחיזוי שינויים אקולוגיים מאשר כמותם הכוללת.
מדי אביב יוצאים מיליוני בני אדם ברחבי העולם להתפעל מפרחי הבר, אך הפריחה היא הרבה יותר ממופע עונתי מרהיב. זהו שלב מכריע במחזור החיים של הצמח, הקובע את יכולתו להתרבות ומשפיע גם על המאביקים ועל בריאותן של מערכות אקולוגיות שלמות.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Ecology Letters, מראה כי שינויי האקלים עלולים לשבש את האיזון העדין הזה בדרך שלא זכתה עד כה לתשומת לב מספקת. בעוד שמדענים יודעים זה שנים כי עליית הטמפרטורות מקדימה את הפריחה, חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצאו כי גם למועד הבצורת יש השפעה מכרעת - לעיתים לא פחותה מזו של כמות המשקעים.
את המחקר הובילו תלמידי הדוקטורט בראל צפון ואור גרוס, בהנחיית פרופ' ניב דה-מלאך, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית. החוקרים מצאו כי בצורות המתרחשות במועדים שונים לאורך עונת הגידול משפיעות באופן שונה על הפריחה ועל יחסי הגומלין בין מיני הצמחים.
שיבולת שועל נפוצה
(צילום: בראל צפון)
לצורך המחקר גידל הצוות אלפי צמחים מחמישה מינים ים-תיכוניים נפוצים בניסוי חממה רחב היקף. כל הצמחים קיבלו אותה כמות מים, אך המחסור במים התרחש בתחילת עונת הגשמים, במהלכה או לקראת סיומה. חלק מהצמחים גודלו בנפרד, ואחרים לצד מינים נוספים, כדי לבחון כיצד שכנים משפיעים זה על זה.
החוקרים גילו כי צמחים שגדלו לצד מינים אחרים שינו את מועד הפריחה שלהם, כך שכל מין נטה לפרוח בזמן שונה. "כך פחתה החפיפה בין המינים, דבר שעשוי להפחית את התחרות על משאבים", הסבירו החוקרים. לדבריהם, הממצא מערער על התפיסה שלפיה "הפרדת נישות" מתפתחת רק לאורך תהליכים אבולוציוניים ממושכים, ומראה כי צמחים מסוגלים להתאים את מועד פריחתם במהירות, גם ללא שינוי גנטי.
עוד נמצא כי לעיתוי הבצורת יש חשיבות מכרעת. בצורת שנמשכה חמישה שבועות באמצע החורף השפיעה מעט יחסית על הצמחים, אולם בצורת בסתיו דחתה את הפריחה, ואילו בצורת באביב גרמה לצמחים לסיים אותה מוקדם יותר - ובכך קיצרה משמעותית את עונת הפריחה. נוסף על כך, כל מין הגיב אחרת, ממצא שממחיש עד כמה מורכב לחזות את השפעת שינויי האקלים על מערכות אקולוגיות.
קחוונית מצויה
(צילום: בראל צפון)
סביון אביבי
(צילום: בראל צפון)
לדברי החוקרים, הממצאים מלמדים כי כדי להבין כיצד שינויי האקלים ישפיעו על הטבע, אין די במדידת כמות המשקעים. יש להביא בחשבון גם את מועד ירידתם, וכן את יחסי הגומלין בין מיני צמחים, שעשויים לשנות באופן דרמטי את תגובתם לתנאי הסביבה.
בראל צפון אמר כי "רוב האנשים חושבים שבצורת היא פשוט פחות גשם, אבל גילינו שגם לתזמון שלה יש חשיבות עצומה. אפילו אותה כמות מים יכולה להוביל לתוצאות שונות לחלוטין אם המחסור מתרחש בשלב אחר של העונה. מה שבאמת הפתיע אותנו היה שתגובת הצמח לבצורת השתנתה בהתאם לשכניו. זה מראה שאי אפשר להבין את ההשפעה של שינויי האקלים על ידי חקר של כל מין בנפרד".
ציפורנית ארץ ישראלית
(צילום: בראל צפון)
תלתן ארגמני
(צילום: בראל צפון)
פרופ' ניב דה-מלאך הוסיף: "צמחים אינם מתקשרים כמו בני אדם ואינם מחליטים מתי כדאי להם לפרוח כדי להימנע מתחרות עם צמחים אטרקטיביים יותר. אנו משערים שהמנגנון פשוט בהרבה: צמח אחד מנצל את המים הזמינים, ולשכניו נותר פחות. המחסור הזה מאלץ אותם להתחיל לפרוח מאוחר יותר או לסיים את הפריחה מוקדם יותר. כך התחרות עצמה גורמת לכל מין לפרוח במועד מעט שונה".
החוקרים מסכמים כי שינויי האקלים מעצבים מחדש מערכות אקולוגיות בדרכים מורכבות ועדינות מכפי שסברו עד כה. לדבריהם, חיזוי עתידן של חברות צמחים יחייב להתייחס לא רק לטמפרטורות ולכמות המשקעים, אלא גם לעיתוי הבצורת וליחסי הגומלין בין מינים שונים.
