שרידיהם החנוטים באופן טבעי של יותר מ-100 ילידים שנקברו בסיביר בין המאות ה-14 ל-19 התגלו על ידי צוות ארכאולוגים. ניתוח הדנ"א של הגופות מצביע על כך שיושבי רפובליקת סאחה-יאקוטיה במזרח הרחוק הרוסי של ימינו התנגדו לניסיונות הכיבוש וההתנצרות הרוסיים, באופן שאינו נראה בדרך כלל באוכלוסיות ילידיות.
7 צפייה בגלריה
שרידיה החנוטים של השמאנית היאקוטית מהמאה ה-18, לאחר שארכאולוגים פתחו את ארון קבורתה
(צילום: Patrice Gérard-CNRS)
קברי היאקוטים חשפו גם כי שמאניזם היה נהוג גם בסוף המאה ה-18, הרבה לאחר שרוסיה ניסתה להמיר את דתם של תושבי האזור לנצרות. השמאנית היאקוטית, שהייתה האחרונה מסוגה, מתה בשנות ה-30 לחייה לפני למעלה מ-250 שנים. ניתוח גנטי שנערך לשרידיה חשף כי הוריה היו קרובי משפחה מדרגה שנייה.
"ההורים היו ככל דוד ואחיינית או דודה ואחיין", אמר ל-Live Science ד"ר לודוביק אורלנדו, מהמרכז הלאומי למחקר מדעי שבצרפת.
השאמאנית היאקוטית, שהשתייכה לשבט החזק ביותר, נקברה בארון קבורה עשוי מגזע עץ ולבשה כמה שכבות של בגדים, לרבות שמלת צמר אדומה, כובע אושאנקה יאקוטי מסורתי ומחממי רגליים מעור בגובה הירכיים. בקרבת מקום, התגלה בור ובו שלושה שלדי סוסים, שאחד מהם כלל אביזרים עם עיצובים התואמים את שמלתה של השמאנית. "בערך בזמן שהשמאנית נקברה, הנצרות הייתה במגמת עלייה. ייתכן שכמה שבטים יאקוטיים התנגדו ודבקו במסורותיהם, כולל אמונה בשמאניזם", הסביר ד"ר אורלנדו.
כמעט 16 שנות חפירה ארכאולוגית נדרשו עד לחשיפת התגלית. המחקר על שלל ממצאיו התפרסם בכתב העת Nature. בסיכומו של דבר, התגלו 122 פרטים מארבעה אזורים בסאחה-יאקוטיה, אחד האזורים הקרים ביותר על פני כדור הארץ. הממצאים בשטח תוארכו לתקופה ארוכה – לפני, במהלך ואחרי כיבוש סיביר על ידי האימפריה הרוסית בשנת 1632. לאחר מכן, צוות המחקר ניתח את הדנ"א של הילידים כדי לבדוק האם הכיבוש הרוסי שינה את הגנטיקה שלהם.
7 צפייה בגלריה
שרידיה החנוטים של השמאנית מהמאה ה-18, ששרידיה ושרידיהם של יותר מ-100 פרטים נוספים התגלו בסאחה-יאקוטיה
(צילום: Patrice Gérard-CNRS)
החוקרים גילו כי המקורות הגנטיים של היאקוטים המודרניים מתוארכים למאות ה-12 עד ה-13, דבר המאשר את ההיסטוריה היאקוטית שבעל פה. אך בניגוד למה שקרה בכיבושים קולוניאליים אחרים - כמו הכיבוש ההיספני של אמריקה - החוקרים לא מצאו ראיות מובהקות לירידה באוכלוסייה או לערבוב בין רוסים ליאקוטים.
"הניתוחים שערכנו מראים שהמורשת הגנטית של יושבי האזור נותרה יציבה מהמאה ה-16 ועד היום", אמרה ד"ר פרלה גוארינו-ויניון, ממרכז המחקר סן-אנטואן בפריז. "על כן נראה כי לא התרחש כיבוש באמצעות החלפה דמוגרפית, אולי בגלל הקשיים הלוגיסטיים של התיישבות בסביבה כה קיצונית".
החוקרים בחנו גם את המיקרוביום האוראלי של היאקוטים - קהילת המיקרואורגניזמים המורכבת (חיידקים, פטריות ועוד) החיה בחלל הפה - על ידי ניתוח שיני המומיות ופלאק שיניהם.
למרות שהחוקרים שיערו שהמיקרוביום ישתנה עם הזמן עקב הכנסת שעורה, שיפון וטבק על ידי המתיישבים הרוסים, הניתוח גילה שהמיקרוביום של היאקוטים היה יציב למדי, למרות הכיבוש הרוסי. "הגופות היו כה שלמות עד שיכולנו לבצע נתיחות שלאחר המוות", אמר ד"ר אריק קרובזי, מהמרכז הלאומי למחקר מדעי. "הבגדים והתכשיטים שרדו בשלמותם, מה שמספק הזדמנות נדירה להשוות נתונים ביולוגיים ותרבותיים בני מאות שנים".
