הזוקאלו (Zócalo), או בשמה הרשמי "כיכר החוקה" (Plaza de la Constitución), היא לא רק אחת הכיכרות הגדולות בעולם, אלא הלב הפועם וההיסטורי של מקסיקו סיטי. הכיכר ממוקמת במרכז ההיסטורי של אחת הערים המאוכלסות והגדולות ביותר בעולם, מוקפת באתרים מרכזיים כמו הקתדרלה המטרופוליטנית, הארמון הלאומי ושרידי המקדש האצטקי טמפלו מאיור (Templo Mayor). אלא שחלק מאותם מבנים היסטוריים נראים לא יציבים. הסיבה לכך היא תופעה שנמשכת כבר יותר ממאה שנה: מקסיקו סיטי שוקעת בקצב מדאיג.
8 צפייה בגלריה
כיכר הזוקאלו, הלב הפועם וההיסטורי של מקסיקו סיטי, שם ניתן להבחין בשקיעתם של מבנים היסטוריים דוגמת הקתדרלה המטרופוליטנית
(צילום: Marco Ugarte/AP)
8 צפייה בגלריה
שקיעת הקרקע בטמפלו מאיור שבכיכר הזוקאלו המרכזית במקסיקו סיטי
(צילום: Ross D. Franklin/AP)
אזור מקסיקו סיטי, שבו חיים יותר מ-20 מיליון בני אדם, נבנה מעל אקוויפר. בסוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) הסבירו כי שאיבה נרחבת של מי תהום, בשילוב משקל הפיתוח העירוני, הובילו במשך יותר ממאה שנה לדחיסת קרקעית האגם העתיקה שמתחת לעיר.
מהנדס תיעד לראשונה את הבעיה כבר ב-1925, ובשנות ה־90 וה-2000 חלקים מהמטרופולין שקעו בקצב של 35 ס"מ בשנה, דבר שפגע בתשתיות, ובהן גם מערכת המטרו - אחת ממערכות התחבורה המהירה הגדולות ביבשת אמריקה. כיום, על פי נאס"א, קצב השקיעה הוא יותר מ-2 ס"מ בחודש.
כעת, שקיעתה של העיר הבירה נמצאת תחת מעקב בזמן אמת, הודות לאחת ממערכות המכ"ם החזקות ביותר ששוגרו אי פעם לחלל. על פי "הגרדיאן", יש ביכולתו של הלוויין ניסאר (NISAR) לזהות שינויים זעירים בפני כדור הארץ, אפילו דרך צמחייה עבותה או מעטה עננים. "ניסאר לוקח את תצפיות כדור הארץ לשלב הבא", אמר מרין גובורצ'ין, מהמעבדה להנעה סילונית של נאס"א. "ניסאר יראה כל שינוי, גדול או קטן, שיתרחש בכדור הארץ משבוע לשבוע".
"מקסיקו סיטי שוקעת בעיקר עקב שאיבת מי תהום מהאקוויפר שמתחת לעיר בקצב העולה בהרבה על המילוי הטבעי ממשקעים. כאשר המים נשאבים, האקוויפר מתכווץ תחת משקל העיר שמעליו", הסביר גובורצ'ין.
8 צפייה בגלריה
הולך רגל עובר ליד שתי דלתות לא אחידות ובניין שוקע ליד כיכר הזוקאלו
(צילום: Ross D. Franklin/AP)
"מקסיקו סיטי היא מוקד מוכר היטב בכל הנוגע לשקיעת קרקע, ותמונות כמו זו הן רק ההתחלה עבור NISAR", הוסיף דייוויד בקארט, מנהל פרויקט במכון הפלמי למחקר טכנולוגי וחבר בצוות המדעי של NISAR. לאתר סוכנות החלל האמריקנית הוא אמר: "אנחנו צפויים לראות גל של תגליות חדשות מכל רחבי העולם, בזכות יכולות החישה הייחודיות של NISAR והכיסוי הגלובלי העקבי שלה".
מערכת ניסאר, יוזמה משותפת של נאס"א והארגון ההודי לחקר החלל, מצאה כי אזורים מסוימים במקסיקו סיטי, כולל בשדה התעופה הראשי של העיר, שוקעים ביותר מ-2 סנטימטרים בחודש, קצב השקיעה מהמהירים ביותר בעולם.
8 צפייה בגלריה
הלוויין ניסאר, שיסייע במעקב אחר שקיעתה של מקסיקו סיטי
(צילום: NASA/JPL-Caltech/Wikipedia)
מי שמחפש אחר דוגמה הממחישה את השקיעה המהירה, יכול לקבל זאת בדמות פסל מלאך העצמאות – אנדרטה ואייקון תרבותי מרכזי במקסיקו סיטי. הפסל המוזהב של ניקה (Nike), אלת הניצחון היוונית, ניצב על עמוד בגובה של 36 מטרים במרכז כיכר בשדרת הרפורמה. הוא נבנה בשנת 1910 לציון 100 שנה לעצמאות המדינה, אולם האדמה סביבו שוקעת בהדרגה.
אבל את השפעת השקיעה של מקסיקו סיטי ניתן לראות היטב ברחבי המטרופולין, החל מבניינים נוטים ועד כבישים עקומים ונזקים למערכת המטרו התת-קרקעית. למעשה, שקיעתה של העיר משפיעה על כל תשתיותיה, לרבות מערכת הניקוז וצינורות אספקת המים.
8 צפייה בגלריה
מיפוי שקיעת הקרקע במקסיקו סיטי, על פי נתונים שנאספו ממשימת ניסאר בין אוקטובר 2025 לינואר 2026. כחול כהה מציין אזורים שנמצאו כשוקעים ביותר מ-2 ס"מ בחודש
(צילום: NISAR)
8 צפייה בגלריה
תעלות סוצ'ימילקו בדרום מקסיקו סיטי, המהוות שריד אחרון לאגם עתיק מהתקופה האצטקית
(צילום: Marco Ugarte/AP)
האקוויפר התת-קרקעי תורם כמחצית מאספקת המים של הבירה המקסיקנית. ככל שגדלה שאיבת מי התהום, כך התכווץ האקוויפר – כ-40 סנטימטרים בשנה, נכון להיום. ככל שהעיר שוקעת לתוך עצמה, הצנרת הישנה נהרסת, מה שמוביל לאובדן של כ-40% מהמים לצריכה עקב דליפות. משבר האקלים הוביל לשנים שחונות ומיעוט משקעים, כך שהמטרופולין עלול לדהור לעבר תרחיש אסון שבו המים בברזי חלקים מהעיר יגמרו.
באשר לשקיעה ההדרגתית של העיר, נעשו מאמצים מוגבלים להתמודד עם הבעיה מעבר לחיזוק יסודותיהם של מבנים עתיקים. מומחים אומרים שהנתונים של ניסאר יסייעו למשוך תשומת לב רבה יותר לנושא, אם כי עצירת השקיעה בפועל תהיה משימה מאתגרת. "כדי לעצור את השקיעה, נצטרך להפסיק את שאיבת המים", אמר ד"ר אפריין אובאנדו שלי, מהנדס מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו. "ואם נפסיק את שאיבת המים, אילו מים נשתה? הבדיחה המקומית היא שאם אנחנו לא יכולים לשתות מים, נשתה טקילה".
