ארגון לובי 99 הגיש עתירה לבג"ץ נגד חברת רותם אמפרט (כיל רותם) ורשות המים, בעקבות הסכם שגיבשו השתיים ולפיו החברה תמשיך להפעיל שתי בריכות שפכים ישנות, בתמורה להקמת בריכות בטוחות יותר עד סוף 2030. לפי ההסכם, אם החברה לא תעמוד בזמנים, היא יכולה להידרש לשלם מיליונים.
רשות המים הביעה התנגדות להמשך השימוש של החברה בבריכות הישנות, לאחר שביוני 2017 קרסה הדופן של אחד המאגרים, וחומרים רעילים ומתכות כבדות זרמו לנחל אשלים, וגרמו להרג חיות בר וזיהום של הקרקע. לטענת לובי 99, האישור להמשך הזרמת הפסולת המסוכנת למאגר הישן יגרום לזיהום מים באופן ודאי, וכך גם טוענת רשות המים. העותרים טוענים כי ההסכם בין הצדדים אינו חוקי, שכן אסור לזהם מים לפי החוק בישראל.
יש לציין כי הוועדה המחוזית דרום התירה לחברת ICL, שבשליטת עידן עופר, להשתמש בשני המאגרים הישנים. ברשות המים הביעו חשש כבד שמימוש התוכנית תוביל לזיהום משאבי המים והקרקע. שורה של גופים, בהם רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית תמר, שקלו לערער על ההחלטה, אך בסופו של דבר הגיעו להסכמים עם החברה לאחר שזו פנתה אליהם. גם רשות המים העדיפה להגיע להבנות עם רותם אמפרט מאשר לערער.
בלובי 99, המיוצגים בידי עו"ד ד"ר עינת סולניק מהמחלקה המשפטית בארגון, ביקשו לבטל את ההסכם של רשות המים עם רותם אמפרט, שכן מדובר בהתחייבות הנוגדת לדבריהם את כללי המנהל התקין. בין השאר הם אומרים כי ההסכם נוגד את העמדה המקורית של הרשות, ומציג עמדה הפוכה בתכלית, בתוך זמן קצר ובהיעדר כל שינוי בנסיבות, באופן שמעלה חשש לשיקולים זרים. לטענתם ההסכם "מאפשר 'לקנות' את המשך הזיהום בעד אותו סכום של 7 מיליוני ש"ח". עוד טענו כי ההסכם מכשיר זיהום ודאי של מים – בניגוד להוראות חוק המים.
ברשות המים טענו בעבר כי המשך המצב הקיים יפעיל לחץ על שכבת הבוצה מתחת למאגרים, והנוזלים המזוהמים עלולים לגרום לזיהום של משאבי המים והקרקע. ברשות טענו גם כי המשך הפעילות יגרום בוודאות להמשך ואפילו להאצה של זיהום מקורות המים. לאחר שהגישו ברשות בקשה לרשות ערר על החלטת הוועדה – רותם אמפרט פנתה אל רשות המים והגיעה איתה להסכם, בדומה להסכם שהגיעה אליו עם המועצה האזורית תמר ועם רשות הטבע והגנים. ההסכם עצמו מאפשר לרותם אמפרט להמשיך ולזהם.
עבודות שיקום נחל אשלים
(צילום: תום זילברברג, רשות הטבע והגנים)
עו"ד ד"ר עינת סולניקצילום: יובל וייצןעו"ד סולניק הסבירה: "אחרי 25 שנים של הפרות דין חמורות ומתמשכות מצד רותם אמפרט, במקום להקים בריכה חדשה כפי שהייתה צריכה, היא מתחילה לקדם תוכנית אחרת. רשות המים עמדה באופן נחרץ על כך שהתוכנית מזהמת מים ולכן היא לא יכולה לקדם אותה. כתב ההתחייבות לא חוקי, כי אסור לזהם מים. כדי להמשיך ולזהם מים, מנהל הרשות יכול להוציא צו הרשאה, שנתון גם לפיקוח פרלמנטרי וציבורי. אי אפשר לעשות את זה באמצעות כתב התחייבות כפי שעשו מול החברה".
לפני הגשת העתירה פנה לובי 99 ליו"ר רשות המים, עודד ליפשיץ, ולטענתו הרשות עדיין עומדת על הקמת הבריכה החדשה, אך הוועדה לא הותירה לה ברירה.
תגובת כיל: "לובי 99 שמו להם למטרה להביא לסגירתו של רותם אמפרט – מפעל שהוא עורק חיים לאלפי משפחות בנגב. רצף העתירות המצטבר מוכיח כי לא מדובר בביקורת עניינית, אלא ב'סימון מטרה'. לאחר שהתנגדו לפתרון ארוך הטווח בשדה בריר, הם מתנגדים כעת גם לפתרון הביניים המקצועי שגובש בתיאום מלא עם כלל הרשויות והגורמים הרלוונטיים, ומבטיח איזון אחראי בין תעשייה חיונית לבין עמידה בסטנדרטים הסביבתיים המחמירים ביותר.
"הצבת תעשייה ותעסוקה של אלפי משפחות בנגב בסכנה אינה כלי לצבירת לייקים. צר לנו כי בעוד אנו מחויבים לשמירת הפעילות מתוך אחריות, ניסיון ומחויבות עמוקה, אחרים בוחרים בדרך פופוליסטית ולא מקצועית לטובת קידום אישי בטיקטוק, תוך התעלמות מההשלכות".
