בוועידת האקלים בגלזגו, שהתקיים בחודש נובמבר, הבטיח ראש הממשלה נפתלי בנט לפעול לקידום חברות המפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים. בנט אמר כי ישראל תפעל לפתח טכנולוגיות ירוקות, ושאנחנו בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים. לפי דוח של רשות החדשנות וקהילת PLANETech לשנת 2021 כ-10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בישראל בשנה זו מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים. אלא שמרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים, משום מה אינן משקיעות בישראל.
בנט בנאומו בוועידת גלזגו
(צילום: רויטרס)


מנכ"לים של חברות ישראליות העוסקות בתחום מספרים כי הרבה יותר קל לפרוץ לשווקים בחו"ל מאשר לשוק הישראלי. למעשה, אין זה ייחודי רק לטכנולוגיות בתחום האקלים, אבל הרטוריקה של משרדי הממשלה אל מול המציאות כמעט ומכאיבה.
טל רונן, יזם ושותף מייסד של SDG ישראל, מקווה לראות את החברות מקיימות את ההבטחות. "השאלה המרכזית של ארגונים וחברות זה מה הן מבטיחות? והשאלה האמיתית היא האם הן מקיימות. אנחנו בתקופה, לפחות בתחום הסייבר, שיש כל הזמן יוניקרונים. חברות מהיום למחר. הרבה מהחברות האלה, אחרי שמקבלות שווי מאוד גבוה, השווי שלהן יורד, אפילו בצורה דרסטית. חברות ירוקות , שאני קורא להן חברות מקיימות, חייבות להיות מעבר לרעיון ולפיתרון. איזה אימפקט הן עושות? בכל שלב של החברה. הגיוס, המשקיעים ובעלי העניין, כולם בוחנים אותך בציציות. קחו לדוגמה את ווטרג'ן הישראלית. היא הבטיחה להפוך אוויר למים. ואחר כך אתה רואה איך הם עושים את זה".
6 צפייה בגלריה
בתמונה מימין לשמאל: טל רונן, פרופ׳ יהודה כהנא ויהודה כצמן ז״ל באו"ם
בתמונה מימין לשמאל: טל רונן, פרופ׳ יהודה כהנא ויהודה כצמן ז״ל באו"ם
בתמונה מימין לשמאל: טל רונן, פרופ׳ יהודה כהנא ויהודה כצמן ז״ל באו"ם
(צילום: פרטי)
"לא קל להיות עסק כזה בישראל", מודה רונן. "מאנשי המקצוע שאנחנו במגע איתם, אנחנו כל הזמן שומעים טענות ותלונות שישראל רחוקה מלעשות כפי שהיא מבטיחה. חברות ישראליות נשאלות בעולם כל הזמן מה קורה בישראל? השבוע ישבתי באחת הרשויות, ומה ששמעתי הוא שיש פער גדול בשימוש הפנימי בפתרונות ישראלים. זה רגולציה. לא קל לסטארט-אפים החדשניים לעשות את העסקים שלהם בישראל. רוב אלה שהצליחו מפתחים בישראל, אבל השוק שלהם הוא מחוץ לישראל. חלקם וויתרו בכלל. השוק הישראלי קטן, הוא קשה ומורכב. אני חושב שזה נכון לכל העסקים החדשים. לדעתי 70%-80% מהעסקים שאנחנו פוגשים האוריינטציה זה תיצור פה ותמכור שם".
נגה סלע-שלו, מנכלי"ת חממת הפודטק Fresh Strat, היא מנכ"לית בולטת בתחום, עם 14 שנים בניהול מוצר, שיווק ופיתוח עסקי בתעשיית המזון, ומתמחה בחדשנות בכל הקשור לתעשיית מוצרי הצריכה. "אנחנו משקיעים ומטפחים חברות לכל אורך שרשרת המזון", אומרת סלע-שלו. "החל מהמקומות שמפיקים את המזון והאופן בו הוא מיוצר, כולל שימוש בשפכים לתוצרת חדשה, מוצרים שונים ואחרים שמגיעים לצרכן, ניהול שרשרת לוגיסטית טובה יותר ועוד. לדוגמה, החלבון האלטרנטיבי. מין הסתם לתעשיית בעלי החיים השלכות והשפעות מאוד שליליות על הסביבה. הניסיון הוא לייצר כל פיתרון שימנע את ההשפעות השליליות האלה. אם אנחנו יכולים לצמצם את פליטת גזי החממה שמגיעה מגידול בעלי חיים במסות, אם אנחנו יכולים לצמצם במים מהגידולים, העמידות לאנטיביוטיקה ואפילו בעולם הדגה והנזק העצום שאנחנו מייצרים בקרקעית הים, התועלת היא אדירה. יש לנו תהליכי ייצור חדשים לגמרי שאמורים למנוע את כל הנזקים האלה".
6 צפייה בגלריה
נגה סלע-שלו
נגה סלע-שלו
נגה סלע-שלו
(צילום: רמי זינגר)
תעשיית המזון היא בין התעשיות המזהמות שיש, בין אם מדובר בגידול בעלי חיים לצורכי בשר, שימוש בכימיקלים בעיבוד אדמה ופגיעה בשטחים הפתוחים לצורכי חקלאות. חממת הפוד טק fresh start ממוקמת בקריית שמונה. היא הוקמה כחלק מתוכנית החממות של הרשות החדשנות ובשותפות עם תנובה, חברת המשקאות טמפו, קרן השקעות האמריקנית ועוד. בהתחשב בעובדה כי מדובר בחברות הנמצאות בענפים המזהמים ביותר בעולם המזון, ייתכן שגם הן מכירות בעובדה שהעולם בעוד עשור כבר לא יסבול חברות המייצרות משקאות מסוכרים ומייצרות מוצרים מן החי. החממה מתמקדת בתחום החלבון האלטרנטיבי, הפחתת סוכר ועוד.
"יש כותרות מפחידות, ובצדק, שיש לנו 10 שנים לפתור את העסק. הדינמיקה בין משרדי הממשלה וכל רמת הסנכרון בין המשרדים לא מיטבית", אומר סלע-שלו בזהירות. "משרד הבריאות הפנים את המצב ונמצא בתוך התהליך. אבל זה טיפה רחוק לו. הייתי רוצה שתהיה אינטגרציה של כל משרדי הממשלה לתהליכים החדשים האלה. שלא יהיה מצב שמרד אחד מקדם ומשרד אחר נשרך לאחור. מבחינת אג'נדה ירוקה באופן כללי, בשנים האחרונות אני יכולה רק לקוות שהמגמה תימשך".
6 צפייה בגלריה
פודטק
פודטק
פודטק. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בסקר מיוחד שנערך באותו דוח של רשות החדשנות משנת 2021, שבו השתתפו קרוב ל-200 חברות אקלים ישראליות, נמצא כי האתגר המשמעותי ביותר של חברות אקלים ישראליות הוא מימון המיזם. 72% מהחברות שנכללו בסקר ציינו כי גישה להון היא כיום האתגר המרכזי העומד בפני צמיחתן.
קרן ברידג'ס ישראל היא קרן השקעות אשר משקיעה בחברות ישראליות במטרה לייצר תשואה פיננסית תחרותית, אך לצד זאת מבקשת גם ליצור השפעה חברתית או סביבתית חיובית, משמעותית ומדידה. במובן הזה היא חריגה. רן גרודקי, ממייסדי הקרן, סיפר כי "עד היום השקענו ב-12 חברות, כאשר לפחות שש מתוכן מטפלות כחלק מהתזה שלהן במשבר האקלים, משבר כדור הארץ. כי זה יותר רחב מאקלים. אנחנו קרן אימפקט. בכל עסקה אנחנו מחפשים שהחברה תייצר תועלת חברתית וסביבתית משמעותית. לצד ציפיה לתשואה פיננסית. אנחנו לא מתפשרים על זה". לדבריו אחד הקשיים בתחום הוא נושא הוודאות בישראל. "מספיק שמשתנה ממשלה ודברים משתנים. זה מאוד מכביד בתחום. בארצות הברית זה הרבה יותר סדור. יש הכבדה של הרגולציה".
6 צפייה בגלריה
רן גרודקי
רן גרודקי
רן גרודקי
(צילום: קרן ברידג'ס ישראל)
כך לדוגמה חברת ECOncrete, שבה משקיעה קרן ברידג'ס, פיתחה בטון ידידותי לסביבה הימית, אך פעילה בשווקים הבינלאומיים בניו יורק, פלורידה, מונקו וספרד. המוצר שלה, תוסף לבטון שמשנה את התכונות שלו ומאפשר בנייה אקולוגית וחזקה יותר של תשתיות ימיות על קו החוף, נבחר כאחד מ-100 ההמצאות הטובות ביותר לשנת 2019 של מגזין TIME . "הרגולציה דוחפת את השוק למצוא פתרונות שהם יותר ידידותיים לסביבה. בישראל זה עדיין לא שם", אומר מנכ"ל החברה ד"ר עידו סלע. "אני חושב שיש פה הרבה אינטרסים. חלק משמעותי מקו החוף בבעלות נכסים בטחוניים או חברות בבעלות המדינה ואין שום אינטרס לקדם את הדברים האלה. זה לא נמצא באג'נדה כמו במדינות אחרות".
אלי פרץ, מנכ"ל חברת ASTERRA, היה שמח לו היה להם שוק בישראל. אבל כרגע זה לא המצב. החברה הוקמה בשנת 2013 על ידי לורן גאי שפיתח אלגוריתם המאפשר שימוש בהדמיות מכ"מ מלוויינים על מנת לאתר נקודות חשודות של דליפת מים, ביוב, תקלות ניקוז והצטברות מים בקרקע ללא צורך בשימוש בחיישנים פיזיים בקרקע. פרץ הגיע מעולם ההיי טק ושמח להיכנס לתחום מעט חדש וסביבתי יותר. מהר מאוד הוא הבין שיש פה כשל כלכלי עמוק. "מהר מאוד הבנתי שלמרות שהסיטואציה היא די אומללה בכל העולם - כמויות אדירות של מים נעלמות דרך שברים בצינורות, 49 מיליארד ליטר מי שתיה איכותיים הולכים לאיבוד מדי יום בעולם - זה לא כזה מעניין לטפל בבעיה. בכל העולם. מחיר המים מסובסד במחיר נמוך כל כך להכניס יותר מים למערכת. יש אובדן? במקום לטפל בתשתית יותר קל להכניס עוד מים. אם זה היה קורה בעולמות הגז והנפט, עזבו רגע את הבעיה הסביבתית, היו מאבדים המון כסף ומטפלים בבעיה. כלכלית, למים אין ערך".
6 צפייה בגלריה
אלי פרץ
אלי פרץ
אלי פרץ
(צילום: מיכל בנדק)
"כיום, אנחנו מאוד פעילים בארצות הברית, באזורים שמחיר המים גבוה ובחלק מהמקומות הרגולציה דורסנית. כמו קליפורניה, המתמודד עם משבר מים חריף, אריזונה, פלורידה. הם התחילו להבין שזה לא יכול להמשיך ככה אנחנו גם פעילים באנגליה. מאוד מעניין אותם פחת המים. אנחנו מאוד פעילים באיטליה וגם בתיאלנד. הם מודעים לבעיה. לכאורה אין שם בעיית מים. כל הזמן יורד גשם", אמר פרץ. "אבל בסוף צריך להכניס את המים לצינורות. בצפון מזרח ארצות הברית לא רוצים באמת להתמודד עם זה".
הוא לא מאשים את הרגולציה בבעיה. "תאגידי מים הם מונופוליים מקומיים. כל תאגיד גם קטן הוא מונופול. בתל אביב את לא יכולה לומר 'אני לא אוהבת את מי אביבים'. בוא נקבל את המים מחדרה. התפיסה המונופולית הזו בכל העולם מאפשרת להם לא להתאמץ להטמיע פתרונות, בעיקר טכנולוגיים. הם כל היום והלילה משחקים בלהציג כאילו הם עושים דברים. ניסינו להיכנס לשוק הישראלי. מאוד מאוד קשה. הניסיון לעבוד עם 52 תאגידי מים... השוק הישראלי מופרע. באנגליה כולה יש 27 תאגידי מים. בראש ובראשונה צריך לטפל במצב המופרע הזה שבו יש כל כך הרבה תאגידים שמטפלים באזורים קטנים כל כך. כדי להטמיע טכנולוגיה בישראל, לעבוד מול כל מנכ"ל בנפרד... זה בלתי אפשרי".
אבל יש שלא רוצים להיכנס לביורוקרטיה הישראלית הסבוכה ולחלק ציונים. אייזיק תומס, מנכ"ל חברת ויגן ניישן, לייצר בסיס כלכלי בר קיימא שיטיב עם שרשרת המזון האקולוגית בו מיליוני אזרחים ממדינות שונות, בעלי עסקים קטנים מרחבי העולם, יצרנים ותעשיינים יסחרו במוצרים בצורה שתשפיע באופן חיובי על עצמם ועל כדור הארץ. הפלטפורמה הכלכלית דיגיטלית כוללת מידע על עסקים טבעוניים, מרקט-פלייס למסחר מקוון של מוצרים טבעוניים ומטבע לסחור בו.
6 צפייה בגלריה
אייזיק תומאס
אייזיק תומאס
אייזיק תומס
(צילום: אורי דוידוביץ')
"יש הרגשה שהתחממות גלובלית היא תרחיש יום הדין", אומר תומס. "אני מסתכל על זה מהכיוון ההפוך. אם כל מה שאנחנו מכירים היום הולך לעבור וחייב לעבור טרנספורמציה כדי להיות יותר ירוק, זה ההזדמנות הכי גדולה בהיסטוריה. במקום לשאול מה הממשלה עושה, אנחנו יכולים להצביע בכסף שלנו. החברות הגדולות יראו שלמטבע הירוק יש לו ערך כלכלי וירצו לעשות איתנו עסקים. אני חושב שלתת ציונים לממשלה זה לא הדבר החשוב או החכם. לפני כמה זמן הייתה החלטה של משרד הבריאות ולקחת את נושא ההתחממות הגלובלית. עד היום חשבו שזה לא קשור. כשמשרד הבריאות מבין שהתחממות גלובלית תשפיע על הבריאות של כל אחד מאיתנו זו מהפכה מחשבתית. אני נפגש עם פוליטיקאים בארץ ובעולם. אני מרגיש שיש הרבה מאוד התעניינות והיענות בכל מיני תחומים. רוב הממשלות קצת מאחורה. אבל בדברים אחרים כמו אנרגיה מתחדשת יש התקדמות משמעותית".
ערן טל, מנכ"ל חברת וולטה, חברת אנרגיה סולארי ואגירה, מכיר היטב את החסמים הישראלים. "אנחנו מרגישים רוח טובה, בכיוון הנכון. ראש הממשלה אחרי ועידת גלזגו דיבר על הנושא ונראה שזה חשוב ובוער בו. וגם שרת האנרגיה מביאה רוח רעננה ומאוד אקטיבית ביכוון הנכון. המנגינה נכונה. אבל היינו רוצים לראות דחיפה משמעותית לפתיחת צווארי בקבוק ורגולציה".