יתושים הם בין הגורמים המובילים בעולם להדבקה במחלות. חוקרים מעריכים כי מחצית מאוכלוסיית העולם חשופה למיני יתושים מפיצי מחלות. יתר על כן, עקב משבר האקלים וההתחממות העולמית אזורי המחיה של היתושים מתרחבים וסכנתם גדלה. לדוגמה, מודלים ממוחשבים מעריכים כי התפוצה של קדחת הנילוס המערבי בצפון איטליה גדלה פי שמונה בין 2013 ל-2018, עקב עליית הטמפרטורה הממוצעת בחודשי האביב.
הסכנה הגוברת מחייבת פיתוח אמצעים יעילים ככל האפשר למלחמה ביתושים ולהשמדתם, תוך ניצול נקודות תורפה בפיזיולוגיה ובהתנהגות שלהם. אמצעים לא מעטים כאלה קיימים כבר כעת, אך האם הם יעילים? באופן די מפתיע, מעט מאוד מחקרים ניסו לבחון עד כמה התכשירים הקיימים למניעת עקיצות יתושים אכן ממלאים את תפקידם. המחקרים האיכותיים המעטים שנעשו מעלים ספקות לא מעטים על התועלת שלהם.
4 צפייה בגלריה
ההתפשטות ההולכת וגוברת של יתושים מחייבת פיתוח פתרונות יעילים נגדם. מלכודת יתושים תלויה בחצר
ההתפשטות ההולכת וגוברת של יתושים מחייבת פיתוח פתרונות יעילים נגדם. מלכודת יתושים תלויה בחצר
ההתפשטות ההולכת וגוברת של יתושים מחייבת פיתוח פתרונות יעילים נגדם. מלכודת יתושים תלויה בחצר
(צילום: shutterstock)

אמצעים נגד יתושים

הדרך העיקרית לדילול אוכלוסיית היתושים היא באמצעי הדברה כימיים - רעלים נגד חרקים. במדינות מפותחות שנמצאות באזורי התפוצה של יתושים, כגון ישראל, הרשויות המקומיות, או גופים אחרים מטעם המדינה, נוהגות לרסס באופן קבוע מקווי מים במטרה להשמיד את זחלי היתושים לפני שיתפתחו מהם נקבות בוגרות מוצצות דם, שעלולות להעביר מחלות לבני אדם. חלקן גם נוקטות פעולות הסברה לציבור, למשל על הצורך לייבש מקווי מים עומדים שזחלי יתושים יכולים להתפתח בהם.
גם בבית יש מי שמשתמשים בתרסיסים נגד יתושים, אך רבים נעזרים דווקא במלכודות נייחות, במיוחד בבתי עסק שמושכים אליהם חרקים רבים, כגון מסעדות רחוב. מלכודות כאלה לא משתמשות בחומרים נדיפים רעילים ולא נעימים לנשימה, אלא מחשמלות את היתושים - וגם חרקים אחרים שנקלעים אליהן.
מלכודות מהדור הישן השתמשו בנורה, בדרך כלל פלואורסצנטית, כדי למשוך אליהן יתושים. כשהחרקים המסונוורים התקרבו אל האור ציפו להם שם תילי מתכת, או חומר מוליך אחר שתפקידם לחשמל כל חרק מעופף שבא איתם במגע. לא לגמרי ברור מדוע אור מאפשר ללכוד מינים מסוימים של יתושים, אך ידוע שחרקים ממשפחת הזבובאים, והיתושים ביניהם, אכן נמשכים לאור. גם צבע האור, השעה ביום או מין היתוש משפיעים על שיעורי הלכידה, שכנראה אינם גבוהים במיוחד.
מחקרים מהעשורים האחרונים מראים שיתושות משתמשות במגוון חושים כדי לזהות בני אדם ולמצוץ מהם דם. בין השאר הן מגיבות לתרכובות אורגניות כמו אמוניה או לקטט שנפלטות מהעור בתהליך ההזעה, וכן לפחמן הדו-חמצני שאנו פולטים בנשימה, לחום הגוף וללחות שלו. על בסיס ההבנה הזאת פותחו בשנים האחרונות מלכודות שאמורות להיות יעילות יותר במשיכת יתושות אליהן ולפגוע פחות בחרקים אחרים.
מחקרים חדשים מצאו כי מלכודות שפולטות פחמן דו-חמצני אכן יעילות יותר ממלכודות היתושים מהדור הישן. אחת הדרכים לייצר את הגז הזה היא על ידי הזנת שמרים במים וסוכר כדי לעורר תהליך של תסיסה שאחד מתוצרי הלוואי שלו הוא פחמן דו-חמצני. מלכודות חדשות אף יותר מוסיפות לתערובת הנדיפה גם לקטט ואמוניה, לחיקוי ריח הזיעה האנושית. מאוורר מפיץ את הריח לאוויר, והיתושות שנמשכות אליו מתקרבות למלכודת ונשאבות לתוך שק סגור.
4 צפייה בגלריה
שימוש בדוחי יתושים מבוססי DEET מוריד את כמות העקיצות ב-65 עד 90 אחוז. בחורה מרססת על עצמה תרסיס דוחה יתושים
שימוש בדוחי יתושים מבוססי DEET מוריד את כמות העקיצות ב-65 עד 90 אחוז. בחורה מרססת על עצמה תרסיס דוחה יתושים
שימוש בדוחי יתושים מבוססי DEET מוריד את כמות העקיצות ב-65 עד 90 אחוז. בחורה מרססת על עצמה תרסיס דוחה יתושים
(צילום: shutterstock)
כמו שיש מולקולות שמושכות יתושים, יש גם כאלה שמרחיקות אותם. שני הסוגים גם יחד עשויים להסביר מדוע אנשים מסוימים נוטים להיעקץ יותר מאחרים. כשהתגלו חומרים כאלה, פעלו מדענים ליצור מהם תכשירים שירחיקו יתושים. כך נוצרו דוחי היתושים, שנמכרים בדרך כלל בצורת תרסיס, נוזל או משחה למריחה על העור, ואכן, מחקרים מצאו כי שימוש בדוחי יתושים המבוססים על המולקולה הנפוצה ביותר, שנקראת DEET, עשוי להוריד את כמות העקיצות ב-90-65 אחוז, בהתאם לזמן שעבר מאז המריחה.

יעילות הלכידה

לא קל להעריך עד כמה המלכודות הללו יעילות, שכן ההצלחה שלהן בלכידת נקבות יתושים תלויה בגורמים רבים. ההצלחה שלהן מושפעות בין השאר מהבדלים בתפוצת מינים שונים של יתושים לאורך עונות השנה, תנאי האקלים שחלו בשנה מסוימת, מיקום המלכודת ומאפייני הסביבה שבה היא מוצבת - למשל צפוי שבאזורים כפריים יהיו יותר יתושים מאשר בערים.
מדידת מידת ההצלחה של המלכודות אינה משימה פשוטה. ראשית, אין טעם לבדוק רק כמה חרקים נתפסו, ואף לא לברור מתוכם את היתושים בלבד. הרי רק היתושות הנקבות מוצצות דם, וגם הן נוהגות כך רק בבגרותן, כדי להזין את ביציהן. על כן, מחקרים שלא בוחנים את שיעור הלכידה היחסי של נקבות בוגרות לא באמת יכולים להעריך כראוי את יעילות המלכודות.
לכאורה אפשר לחשב בפשטות את יעילות המלכודת על ידי ספירת היתושות הבוגרות שנלכדו בה בזמן נתון, וחישוב היחס בין המספר הזה למספר היתושים בסביבת המלכודת. הבעיה היא שהסביבה איננה מתחם סגור ויתושים נעים בה בחופשיות. בפועל אין דרך מציאותית להעריך כמה יתושים נמצאו בסביבת המלכודת בזמן הבדיקה, וגם לא מה חלקם בתוך כלל אוכלוסיית החרקים המעופפים באזור.
עוד גורם שצריך לקחת בחשבון הוא אם הצבת המלכודות משפיעה על מספר העקיצות. כדי לבדוק השפעה צריך לעשות ניסויים מבוקרים שימדדו את השינוי בסבירות להיעקץ אחרי שמתקינים מלכודת מסוימת במקום מסוים. כנראה לא תופתעו לגלות שקשה להשיג מתנדבים שיסכימו לתרום את גופם ואת דמם למדע בניסוי שבו הם צפויים להיעקץ. לכן אין כמעט מחקרים שבוחנים בצורה ישירה את השפעת המלכודות על מספר העקיצות בפועל.
4 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במחקר מ-2019, שבחן את היעילות של מלכודות מהדור החדש, בנו החוקרים בטנזניה, מדינה באפריקה שנגועה במינים רבים של יתושים מפיצי מחלות, מתחם סגור של שתי בקתות בלב הצמחייה המקומית כדי לדמות ככל האפשר את התנאים האמיתיים בטבע. בכל ערב שחררו בבקתות 400 יתושות שגודלו בתנאי מעבדה ובדקו כמה מהן נתפסו. בשתי הבקתות שהה מתנדב אנושי, מוגן מאחורי כילה. נבחנו מלכודות אור רגילות, מלכודות אור שפולטות גם פחמן דו-חמצני, ומלכודות שמשתמשות גם בשני האמצעים האחרים וגם בניחוח של זיעת אדם.
מהממצאים עולה כי מלכודות שפלטו גם פחמן דו-חמצני תפסו כמות כפולה של יתושות בית ממלכודות האור הפשוטות. בנוסף, המלכודות שהוצבו בתוך הבקתות לכדו כמות גבוהה כמעט פי שבעה של יתושות אנופלס, שמסוגלות להעביר את מחלת המלריה, לעומת מלכודות שהוצבו בחוץ, ופי 2.5 יתושי בית, אולי בגלל נוכחות הפתיון האנושי. המלכודות עם ריח הזיעה היו יעילות פחות בלכידת אנופלס. השוואה נוספת בין ארבעה סוגי מלכודות שהוצבו בחוץ העלתה כי מלכודות האור המשלבות פחמן דו-חמצני הציגו יעילות גבוהה פי שבעה ממלכודות אור בלבד בלכידת יתושי אנופלס מהמין Anopheles arabiensis, אך לא נמצאה השפעה משמעותית על לכידת יתושי בית.

הנזק העקיף של המלכודות

מחקרים שבחנו מלכודות יתושים נפוצות לשימוש ביתי מצאו כי הן לוכדות וקוטלות הרבה יותר חרקים אחרים מאשר יתושים, ביחס שעשוי להגיע עד יתוש אחד ליותר ממאה חרקים. מחקר אחר הראה כי 90 אחוז מהחרקים הנהרגים במלכודות כלל אינם יתושים, ושיעור הנקבות הבוגרות הוא שולי.
מחקר נוסף, משנת 1996, מצא כי מתוך למעלה מ-13 אלף חרקים שנקטלו במלכודות חשמל שמבוססות על אור על-סגול, רק 31 היו נקבות יתושים עוקצות, כלומר 0.22 אחוזים בלבד. לעומת זאת, 13.5 אחוז מהחרקים המתים השתייכו למינים שעשויים להיות טורפי יתושים, וכמעט מחצית (48.4 אחוז) נחשבו מועילים לחקלאות או לצמחי בר. החוקרים העריכו כי אם ארבעה מיליון בתים בארצות הברית יפעילו מלכודות כאלה במשך ארבעים לילות בלבד, הם צפויים לחסל יותר מ-71 מיליארד חרקים שאינם יתושים. חרקים ממלאים תפקידים אקולוגיים חיוניים, כגון האבקת צמחים ופירוק פסולת אורגנית, ופגיעה בהם תשפיע בהכרח על הפונקציות שהם ממלאים ועל כל מארג המזון.
4 צפייה בגלריה
מלכודת יתושים מחשמלת עם אור על-סגול
מלכודת יתושים מחשמלת עם אור על-סגול
מלכודת יתושים מחשמלת עם אור על-סגול
(צילום: shutterstock)
העובדה שמלכודות אור מושכות כנראה בעיקר חרקים מסדרת הזבובאים עלולה ליצור בעיה נוספת. חלק מהזבובאים, למשל זבוב הבית, נושאים בגופם מחוללי מחלות שעלולים לפגוע בבני אדם. סקירת מחקרים בנושא הראתה שהם עלולים להיות נשאים של למעלה מ-130 סוגים של חיידקים, פטריות, טפילים ונגיפים, שחלקם מסוכנים מאוד לבני אדם. מתברר ממחקרים כי כשהמלכודות מחשמלות חרק, חלקן עלולות לשרוף ולאדות אותו, וכך להפיץ באוויר רסיסי איברים שלו. בתוך החלקיקים הזעירים הללו עלולים להיות מחוללי מחלות, שיגיעו בסופו של דבר למערכת הנשימה של אנשים וידביקו אותם, אפילו במרחק לא קטן מהמלכודת.
לפיכך, מומלץ להרחיק מלכודות כאלה מאזורים שהסיכון להדבקה בהם הוא גבוה, כגון אזורי אוכל או מחלקות של חולים עם מערכת חיסון מוחלשת. בנוסף, מוטב לא להתקין אותן במקומות שיש בהם תינוקות או פעוטות כמו פגיות וגני משחקים, מכיוון שחלקיקי החרקים הללו עלולים לשאת אלרגנים שיכולים להוביל להתפתחות של אסתמה ותגובות אלרגיות אחרות.
באשר למלכודות המודרניות, שמפיצות חומרים נדיפים המחקים את ריח הגוף האנושי, המידע המחקרי על יעילותם עדיין מצומצם. נראה כי הן אכן יעילות יותר מהמלכודות המסורתיות בלכידת יתושים. לעומת זאת, כמעט לא נבדק עדיין אם הן באמת מצליחות להתמקד יותר בהשמדת יתושות בוגרות וגורמות פחות נזק לאוכלוסיות חרקים אחרות. כמו כן לא ברור מה ההשפעה שלהן על שיעורי העקיצות בפועל.
אז מה השיטה הכי טובה להתמודדות נגד יתושים? מחקר ישראלי בחן את ההשפעה בפועל של כמה שיטות להרחקת יתושים על הורדת מספר העקיצות. המחקר מצא כי כשמשתמשים בשיטה בודדת, חומרים דוחי יתושים הם האמצעי המועיל ביותר. נראה כי שילוב של מלכודת יתושים מודרנית, שימוש בחומר דוחה יתושים ומאוורר שעושה רוח קצת מעל גובה הקרקע יכול למנוע עקיצות בסבירות הגבוהה ביותר.
מאותו מחקר עולה כי יש מלכודות שעלולות אפילו להעלות את הסיכון להיעקץ אם ממקמים אותן בקרבה מופרזת לבני אדם, מכיוון שהן מושכות יתושות עוקצות ולא משמידות את כולן. מחקר נוסף שנערך בצרפת והעריך את ההשפעה של שימוש בכיסוי רחב של מלכודות על שיעורי העקיצות בפועל מצא כי אסטרטגיה שכזאת עשויה להוביל לירידה של בין 50 ל-94 אחוז במספר העקיצות, בהתאם למין היתושה, כשהאדם נמצא במרחק של עד 40 מטרים מהמלכודת. על כן, אם אתם חושבים להתקין מלכודת יתושים, קחו בחשבון שחשוב להשתמש בהן בצורה הנכונה, וחשבו גם על המחיר הסביבתי שלהן.
אשד לין, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע