המשבר החמור במשק המים בערבה התיכונה מציב את המדינה בפני דילמה מורכבת: מצד אחד הצורך לספק מים לחקלאים ולשמור על החקלאות המקומית, ומנגד החשש מפגיעה בשונית האלמוגים הייחודית במפרץ אילת. הגישה לקידוחי המים בירדן, שהיו אמורים להשלים חלק מהחוסרים, נחסמה, ובחברת מקורות מנסים למצוא פתרונות שיאפשרו להגדיל את אספקת המים לחקלאים. אחד הפתרונות הזמניים שנבחנים הוא הגדלת ההתפלה במתקן "סבחה" באילת, כדי לסייע בניהול משק המים המקומי בערבה הדרומית והתיכונה.
אלא שהגדלת ההתפלה מחייבת הזרמה של כמות גדולה יותר של שאריות מים למפרץ אילת. במשרד להגנת הסביבה אסרו בעבר להגדיל את הזרמת המים למפרץ, בשל החשש שמים אלה, העמוסים בנוטריינטים, עלולים לסכן את שונית האלמוגים.
מקורות ביקשה להגדיל בטון אחד את כמות החנקות שהיא מזרימה למפרץ אילת. מחר (יום ה') צפויה הוועדה למתן היתרי הזרמה לים של המשרד להגנת הסביבה להחליט אם לאשר את הבקשה או לדחותה.
כבר כיום מוזרמת למפרץ כמות כוללת של 25 טון חנקות – מעבר לכמות המקסימלית של 22 טון, שהוגדרה בשעתו על ידי המדענים העוסקים בחקר שונית האלמוגים במפרץ. ארגוני הסביבה, בהם "צלול", "אדם טבע ודין", מגמה ירוקה וגרינפיס, פנו לוועדה בבקשה לדחות את בקשת מקורות.
אין מים לחקלאים בערבה
במכתב ששלחו לחברי הוועדה טענו הארגונים כי "ברקע הבקשה עומד מידע בדבר לחצים פסולים שמפעיל שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר על גורמי המקצוע במשרדו ובמשרד להגנת הסביבה ועל חברי הוועדה להיתרי הזרמה לים - נציגי משרדי ממשלה שונים, שמתבקשים ליישר קו עם עמדתו לאשר את הגדלת כמות החנקות".
לדברי הארגונים, מדובר ב"התערבות לא ראויה של דרג פוליטי בהחלטות הדרג המקצועי ובסוברניות של חברי הוועדה להיתרי הזרמה לים לקבל את החלטותיהם על פי שיקולים מקצועיים בלבד".
למרות החשש הסביבתי, המצב החקלאי בערבה מחייב פתרון מהיר. עם זאת, לפי גורמים המעורים בנושא, הסיכויים לאישור הבקשה נמוכים, בשל החשיבות הרבה של שמירת שונית האלמוגים - הנחשבת לנכס לאומי ולאחת משוניות האלמוגים החשובות בעולם, בין היתר בשל עמידותה לעליית הטמפרטורות.
בחוות דעת שהגיש ד"ר אסף זבולוני, האקולוג הימי של מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, הוא הזהיר כי "כל העשרה נוספת בנוטריינטים במצב הנוכחי מהווה סיכון אקולוגי חמור ובלתי מידתי לשוניות האלמוגים ולמרבדי עשב הים במפרץ אילת".
האדמה מחכה למים
(צילום: משק קורן)
זבולוני ציין כי יש להביא בחשבון את השינויים המהירים בתנאי הסביבה באזור, בהם גלי חום, חורפים חמים, טמפרטורות שיא ומזג אוויר קיצוני. לדבריו, "לשילוב של טמפרטורות גבוהות והעשרה בנוטריינטים יש השפעה מוגברת וקריטית על אלמוגים ועל רגישותם לתופעת ההלבנה". הוא הוסיף כי "יש חשיבות עליונה להימנע מהגדלת גורמי העקה המצויים בשליטת האדם, ובראשם הזרמת נוטריינטים למפרץ".
ארגוני הסביבה ביקשו לדחות את בקשת מקורות, או לחלופין לדחות את הדיון עד לאחר הבחירות, לטענתם כדי לאפשר "דיון מקצועי ונקי מהשפעות זרות של מי שאינם מצויים בפרטים ורואים את התמונה הצרה של צרכי משרדם". עם זאת, הצורך במים לחקלאים הוא מיידי, ולכן דחיית הדיון עלולה להפוך את ההחלטה ללא רלוונטית מבחינתם.
מעמותת "צלול" נמסר: "הגדלת עומס החנקות במפרץ אילת עלולה לחנוק את שוניות האלמוגים הייחודית ולהרוס מאמצי שיקום של 20 שנה מאז הוצאו כלובי הדגים מהמפרץ. המערכת האקולוגית במפרץ, למרות התאוששותה, נשארה רגישה מאוד לזיהומים ולכן אסור בשום אופן להגדיל את גורמי הסיכון לשונית ולעשב הים, שעלולים להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בשונית הנדירה".
שר החקלאות אבי דיכטר
(צילום: יריב כץ )
שר החקלאות, אבי דיכטר, דחה את הטענות: "אנחנו עושים הכול כדי שיהיה אפשר להביא יותר מים לחקלאים בחבל אילות, כדי שלא ייבשו את השדות שלהם. אלו לא מים פוליטיים, אלו מים לחקלאות. שום לחץ פוליטי לא מופעל".
מחברת מקורות נמסר בתגובה: "לבקשת שר החקלאות, ובהתאם לסיכום בין משרדי הממשלה, מקורות נאותה להגיש בקשה לוועדה כדי לנסות להגדיל את כמות המים המסופקת בשל מצאי מים מוגבל לאור הבצורת הפוקדת את האיזור, וזאת לטובת חקלאי הערבה. ההחלטה אינה של מקורות, אלא של ועדת ההיתרים, שכוללת נציגים של הרשויות המוסמכות להחליט באשר לתוספת המבוקשת בהתאם לשיקול דעתה ובהתאם לסדרי העדיפויות הנכונים לשיטתה. מקורות תפעל בהתאם לאישור הוועדה".
