עשרים וארבע חברות ישראליות השתתפו השבוע בתערוכת טכנולוגיית החלל האירופית הגדולה, Space Tech Expo Europe שהתקיימה בברמן שבגרמניה. את התצוגה הישראלית הובילו התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל שגם נתנו חסות לאירוע, לצד השתתפות של חברות נוספות בביתן שהובילו חברת משימת רקיע וסוכנות החלל הישראלית. "היה חשוב לנו לתת במה גם לחברות קטנות ובינוניות מישראל", אמר רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, לאתר מכון דוידסון בשיחה מגרמניה. "החברות הענקיות לא זקוקות לנו, אבל הן נרתמו לעניין והנוכחות שלהן משכה קהל גם לחברות פחות מוכרות. היה הרבה פרגון בין החברות הישראליות. ראינו גם אמון רב בטכנולוגיה הישראלית והערכה רבה אליה באירופה. זה בא לידי ביטוי לא רק בדברים שאמרו לנו אלא גם בנוכחות הרבה של נציגי חברות זרות בביתן הישראלי. למרות המציאות הפוליטית קיבלו אותנו בחיבוק ענק, וגם מדינות שאינן דווקא אוהדות ישראל, כמו שבדיה ומלטה פנו אלינו לבחון שיתופי פעולה".
קיבלו אותנו בחיבוק ענק, עם הערכה רבה לטכנולוגיה הישראלית. הביתן הישראלי בתערוכת טכנולוגיית החלל האירופית בברמן
קיבלו אותנו בחיבוק ענק, עם הערכה רבה לטכנולוגיה הישראלית. הביתן הישראלי בתערוכת טכנולוגיית החלל האירופית בברמן
קיבלו אותנו בחיבוק ענק, עם הערכה רבה לטכנולוגיה הישראלית. הביתן הישראלי בתערוכת טכנולוגיית החלל האירופית בברמן
(צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה)
לבנה העריך בראיון כי הקשרים שנולדו בכינוס הנוכחי יולידו עסקאות רבות לחברות הישראליות. "אירופה מזרימה הרבה כסף לתחום החלל כדי לצמצם את הפערים שלהם מארצות הברית ומסין. תקציב ההצטיידות השנתי של גרמניה בתחום החלל הוא בסדר גודל של שבעה מיליארד דולר בשנה, ואני חושב שחברות ישראליות שניגשות למכרזים במסגרת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות, יזכו בחלק ניכר מהסכום הזה". ביום חמישי, לאחר הכנס, חתמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, על מזכר הבנות להמשך שיתוף הפעולה בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל של גרמניה (DLR) בעשר השנים הבאות. "החתימה על הסכם חלל לעשור הקרוב מבטאת את האמון ההדדי ואת הרצון להמשיך ולבנות יחד את העתיד", אמרה השרה גמליאל. "גרמניה היא התורמת הגדולה ביותר לסוכנות החלל האירופית, ולחברה ישראלית שותף גרמני הוא שער לאירופה".
"זהו הסכם מסגרת כללי שיאפשר לנו להמשיך לעבוד יחד, ויש כמה פרויקטים שאנו מקווים לקדם איתם", אמר לבנה. "זה בנוסף לטלסקופ החלל הישראלי אולטראסאט שנבנה בשיתוף פעולה עם גרמניה, ואנו מקווים להכריז על תאריך שיגור שלו בחודשים הקרובים".
לבנה, שנכנס במרץ השנה לתפקיד מנהל סוכנות החלל הישראלית, לא הרבה להתראיין מאז. "סוכנות החלל עוברת ארגון מחדש משמעותי בכל הרמות. יש רוח חדשה. אנו עובדים על תוכנית רב-שנתית שנגיש לתקציב הקרוב, ופועלים לאשר חוק חדש שיסדיר את פעילותה של הסוכנות", הוא אמר. "אני מאמין שנבנה סוכנות חלל גדולה, שתהיה חשובה ומשמעותית לסקטור החלל בישראל".

מחשבים בחלל

החברה הישראלית רמון ספייס, שמפתחת תשתיות מיחשוב לשימוש בחלל, השלימה השבוע גיוס של 124 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות PSG והצטרפו אליו ענקית השבבים Micron Technology בהשקעה אסטרטגית, Senvest והפניקס פיננסים, לצד המשקיעים הקיימים StageOne ,Deep Insight ו-Grove Ventures. בכך השלימה החברה גיוס של כ-180 מיליון דולר עד היום, והכסף מיועד להאצת הפיתוח של מחשבים ורכיבי מחשב למשימות חלל. "הוכחנו שתשתיות מחשב מכדור הארץ יכולות לפעול בחלל, ואנו מספקים אותן כיום", אמר מנכ"ל רמון ספייס, אבי שבתאי. "אנו סוללים את הדרך לתעשייה חדשה, והביקוש של הלקוחות גדל במהירות. הגיוס הזה יסייע לנו להרחיב את יכולות הייצור כדי לבנות את תשתיות המיחשוב לצמיחה המואצת של כלכלת החלל".
סוללים את הדרך לתעשייה חדשה. מחשבי חלל של רמון ספייס על רקע כדור הארץ
סוללים את הדרך לתעשייה חדשה. מחשבי חלל של רמון ספייס על רקע כדור הארץ
סוללים את הדרך לתעשייה חדשה. מחשבי חלל של רמון ספייס על רקע כדור הארץ
(הדמיה: Ramon.space)

חלל ישראלי בדרום סודן

ישראל תקים תחנת קרקע לתקשורת לוויינית בג'וּבָּה, בירת דרום סודן. התחנה תוקם באוניברסיטת ג'ובה, במימון משותף של האוניברסיטה ושל משרד החוץ הישראלי, באמצעות חברת "הראל סוכנות חלל". זאת בהמשך להקמת אקדמיית החלל הראשונה במדינה, שיצאה לדרך לפני כחצי שנה. "אנחנו נוביל את הפרויקט, ננהל את תהליך הבנייה של תחנת הקרקע ואת הכשרתם הראשונית של צוות המהנדסים והמדענים שיעבדו בה. הסטודנטים ילמדו איך להפעיל את התחנה, לקיים קשר עם לוויין בחלל ולנתח נתונים מלוויינים ישראלים ולוויינים אחרים שמשדרים מידע זמין לכל", אמר מנכ"ל החברה ומייסדה, הראל בן-עמי, לאתר מכון דוידסון. "תחנת הקרקע אמורה להתחיל לפעול תוך כשנה, וזאת במסגרת תהליך רב-שנתי שאנו מובילים ומלווים, ומקווים שיוביל גם לשיגור לוויין קטן ראשון של דרום סודן בסביבות שנת 2030".
"הפרויקט נועד לפתח בדרום סודן קיימות, טכנולוגיה, כלכלה וכדומה", אמר שגריר ישראל לדרום סודן, גרשון קידר. "זהו המשך ליחסים הטובים של ישראל עם דרום סודן, שמתקיימים כבר שנים רבות".
הכנה לשיגור הלווין הראשון של דרום סודן בתחילת העשור הבא. הדמיה של חדר הבקרה שמתוכנן לקום בשנה הקרובה
הכנה לשיגור הלווין הראשון של דרום סודן בתחילת העשור הבא. הדמיה של חדר הבקרה שמתוכנן לקום בשנה הקרובה
הכנה לשיגור הלווין הראשון של דרום סודן בתחילת העשור הבא. הדמיה של חדר הבקרה שמתוכנן לקום בשנה הקרובה
(צילום: סוכנות חלל הראל)

שיא מרחק חדש

החללית האמריקאית וויאג'ר 1 היא העצם מעשה ידי אדם שהגיע הכי רחוק מכדור הארץ, וביום רביעי השבוע היא השיגה עוד ציון דרך היסטורי וחצתה את הקו של יממת אור מכוכב הלכת שלנו. זה המרחק שנדרשת יממה שלמה לעבור אותו במהירות האור, 25,902,068,371 קילומטר. מעכשיו יידרשו יותר מ-24 שעות להגעת כל מסר שיישלח לחללית או ממנה, בעוד היא ממשיכה להתרחק מהשמש במהירות שיא של 61 אלף קמ"ש. "זו תחושה מדהימה לדעת שוויאג'ר 1 נמצאת יממת אור מכדור הארץ", אמרה סגנית ראש נאס"א לענייני מדע, ניקי פוקס (Fox). "זה גורם לנו לעצור ולחשוב עד כמה היקום שלנו עצום בגודלו".
שתי חלליות וויאג'ר שוגרו ב-1977 לחקור את כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש, תוך ניצול העובדה שבאותו זמן, באופן נדיר, היו קרובים יחסית זה לזה. וויאג'ר 1 עברה ליד צדק ושבתאי, ואז חקרה את טיטאן, ירחו המסקרן של שבתאי. וויאג'ר 2 התחילה גם היא בצדק ושבתאי, המשיכה משם לאורנוס ולנפטון והייתה לחללית היחידה שביקרה בהם. ב-2012 יצאה וויאג'ר 1 ממערכת השמש לחלל הבין-כוכבי, והחללית התאומה עשתה זאת שש שנים אחריה. שתיהן אספו שפע של מידע מדעי, ושרדו הרבה מעבר למתוכנן, בזכות עבודה מסורה של צוותי ההנדסה בנאס"א. בקיץ הקרוב החוקרים מקווים לחגוג איתן 50 שנות פעילות. גם אחרי שמכשיריהן יכבו, ימשיכו החלליות להתרחק מהשמש במהירות עצומה, נושאות מידע רב על כדור הארץ, למקרה שביום מן הימים תיתקל בהן תרבות תבונית כלשהי. "חלליות וויאג'ר היו הראשונות לעשות דברים רבים", סיכם אלן קמינגס (Cummings), פרופסור לאסטרופיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה, ואחד ממדעני התוכנית. "אבל הן גם יהיו בין הראיות האחרונות לכך שבני אדם התקיימו פעם על כדור הארץ. זה מעיף לי את המוח".
מחשבות חדשות על גודל היקום ועל עתיד האנושות. חללית וויאג'ר
מחשבות חדשות על גודל היקום ועל עתיד האנושות. חללית וויאג'ר
מחשבות חדשות על גודל היקום ועל עתיד האנושות. חללית וויאג'ר
(הדמיה: NASA/JPL-Caltech)

הלוויינים שאבדו והטיל הבעייתי

ארבעים לוויינים של חברת אמזון שהיו מיועדים להצטרף לרשת ליאו (Leo) לאספקת שירותי אינטרנט מהחלל נהרסו בתחילת השבוע בשיגור כושל של טיל וולקן קנטאור של התאגיד האמריקאי ULA. הטיל שוגר מבסיס החלל קנדי בפלורידה, ותחילה היה נראה שהכל תקין: ששת טילי ההאצה סיימו את תפקידם ונפרדו מהשלב הראשון של הטיל, וכמה דקות לאחר מכן סיים גם השלב הזה את פעילותו והתנתק, ומנועי השלב השני נכנסו לפעולה. ואולם, כעשר דקות לאחר השיגור התברר כי הלוויינים לא נכנסו למסלולם. החברה הודיעה כי הם אבדו, כנראה התרסקו לים או נשרפו בכניסה לאטמוספרה.
פיצוץ משגר של ULA בדרך לחלל
(צילום: ULA)


בהמשך התברר כי מקור הכשל היה ככל הנראהשל טיל וולקן קנטאור של התאגיד האמריקאי ULA. הטיל שוגר מבסיס החלל קנדי בפלורידה, ותחילה היה נראה שהכל תקין: ששת טילי ההאצה סיימו את תפקידם ונפרדו מהשלב הראשון של הטיל, וכמה דקות לאחר מכן סיים גם השלב הזה את פעילותו והתנתק, ומנועי השלב השני נכנסו לפעולה. ואולם, כעשר דקות לאחר השיגור התברר כי הלוויינים לא נכנסו למסלולם. החברה הודיעה כי הם אבדו, כנראה התרסקו לים או נשרפו בכניסה לאטמוספרה. בהמשך התברר כי מקור הכשל היה ככל הנראה בשלב הראשון של טיל השיגור. הוא לא נשא את השלב השני לגובה רב מספיק ולא העניק לו מהירות מספקת כדי להכניס את הלוויינים למסלולם.
זה היה בסך הכל השיגור החמישי של טיל וולקן קנטאור, שנכנס לשירות בתחילת 2024. כמה מהשיגורים הקודמים שלו סבלו מתקלות, אך זה הראשון שמסתיים באובדן המטען. תאגיד ULA, המשותף לחברות בואינג ולוקהיד מרטין, חוקר את סיבת התקלה. השלב הראשון של וולקן קנטאור מונע במנועי BE-4 של בלו אוריג'ין – חברת החלל של ג'ף בזוס, שהוא גם הבעלים של אמזון, שמנסה להקים את רשת לווייני Leo. אם יתברר שהבעיה היא בתפקוד המנועים, זה עלול לעכב גם את חידוש השיגורים של טיל ניו גלן של בלו אוריג'ין. טיל השיגור הגדול מקורקע כבר חצי שנה בגלל פיצוץ טיל בכן השיגור היחיד שלו, בקייפ קנוורל. לבלו אוריג'ין ולטילי ניו גלן שלה יש תפקיד מרכזי בתוכנית ארטמיס של נאס"א להקמת בסיס מאויש על הירח בשנים הקרובות, ושיבוש השיגורים המתוכננים עלול לעכב את התוכנית כולה. עם זאת, מהדיווח האחרון מסתמן כי הבעיה לא היתה במנועי הטיל, אלא באספקת הדלק אליהם.
התחיל טוב, נגמר במשבר מעמיק בכל שוק הלוויינים המסחריים. שיגור לווייני Leo של אמזון על גבי טיל וולקן קנטאור בתחילת השבוע
התחיל טוב, נגמר במשבר מעמיק בכל שוק הלוויינים המסחריים. שיגור לווייני Leo של אמזון על גבי טיל וולקן קנטאור בתחילת השבוע
התחיל טוב, נגמר במשבר מעמיק בכל שוק הלוויינים המסחריים. שיגור לווייני Leo של אמזון על גבי טיל וולקן קנטאור בתחילת השבוע
(צילום: ULA)
עיכוב בשיגורים המתוכננים של טילי וולקן צפוי לשבש גם את הקמת רשת Leo – השיגור שנכשל ביום ראשון היה הראשון מתוך 38 שיגורים של טילי קנטאור שאמזון רכשה לשיגור לווייני התקשורת שלה בשנים הקרובות. הרשת אמורה להגיע ליותר מ-3,000 לוויינים, אך בינתיים יש לה פחות מ-400 לוויינים פעילים בחלל. אמזון קנתה שיגורים מתוכננים גם מחברות נוספות, בהן בלו אוריג'ין. הכישלון השבוע עלול להעמיק עוד את המשבר בשוק השיגורים המסחריים, שנובע בעיקר מהחלטתה של חברת ספייס אקס להפסיק בהדרגה את פעילות סוס העבודה שלה, טיל פלקון 9, כדי להתמקד בפיתוח סטארשיפ. לפחות בעתיד הנראה לעין נראה שבחברה מתכננים לרתום את החללית הענקית בעיקר לצרכים שלהם – הגדלת רשת סטארלינק והקמת מרכזי נתונים בחלל – לצד פיתוח התצורה של רכב הנחיתה על הירח, ולעסוק פחות בשירותי שיגור לגורמים אחרים. המצב הזה יוצר כבר כיום מחסור בשיגורים לחברות שמפתחות לוויינים לתקשורת, צילום, חיזוי מזג אוויר ועוד. לא מעט חברות אחרות – לא רק בארצות הברית – מנסות להיכנס לחלל שנוצר בשוק הזה, אבל פיתוח טילי שיגור הוא תחום מסוכן מבחינה עסקית, שדורש השקעות גדולות, אורך נשימה כלכלי לפיתוח ארוך והתמודדות עם רגולציה ממשלתית.

יורדים בתחנה

עוד לפני כישלון השיגור של ULA שהוביל לבדיקת המנועים של בלו אוריג'ין, הודיעה חברת בלו אוריג'ין כי לא תגיש את תחנת החלל שהיא מפתחת למכרז של נאס"א להקמת תחנות מסחריות. בלו אוריג'ין הכריזה כבר ב-2021 על התוכנית להקמת תחנה פרטית בשם אורביטל ריף (Orbital Reef), בפרויקט משותף עם בואינג, סיירה ספייס וחברות נוספות. היא גם הייתה אחת משלוש חברות שזכו במענק מסוכנות החלל לפיתוח התוכנית שלהם, במסגרת תוכנית CLD – יעדים מסחריים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. בשנים שחלפו מאז החברה לא דיווחה על התקדמות משמעותית בפיתוח התחנה, אם כי בשנה האחרונה נראה היה שהיא מגבירה את פעילותה בנושא. ואולם, בסוף השבוע שעבר הודיע מנכ”ל בלו אוריג'ין, דייב לימפ (Limp) בשיחה עם העובדים כי החברה לא תתמודד בשלב הנוכחי של מכרז CLD. "המשימה של בלו אוריג'ין היא לסלול את הדרך לחלל לטובת כדור הארץ, כך שמיליוני בני אדם יוכלו לעבוד ולחיות בחלל. ביסוס של נוכחות אנושית בת-קיימא על הירח הוא שלב קריטי בדרך לעתיד הזה", כתבה החברה לאתר Space News. "ככל שהתפקיד שלנו בתמיכה בתוכנית ארטמיס של נאס"א ובהקמת בסיס הירח ממשיך לגדול, אנו ממקדים את משאבינו ביכולות שמקדמות ישירות את הפרויקטים שלנו על הירח".
סוכנות החלל של ארצות הברית פתחה בחודש שעבר להצעות את השלב הבא במכרז להקמת תחנות חלל מסחריות במסלול נמוך סביב כדור הארץ, לקראת סיום פעילותה של התחנה הבינלאומית, בסביבות שנת 2030. במכרז, שייסגר בדצמבר, מוזמנות חברות להגיש תוכניות לתכנון, בנייה, בחינה, אישור והפעלה של תחנות חלל, וכן אפשרות להטסת בני אדם לתחנה וממנה.
משונמכת בסדר העדיפויות לטובת משימות הירח. הדמיה של תחנת החלל אורביטל ריף
משונמכת בסדר העדיפויות לטובת משימות הירח. הדמיה של תחנת החלל אורביטל ריף
משונמכת בסדר העדיפויות לטובת משימות הירח. הדמיה של תחנת החלל אורביטל ריף
(הדמיה: Blue Origin)

תעלומת כוכב הלכת הנעלם

אסטרונומים גילו בעשורים האחרונים אלפי כוכבי לכת במערכות שמש רחוקות, אבל בפעם הראשונה תועד בתצפית כוכב לכת כזה שנעלם בהדרגה. חוקרים זיהו כבר ב-2019 כוכב לכת גדול סביב השמש הקטנה TOI-2535, כ-1,100 שנות אור מאיתנו. כוכב הלכת הוא ענק גזי, דומה בגודלו לצדק, אבל הרבה הרבה יותר קרוב לשמש שלו, ומקיף אותה בשמונה ימי ארץ בלבד. כמו רוב כוכבי הלכת שהתגלו במערכות שמש רחוקות, הוא לא התגלה בתצפית ישירה אלא באמצעות הסתרת אור – מדידה מדויקת של הירידה הזעירה בעוצמת האור של הכוכב כשכוכב הלכת חולף לפניו מזווית המבט שלנו.
לא נעלם, רק זז מחוץ לשדה הראייה שלנו. הדמיה של כוכב הלכת TOI-2535b והשמש שלו
לא נעלם, רק זז מחוץ לשדה הראייה שלנו. הדמיה של כוכב הלכת TOI-2535b והשמש שלו
לא נעלם, רק זז מחוץ לשדה הראייה שלנו. הדמיה של כוכב הלכת TOI-2535b והשמש שלו
(הדמיה: ESO/M. Kornmesser)
בתצפיות חוזרות שנעשו מאז בטלסקופ החלל TESS, הבחינו החוקרים שזמני המעבר של כוכב הלכת לפני השמש שלו מתקצרים בהדרגה, עד שבמרץ 2026 הסתרת האור נעלמה לחלוטין. החוקרים, בהובלת סמואל יי (Yee) מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מעלים השערה לפיה כוכב הלכת יצא מהתמונה, פשוטו כמשמעו, בגלל משיכת הכבידה של כוכב לכת נוסף במערכת. החוקרים מעריכים כי מדובר בכוכב לכת מעט קטן יותר, בסדר הגודל של שבתאי, ושהכבידה של שני כוכבי הלכת גורמת להם לסטות ממישור ההקפה של הכוכב במחול מורכב. מספיק שכוכב הלכת סוטה מעט מהמישור הזה כדי שהמעבר שלו לפני הכוכב לא ייראה מהזווית שלנו. החוקרים חישבו כי התנועה הזו מתקיימת במחזוריות של 50-30 שנות ארץ, ולכן כוכב הלכת שנעלם צפוי לשוב ולהופיע בתצפיות בעוד כמה עשרות שנים. ייתכן שבפרק הזמן הזה יתחיל שכנו הנסתר לחלוף על פני הכוכב, וכך יוכלו החוקרים לאמת את קיומו.
התגלית עשויה לסייע לנו להבין טוב יותר מערכות שמש מורכבות, כמו זו של TOI-2535. היא גם ממחישה עד כמה זיהוי כוכבי לכת במערכות שמש רחוקות תלוי בזווית שממנה אנו צופים, ורומזת שיש סביבנו עוד הרבה תופעות מעניינות שאנו פשוט לא רואים.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע