לטריצרטופס ולדינוזאורים דומים בעלי קרניים היו חללי אף גדולים באופן יוצא דופן בהשוואה לרוב בעלי החיים. חוקרים ממספר מוסדות אקדמיים ביפן השתמשו בסריקות CT של גולגולות מאובנות של טריצרטופס - ששמו נעוץ בשלוש הקרניים שעל ראשו - והשוו את המבנים שלהן לבעלי חיים מודרניים כמו ציפורים ותנינים.
באמצעות תצפית ישירה והיסק, החוקרים שיחזרו כיצד תאי עצב, כלי דם ומבנים לזרימת אוויר משתלבים יחד בגולגולות. הם הסיקו שדינוזאורים בעלי קרניים כנראה השתמשו באף שלהם לא רק כדי להריח, אלא גם על מנת לשלוט על טמפרטורה ולחות. מחקרם פורסם בכתב העת The Anatomical Record.
מעבר לסריקת ה-CT של גולגולות הטריצרטופס, הסתמכו החוקרים גם על ידע מורפולוגי של אפי זוחלים מודרניים. בכך מצאו החוקרים כמה מאפיינים ייחודיים באפו של הדינוזאור תלת-הקרן. בכך, סיפקו החוקרים את ההשערה המקיפה הראשונה על האנטומיה של הרקמות הרכות בדינוזאורים בעלי קרניים. "לטריצרטופס היה 'חיווט' יוצא דופן באף. אצל רוב הזוחלים, תאי עצב וכלי דם מגיעים לנחיריים מהלסת והאף. אבל אצל טריצרטופס, צורת הגולגולת חוסמת את נתיב הלסת, כך שתאי עצב וכלי דם מגיעים מענף האף (ענף של עצב או כלי דם המגיע לאזור האף). בעיקרון, רקמות הטריצרטופס התפתחו בדרך זו כדי לתמוך באף הגדול שלו. הבנתי זאת בזמן שחיברתי יחד כמה חלקי גולגולת של טריצרטופס, שהודפסו בתלת-ממד כמו פאזל", הסביר סיישירו טאדה, ממוזיאון אוניברסיטת טוקיו, שנמנה על צוות המחקר.
5 צפייה בגלריה
שיחזור ראשו של המין טריצרטופס פרורסוס (Triceratops prorsus), עם רקמות רכות באף
(איור: מתוך כתב העת The Anatomical Record)
5 צפייה בגלריה
מבני אף של דינוזאורים ממשפחת הצרטופסיים, עליה נמנה טריצרטופס
(צילום: מתוך כתב העת The Anatomical Record)
החוקרים מצאו גם מבנה מיוחד באפו של הטריצרטופס הנקרא קונכיות האף (שידועות גם בשם טורבינות). אלו הם מבנים גרמיים מצופים רירית בדפנות חלל האף המטהרים, מחממים ומלחלחים את האוויר בנשימה. למעשה, מבנה זה כמעט ואינו מוכר בקרב דינוזאורים אחרים, אם כי צאצאיהם החיים - בעלי הכנף - מחזיקים בו, וכך גם יונקים. "לטריצרטופס בפרט היה אף גדול ויוצא דופן, מה שגרם לי להתעניין באנטומיה של אפו, לרבות תפקידו והאופן בו התפתח", אמר טאדה.
דינוזאורים הציגו בתקופתם מגוון רחב של סוגי גולגולות, מה שתרם לגיוון הוויזואלי שלהם. לדינוזאורים בעלי קרניים היו כמה מהגולגולות המורכבות יותר, כאשר הגולגולת של הטריצרטופס נחשבת לאייקונית ביותר. אך בשל ייחודה היחסי, גם האנטומיה הפנימית של גולגולות הטריצרטופס אינה מובנת היטב. לכן, טאדה ועמיתיו למחקר יצאו לחקור את הרקמות הרכות הפנימיות באמצעות הכלים העומדים לרשותם.
5 צפייה בגלריה
תצוגת שלד מלא של המין טריצרטופס פרורסוס (Triceratops prorsus) במוזיאון הלאומי לטבע ומדע שבטוקיו
(צילום: Danny Ye/Shutterstock)
הטריצרטופס כנראה לא היה בעל דם חם לחלוטין, אך החוקרים סבורים שמבנים אלה סייעו לשמור על רמות הטמפרטורה והלחות תחת שליטה מכיוון שאת גולגולתו הגדולה היה קשה לקרר בדרך אחרת. "אנחנו לא בטוחים ב-100% שלטריצרטופס היו קונכיות אף, מכיוון שלרוב הדינוזאורים האחרים אין ראיות לכך. עם זאת, לחלק מבעלי הכנף יש בסיס חיבור (רכס) לקונכיות האף הנשימה, בדומה לדינוזאורים בעלי קרניים (באותו מיקום באף שלהם)", אמר טאדה.
