בבקעת סכנין שבגליל נחשפה תגלית ארכאולוגית יוצאת דופן, השופכת אור חדש על עולמם התרבותי והתודעתי של בני האדם הקדומים, שחיו באזור לפני מאות אלפי שנים.
בסקר פני שטח התגלתה סדרה של אתרים פרהיסטוריים ובהם מאות אבני יד - כלי אבן גדולים ומוקפדים – המזוהים עם ההומו ארקטוס, מין האדם הקדום שחי באזורנו לפני מאות אלפי שנים. אולם מעבר לעושר הכמותי המרשים, הממצא המרכזי והייחודי של התגלית הוא ריכוז חסר תקדים של אבני יד שעוצבו במכוון סביב מאובנים ותופעות גאולוגיות מיוחדות - תופעה שכמעט ואינה מוכרת מאתרים אחרים בעולם. המחקר, שאותו ערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב יחד עם תושב סכנין, פורסם בכתב העת Tel Aviv: Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University.
את האתרים זיהה מועתז שלאעטה, תושב סכנין, אוטודידקט וחובב טבע, שהבחין באבנים מסותתות יוצאות דופן הפזורות על פני השטח. בעקבות הגילוי הוא יצר קשר עם פרופ' רן ברקאי מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מומחה לחקר התרבויות הפלאוליתיות הקדומות. יחד מובילים השניים מחקר חדשני המתמקד בהתנהגויות האנושיות שהתפתחו בבקעת סכנין לפני מאות אלפי שנים.
פרופ' ברקאי אמר: "אבני היד שימשו ככלי המרכזי של בני האדם הקדומים במשך למעלה ממיליון שנים, והן מוכרות מאפריקה, אסיה ואירופה. בבקעת סכנין נמצאו מאות רבות של אבני יד המעידות כי האזור שימש מוקד פעילות אנושי חשוב לאורך פרקי זמן ארוכים. תנאי הסביבה - מקורות מים, בעלי חיים ועושר יוצא דופן של בולבוסי צור איכותיים - סיפקו לבני האדם הקדומים את כל צורכיהם, וסביר להניח כי קבוצות אנושיות חזרו וביקרו במקום שוב ושוב לאורך מאות אלפי שנים.
הבקעה עשירה מאוד גם בתפוחי אליהו, תרכיזים גאולוגיים מעוגלים, דמויי מוח, ובתוכם גבישים נוצצים וכן בבולבוסי צור ובהם שרידי מאובנים. לדברי החוקרים, יש להניח שבני אדם קדומים שביקרו באזור לפני מאות אלפי שנים נדהמו מעושר האבנים יוצא דופן זה.
לצד נוף האבן העשיר והמיוחד נחשפה בבקעת סכנין תופעה יוצאת דופן: למעלה מעשר אבני יד עוצבו מבולבוסי צור, שבתוכם מאובנים או תצורות גאולוגיות בולטות. אלמנטים טבעיים אלו שובצו במכוון במרכז אבן היד, במקום גלוי ומודגש. מאובנים ותופעות כאלה מקשים על סיתות מדויק וסימטרי, ולכן בחירת גושי האבן הללו אינה מקרית. להפך - הסיתות כולו בוצע כך שיבליט את תופעת הטבע וישאיר אותה במרכז הכלי, ולא כדי להתגבר עליה או להסוותה.
החוקרים הסבירו כי תופעה זו מהווה עדות ברורה לכוונה אסתטית ומושגית בקרב בני אדם קדומים, משום שהיא חורגת משיקולים פונקציונליים של ייצור כלי. מאובנים ותצורות גאולוגיות משובצות אינן משפרות את תפקוד הכלי ואף עלולות לפגוע בו, ובכל זאת נבחרו שוב ושוב כחומר גלם מועדף. הבחירה המודעת להשקיע מאמץ בעיצוב הכלי סביב תופעת טבע יוצאת דופן מעידה כי מעבר לצורך ההישרדותי, ייחסו בני האדם ערך מיוחד למראה האבן ולמשמעותה. הסיתות שימש אמצעי למסגור, הדגשה והעצמה של תופעות טבע מעוררות עניין, ובכך משתקפת יכולת תפיסתית וקוגניטיבית מתקדמת.
בקעת סכנין שוכנת בסמיכות לנתיבי תנועה משוערים של פילים קדומים, שהיו מקור המזון העיקרי של בני האדם בתקופה זו. בדומה לאתרים מוכרים אחרים, כגון גשר בנות יעקב, סביר כי אבני היד שימשו בין היתר לביתור פילים ולהפקת קלוריות משומן ובשר. עם זאת, ריכוז כה גבוה של אבני יד מיוחדות אינו מוכר מאף אתר אחר בעולם, והוא עולה במספרו על כלל הממצאים המקבילים שתועדו עד כה.
פרופ' ברקאי מסכם: " הנוף המיוחד של בקעת סכנין גרם לבני האדם הקדומים להתנהג באופן מיוחד. נראה כי המאובנים והתופעות הגאולוגיות המיוחדות היו בעלי משמעות רבה עבור בני האדם הקדומים. הם ראו בתופעות אלה ביטוי לעצמתו של העולם, לקדמותו, ולפלא שבו. שילוב המאובנים והתופעות הגאולוגיות העניק לאבני היד עצמה יתרה, משמעות מיוחדת וחיבור ליסודות קמאיים. הממצאים מבקעת סכנין פותחים צוהר נדיר להבנת עולמם הפנימי של בני האדם הקדומים, ומצביעים על כך שכבר בראשית ההיסטוריה האנושית התקיימו רגישות לאסתטיקה, ייחוס משמעות לטבע ויחסים מורכבים בין אדם לעולמו. התגלית ממקמת את בקעת סכנין ואת הגליל התחתון בלב הדיון המחקרי הבינלאומי על ראשית התודעה, האסתטיקה והמשמעות בחיי האדם".
