כבר לא חלק מאנטארקטיקה: כך נראית התנתקות הקרחון
קרחון גדול, ששטחו דומה לזה של גוש דן, התנתק מיבשת אנטארקטיקה. כך דיווחו אמש (יום ב') חוקרים הנמצאים בתחנת מחקר הסמוכה לקרחון שהתנתק. הסקר האנטארקטי הבריטי (BAS) הודיע כי היווצרותו של הקרחון החדש - בתהליך טבעי - לא נבע משינויי אקלים, המאיצים את אובדן קרח הים באזור הארקטי ובחלקים של אנטארקטיקה.
הקרחון, ששטחו 1,550 קמ"ר, התנתק ממדף הקרח בראנט, עשור לאחר שמדענים הבחינו לראשונה בסדקים מסיביים במדף. החוקרים אמרו כי באותו אזור התנתק לפני כשנה קרחון ששטחו כ-1,270 קמ"ר.
מדענים הסבירו כי למדפי קרח, יריעות קרח צפות קבועות המחוברות ליבשה, לוקח אלפי שנים להיווצר. אותם מדפי קרח משמשים "מחסום" לכמויות אדירות של קרח, שלולא המדפים היו זורמים מהיבשה לים וגורמים לעלייה חדה במפלס שלו.
"האירוע הזה היה צפוי והוא חלק מההתנהגות הטבעית של מדף הקרח בראנט", הסביר דומיניק הודג'סון מ-BAS. "זה לא קשור לשינויי האקלים".
הקרחון שהתנתק נמצא סמוך לתחנת המחקר Halley VI הבריטית. אנשי הצוות בתחנה עוקבים מדי יום אחר מצב מדף הקרח הצף העצום. בסיס המחקר הנייד הועבר ליבשה מטעמי בטיחות בשנים 2017-2016, מכיוון שסדקים בקרח איימו לפגוע בו. מאז, אנשי צוות נמצאים בבסיס רק במהלך הקיץ האנטארקטי, בין החודשים נובמבר למרץ. כעת 21 חוקרים נמצאים באתר.
המסת הקרחונים באנטארקטיקה
(צילום: נאס"א)
בחודשי החורף באנטארקטיקה אין איש בתחנה, והניסויים המדעיים מופעלים מרחוק, בזמן שהטמפרטורה יורדת ל50- מעלות צלזיוס ואפילו פחות מכך.
"הצוותים המדעים והתפעולים שלנו ממשיכים לנטר את מדף הקרח בזמן אמת, כדי להבטיח שהוא בטוח, וכדי לשמור על אספקת המדע שאנו מתחייבים", הוסיף הודג'סון.
בשל משבר האקלים והתחממות כדור הארץ התנתקו בשנים האחרונות לא מעט קרחונים מיבשת אנטרקטיקה. בחודש מאי 2021 התנתק קרחון ענק, ששטחו כמעט פי 3 מהשטח של גוש דן, מאנטרקטיקה לים וולדל שבאוקיינוס הדרומי. מדובר בקרחון ששטחו 4,320 קמ"ר (לשם השוואה שטח גוש דן הוא 1,516 קמ"ר). אורכו של הקרחון הענק הוא 175 ק"מ ורוחבו כ-25 ק"מ.
אז למה זה קורה?
בכתבה של רחלי ווקס מזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה שפורסם גם ב-ynet הוסבר כי במדפי הקרח מתרחש מדי פעם באופן טבעי תהליך שמכונה "calving", שבו חלק מן המדף נשבר אל הים. עם זאת, בשנים האחרונות התדירות והמהירות שבה אירועים כאלה מתרחשים עלתה באופן קיצוני. קפיצה זו מיוחסת לעלייה בטמפרטורות האוויר והמים שלה גורם שינוי האקלים.
האוויר החם הופך את הקרח שעל פני השטח של המדף למים, שמחלחלים לתוך המדף, שוחקים אותו מבפנים ויוצרים בו סדקים שהולכים וגדלים. במקביל, מי הים החמים יותר ממיסים את תחתיתו של מדף הקרח, וכך הופכים אותו לדק ופגיע יותר. ייתכן שגם ההאצה בהפשרת קרח הים שסובב את אנטארקטיקה מוסיפה לתהליך: קרח זה מגן על היבשת מפני גלים גדולים וסופות, שעלולים לפגוע במדפי הקרח ולהגביר את חוסר היציבות שלהם.
היסדקותם ושבירתם של מדפי הקרח עלולה להחמיר את העלייה במפלס פני הים בעולם. הסיבה לכך דווקא לא נעוצה בקרחון החדש שמשתחרר אל הים (זאת מכיוון שמדפי הקרח נמצאים גם כך כמעט לחלוטין בתוך מי הים והתנתקותם של קרחונים משולי המדף לא משנה באופן משמעותי את מסת הקרח שצפה על פני הים ועל כן לא משפיעה על המפלס), אלא בהשפעתו העקיפה של מדף הקרח על הקרח הרב שנמצא על היבשה.
פורסם לראשונה: 08:21, 24.01.23
