במבצע גלישה מורכב דאגו אנשי רשות הטבע והגנים שלשלושה גוזלי בז צוקים, שבקעו בגרעין הרבייה בחי-בר בכרמל, יהיו הורים. הם העבירו את הגוזלים לקן של זוג בזים בבקעת צין שבנגב, זאת לאחר שמהביצים שהיו בקן לא בקעו גוזלים.
גוזלים שהובאו מהחי בר בכרמל לקן של בזים בבקעת צין
(צילום: ולטר נצר)
יגאל מילר, אחראי גרעין הרביה ברשות הטבע והגנים, אמר: "הייתה פה הרבה התרגשות. בישראל נותרו כמה קינים בודדים של בזי צוקים בטבע. הפקחים שלנו מאתרים זוגות בזים עם בעיות פוריות, חשוכי גוזלים, ועושים להם תוכנית אימוץ. אנחנו מוציאים את הביצים הלא פוריות ומכניסים את הגוזלים שבקעו בשבי".
במהלך המבצע, אנשי רשות הטבע והגנים גלשו לקן שבמצוק והניחו את הגוזלים במקום. "זה היה מבצע של יומיים", סיפר מילר. "חלק מהזמן הגוזלים ישנו במדגרה והאכלנו אותם. ממש כמו תינוקות שמביאים מחו"ל. לקח להורים שעה עד שחזרו לקן וגילו את הגוזלים, ורק אז נרגענו. נראה שאלה הגוזלים הראשונים שהיו לזוג הזה".
בז הצוקים מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. ניתן למצוא את בזי הצוקים בחבל הארץ המדברי, בעיקר במדבר יהודה, בהר הנגב, במזרח הנגב ומצוקי הערבה.
עד לאמצע המאה הקודמת בז הצוקים קינן במרבית האזורים המצוקיים ברחבי הארץ, הן בחבל המדברי והן בכרמל ובגליל. האוכלוסייה בצפון הארץ מנתה לפחות 30 זוגות, אך היא נעלמה במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, בעיקר כתוצאה מהרעלות. במהלך שלושת העשורים האחרונים המין נעלם בהדרגה ממזרח השומרון, צפון מדבר יהודה, מערב הר הנגב ודרום הערבה. במחצית השנייה של המאה הקודמת נפגעה כמעט כל האוכלוסייה שקיננה בחבל הים-תיכוני של ישראל כתוצאה מהרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים.
בזי הצוקים שקיננו במזרח השומרון נפגעו מחמיסת קנים ומהפרעות באתרי הקינון. בנוסף, ישנן עדויות לכך שהפרטים הצעירים שמשוטטים לאחר הפריחה, נפגעים הן בישראל והן במדינות השכנות מציד ולכידה, התנגשות בקווי מתח ומהתחשמלות. כך לדוגמא, שלושה בזים ממושדרים שהגיעו לטורקיה התחשמלו.
החל משנת 1990 נעשים מאמצים לשקם את אוכלוסייתו של בז הצוקים, ולהשיב אותו לקנן בחבל הים-תיכוני של ישראל. בחי-בר כרמל מופעל גרעין רבייה של בזי צוקים, במסגרת פרויקט פורשים כנף, ומדי שנה משוחררים לטבע מספר פרטים צעירים.
