אוצי (Ötzi), המכונה "איש הקרח", מת לפני יותר מ-5,300 שנים. גופתו השתמרה באופן יוצא דופן בקרח בהרי האלפים, שם נמצאה בספטמבר 1991 על ידי שני מטיילים גרמנים בגובה של 3,210 מטרים. אוצי הוא אחת המומיות האנושיות העתיקות והשמורות ביותר שהתגלו אי פעם. מאז גילויו, נחשפו לא מעט פרטים על אודותיו של אותו אדם שחי בתקופת הנחושת. כעת, צוות מדענים ממכון המחקר Eurac לחקר מומיות בבולצאנו שבאיטליה גילה כי עורו וקיבתו מלאים בשמרים שחדרו לשרידיו זמן קצר לאחר מותו - וחלקם עדיין עשויים להיות פעילים.
6 צפייה בגלריה
גופתו החנוטה של אוצי
(צילום: South Tyrol Museum of Archaeology/Eurac Research/Marion Lafogler)
המיקרוביולוג ד"ר מוחמד סרחאן בוחן מושבות של זן שמרים שבודד מדגימה מקיבתו של אוצי
(Eurac Research/Andrea De Giovanni)
אוצי התנשא לגובה של כמטר וחצי, ובמותו היה בשנות ה-40 לחייו. בדיקה של תוכן קיבתו גילתה כי התבסס בתזונתו על יעלים, אייל אדמוני ודגן רגע לפני מותו. באמצעות מגוון דגימות ושיטות, הצליחו החוקרים להבחין אילו מיקרואורגניזמים כבר היו נוכחים בגוף במהלך חייו ואילו חדרו אליו רק לאחר מותו של "איש הקרח" - הן במהלך זמן שהותו בקרחון והן במשך שלושה עשורים של שימור.
בדגימות של רקמה פנימית, הצליחו החוקרים לזהות חומר גנטי מחיידקים השייכים לפלורת המעיים המקורית של אוצי. ממצא מפתיע הוא נוכחותם של מיני שמרים המותאמים לקור, שמקורם ככל הנראה בסביבה הקרחונית, אשר התקיימו על גופו של אוצי עד היום. שמרים עמידים לקור אלה עשויים גם להחזיק פוטנציאל ליישומים תעשייתיים. באופן מעניין, חלק מהשמרים הללו עשויים להתאים לאפיית לחם, שכן מבדיקות ראשוניות עולה הפוטנציאל של השמרים להכנת שאור (מחמצת) ואף להכנת בירה.
6 צפייה בגלריה
המיקרוביולוג ד"ר מוחמד סרחאן בודק מושבות של שמרים שנלקחו מדגימה מקיבתו של אוצי
(צילום: Eurac Research/Andrea De Giovanni)
6 צפייה בגלריה
טיפה של תרבית נוזלית המכילה את השמרים מונחת בצלחת פטרי סטרילית לבדיקה נוספת
(צילום: Eurac Research/Andrea De Giovanni)
זה היה מחקר מקיף, שממצאיו פורסמו בכתב העת Microbiome. צוות המחקר ניתח דגימת קרקע מאתר הגילוי, במטרה להתחקות אחר השפעות סביבתיות. נתונים מרקמת המעי ותכולת הקיבה היו זמינים ממחקרים קודמים. החוקרים זיהו גם חומר גנטי מהמיקרוביום המקורי של המעי במערכת העיכול ובתוכן הקיבה. מיקרוביום זה, שתואר במחקר שפורסם בכתב העת Cell, דומה מאוד לדוגמאות המעטות הידועות של פלורת מעיים מאוכלוסיות אנושיות מוקדמות מאפריקה. חיידקים כאלה נמצאים לעיתים רחוקות במעיים של בני אדם מודרניים החיים בחברות מתועשות. לכן, אוצי מספק הצצה נדירה לעברה המיקרוביאלי של האנושות.
השמרים שהתגלו לאחרונה בודדו מדגימות עור, מים שמקורם בסביבה הקרחונית מתוך המומיה ודגימות של תוכן קיבה. השמרים המיוחדים הללו הסתגלו לטמפרטורות קרות. ניתוחים גנטיים חשפו קשר עם סוגי שמרים מאזורים קרים במיוחד כמו אנטארקטיקה. ממצא זה מצביע על כך שהשמרים מקורם בסביבה קרחונית וייתכן שהיו קשורים למומיה במשך אלפי שנים. השוואת דגימות העור משנת 2019 לאלו שנלקחו בשנת 2010 גילתה שזן שמרים אחד – Glaciozyma אוהב הקור – הפך לזן הדומיננטי בשנים שחלפו מאז. ממצא זה מצביע על כך ששמרי Glaciozyma שמקורם בקרחונים התרבו באיטיות אך באופן פעיל.
6 צפייה בגלריה
המיקרוביולוג ד"ר מוחמד סרחאן בודק את תאי השמרים תחת מיקרוסקופ
(צילום: Eurac Research/Andrea De Giovanni)
החוקרים מצאו בניתוח שביצעו דנ"א עתיק ומפורק ודנ"א מודרני ושמור היטב. ממצא זה מצביע על כך שמיקרואורגניזמים אלה אינם רק שרידים של העבר, אלא ממשיכים להתקיים בתנאי השימור של ימינו במינוס שש מעלות צלזיוס ועם לחות גבוהה – אולי במצב רדום. "אנו רואים כאן המשכיות", הסביר ד"ר פרנק מייקסנר, מנהל מכון Eurac. "שמרים אלה ליוו את אוצי במסעו הארוך בן אלפי השנים. ממצא זה מראה שהמומיה אינה שריד סטטי, אלא מערכת ביולוגית דינמית".
שלושה מתוך ארבעת השמרים שזהו במחקר הם בעלי יכולת גנטית לפרק פנול (Phenol) - מרכיב פעיל שסייע להיפטר מגידול פטרייתי על פני המומיה של אוצי, אותו ייתכן שהשמרים צרכו כמקור מזון. "המיקרוביום של המומיה הוא ייחודי משום שאנו מתמודדים עם חיידקים בני למעלה מ-5,000 שנים, ובמקביל עם חיידקים מודרניים שחדרו אליה מאז הגילוי", אמר המיקרוביולוג והמחבר הראשי של המחקר, ד"ר מוחמד סרחאן.
6 צפייה בגלריה
המומיה של אוצי "איש הקרח"
(צילום: South Tyrol Museum of Archaeology/Eurac/Marco Samadelli-Gregor Staschitz)
"תנאי השימור של המומיה יציבים מאוד כיום", אמרה אליזבת ואלאצה, מנהלת מוזיאון הארכאולוגיה של דרום טירול המפקח על שימור המומיה, "ניטור מיקרוביולוגי רציף מבטיח שהמומיה לא תיפגע. אך בהחלט נדרשים מחקר נוסף ומאמצי שימור מלאים כדי לשמר אותה לדורות רבים נוספים".
בנוסף לחשיבות לשימור המומיה, הממצאים פותחים גם אפיקים חדשים למחקר: מיקרואורגניזמים המותאמים לקור יוכלו, למשל, לשמש בתהליכים תעשייתיים חסכוניים באנרגיה, כגון תסיסה בטמפרטורה נמוכה.
