אנשי רשות הטבע והגנים, שומרי אוצרות הטבע והמגוון הביולוגי של ישראל, היו עדים לרגעים נדירים ויוצאי דופן, כאשר נתקלו בחיות בר, שלרוב נותרות חבויות מעיני האדם' אך גם נתונות בסכנת הכחדה. לרגל יום העצמאות ה-77, אספנו עבורכם את הסיפורים המרתקים ביותר מהשנים האחרונות. הסיפורים הללו מדגישים את האחריות הקולקטיבית של כולנו לשמור על היצורים בטבע, כמו גם על בתי הגידול שלהם.
הטבע הישראלי שופע בחיות בר, מיונקים ועופות, ועד זוחלים ודו-חיים. אחד מאותם בעלי חיים הוא הירבוע הגדול, אותו פגש ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג נגב צפוני ברשות הטבע והגנים. הירבוע הגדול בישראל מצוי בסכנת הכחדה בשל חקלאות, ציד לא חוקי והרס בתי גידול.
בסקרים שביצעו אנשי רשות הטבע והגנים לאורך העשור שעבר דווח על תצפיות בודדות בלבד של המכרסם החמקמק. לאחר שסקרים אלו העלו חשש כבד לשרידותו של מין זה, בוצע סקר נוסף ב-2021. למרבה ההפתעה, התגלתה התאוששות באוכלוסיית המכרסם הזעיר באזור הנגב הצפוני.
"הירבוע האחרון שפגשתי היה באזור הנגב, בשעת לילה מאוחרת. תוך זמן קצר, הבחנתי בעוד כחמישה פרטים. נשארו בארצנו אלפים בודדים של ירבועים, שעומדים בסכנת הכחדה חמורה בעקבות הרס מישורי הלס, שהם בית הגידול העיקרי שלהם", מסביר ד"ר קולומבוס.
הפעילות העיקרית שהרשות מבצעת כדי לשמור על אוכלוסיית הירבועים הגדולים היא הכרזה על שמורות טבע באזורים עם מישורי לס רחבים כמו הנגב הצפוני. כזה למשל הוא "פארק הלס" שהוכרז כשמורה רק בשנת 2017.
כאיש רשות הטבע כבר מעל לעשור, מוסיף ד"ר קולומבוס ומספר על מפגש עם מין נדיר נוסף העומד בפני סכנת הכחדה חמורה - צב היבשה המדברי. מין זה של צב-יבשה קיים רק בישראל ובסיני, מה שמגדיר אותו גם כמין אנדמי ונדיר. "צבים אלו שוכנים רק בחולות הנגב המערבי, שם גם היה המפגש שלי עם אחד מהם לפני כשנה. מהמין הנדיר הזה נשארו מאות בודדות בארצנו, וסיכוי להיתקל בהם הוא נמוך ויוצא דופן. כשיצאתי יחד עם עמיתיי מרשות הטבע והגנים לחפש אחריו בחולות עגור (שמורת טבע ואזור דיונות במערב הנגב), נחלנו אכזבה קשה שכן החיפושים הסתיימו במבוי סתום", אומר ד"ר קולומבוס.
למרבה שמחתו, הוא לא אמר נואש ולבסוף חזה בצב הנדיר. גם עבור מין זה הפעולה העיקרית היא שמירה על בית-גידולו - דיונות חול טבעיות. ניתן לעשות זאת באמצעות הכרזת שמורות חדשות כגון "חולות עגור צפון" ושמורת "כלך סיני".
עזניית הנגב נמצאת גם היא בסכנת הכחדה, שכן אוכלוסייתה הולכת ומצטמצמת עקב הרעלות ופגיעה על ידי האדם. המין הנדיר לא נראה בישראל מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, אך לפני שלוש שנים קיבל גולן רידר, מנהל ערבה דרומית ברשות הטבע והגנים, שיחת טלפון שהותירה אותו ללא מילים.
"קיבלתי שיחת טלפון מעובד של שמורת הטבע חי בר יטבתה, שאמר לי שנחת בתוך השמורה נשר. למרות שהיה נדמה לי שלא מדובר בנשר, התקשיתי להאמין שאכן מדובר בעזניית הנגב, מהסיבה שמעולם לא ראיתי באחת שכזו. באותו הרגע עזבתי את כל מה שעשיתי והגעתי לחי בר. ההתרגשות מהמפגש עם העזנייה לא עזבה אותי במשך ימים רבים", אומר רידר.
"כבר באותו הבוקר הגיעו עשרות צלמים שבאו לצלם את העוף הנדיר, שנחת לראשונה מזה עשרות שנים בישראל. לעומת זאת, היענים בשמורה לא קיבלו את פניה של החיה הנדירה בסבר פנים יפות והפריעו לעזנייה בזמן שהותה בשטח השמורה. לאחר יומיים היא פרשה כנפיים ועפה לה", הוא אמר.
עם זאת, רשות הטבע והגנים פועלת רבות על מנת להשיב את העזנייה לטבע הישראלי. "לאחרונה שידרגנו את כלוב הרבייה והובאו נשרים במטרה להשיב את הזן הנכחד לטבע. נכון להיום יש לנו כבר שתי ביצים שכבר הוצאו להדגרה ובקרוב נזכה לצפות בגוזלים הבוקעים מהן", סיפר רידר.
שחרור צבי ים קרניים במפרץ אילת
(צילום: ארז ארליכמן, רשות הטבע והגנים)
המפגש הבא הוא של עמרי עומסי, פקח היחידה הימית באילת של רשות הטבע והגנים, שהציל פעמיים את צבת הים הקרנית בחופי אילת. צב ים קרני נמצא בסכנת הכחדה בעולם כולו. השריון שלו שימש בעבר, אך משמש גם כיום, ליצירת משקפיים, סימניות לספרים, מפרטים לגיטרות ועוד.
לאחרונה, הגיעו מספר דיווחים מאזרחים על מצבה ומיקומה של צבת ים קרנית אשר הייתה נתונה תחת סכנה. "יצאתי לצלילה חופשית באחד הימים אחר הצהריים, ולשמחתי פגשתי בצבת ים ממין קרני. זיהיתי כי מדובר בצבת הים שאנחנו מנסים לאתר בתקופה האחרונה. הצבה הייתה במצב מסכן חיים, ככל הנראה מחוט דיג וקרסים שבלעה ועלולים היו להביא לסיבוכים קשים ולמותה. קיבלתי החלטה בהולה להוציא את הצבה לחוף בעצמי. מיד לאחר מכן העברתי אותה לטיפול רפואי".
הצבה הועברה לבידוד במצפה התת ימי באילת. ביום שלמחרת, בסיועו של הצוות המקצועי של המצפה, היא הועברה להמשך טיפול במרפאת כל חי שברחובות, שם עברה בדיקת רנטגן והקרס הוצא מגופה. "לאחר בדיקה, הבנתי שמדובר בצב שכבר הצלתי אותו באוקטובר 2021, כאשר ניזון מפגר של מירנון מטבעוני (דג ארוך דמוי נחש, שמוכר גם בשמות צלופח נחש נמרי, צלופח נחש מנוקד וצלופח נחש עינוני) שמצא את מותו ככל הנראה כשלל לואי של פעילות הדיג באילת. אני תמיד שמח לתעד בעלי חיים במפרץ אילת, במיוחד כשידוע לי שמדובר בבעל חיים הנחשב נדיר כצב קרני. כעת, אני ממתין בצפייה לרגע שבו אוכל להשיב את הצבה למקומה ולביתה בטבע של מפרץ אילת", אומר עומסי.
הסיפורים של אנשי רשות הטבע והגנים מאירים בפנינו לא רק את המגוון הביולוגי יוצא הדופן שמצוי בארצנו, אלא גם מזכירים לנו את האחריות הקולקטיבית של כולנו לשמור על היצורים בטבע, כמו גם על בתי הגידול שלהם.
היום (ה'), יום העצמאות, עם היציאה המשפחתית לטבע, חשוב לא רק ליהנות מהנופים ומהאוויר הצלול, אלא גם לזכור שאנו חולקים אותו עם מגוון של חיות ויצורים מדהימים, נדירים וייחודיים. לכן, חשוב לזכור לשמור על הטבע - גם למעננו וגם למענם.
בזמן יציאה לטיול, זכרו ללכת בשבילים המסומנים, להדליק מנגל רק במקומות המותרים ולזרוק את הזבל בפחים, שכן החיות לא מעוניינות בשאריות הקבבים והפיתות, ועלולות להיחנק מאריזות הניילון ומכלי האוכל שעשויים מפלסטיק - שיהיה חג שמח, נקי וחוויתי לכל עם ישראל.
