השלד השלם ביותר שתועד עד כה של תינוק ניאנדרטלי בן כשנה, המכונה "עמוד 7", התגלה במסגרת חפירות מחודשות במערת עמוד שבנחל עמוד בגליל העליון בתחילת שנות ה-90. הממצאים מציגים לראשונה תמונה מקיפה של ההתפתחות הגופנית בגיל הינקות אצל ניאנדרטלים, וחושפים הבדלים יסודיים במסלול ההתפתחות לעומת האדם המודרני (Homo sapiens).
הדמיית שלד התינוק הניאנדרטלי
(צילום: ד"ר אלון ברש)
השרידים מתוארכים לגיל שבין 6 ל-14 חודשים בעת המוות, ולתקופה של כ-56-51 אלף שנים לפני זמננו. השלד נמצא קבור בגומחה קטנה סמוך לדופן המערה, בה התגלו כ-20 שרידי אדם בקירוב, כולם שויכו לאדם הניאנדרטלי (Homo neanderthalensis). צוות בהובלתם של ד"ר אלון ברש מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אלה בין מהקריה האקדמית אונו, בשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ומוסדות אקדמיים נוספים בעולם, ניתוח את הממצאים במחקר שפורסם בכתב העת Current Biology.
בדומה לגולגולת, גם יתר חלקי השלד של התינוק מציגים מאפיינים ניאנדרטליים מובהקים כבר בגיל הינקות, עדות להבדלים אנטומיים עמוקים שמקורם ככל הנראה גנטי ולא סביבתי או התנהגותי. בין המאפיינים הבולטים: עצמות גפיים מסיביות יותר מאשר אצל תינוקות בני זמננו, עצם בריח קמורה במיוחד, עצם שכמה בעלת צורה ייחודית, שקע על-אצטבולרי עמוק בעצם האגן, קצוות מעוגלים של עצם השוקה והיעדר סנטר. מכלול זה מאשש כי המורפולוגיה הניאנדרטלית מופיעה כבר בשלבים המוקדמים ביותר לאחר הלידה.
"זהו שלד יוצא דופן", אומרת פרופ' בין. "כל עצם שבדקנו, מעצם הבריח ועד השוקה, נושאת חתימה ניאנדרטלית. העובדה שההבדלים הללו מופיעים בגיל כה מוקדם מצביעה על כך שהם נטועים עמוק בביולוגיה, ולא תוצר של סביבה או התנהגות. עמוד 7 משנה באופן יסודי את הבנתנו את הילדות הניאנדרטלית".
אחד הממצאים המרכזיים הוא עדות לקצב גדילה גופני מהיר במיוחד. גודל הגוף ונפח המוח המשוער (כ-879 סמ"ק בממוצע) תואמים לאלה של תינוק מודרני המבוגר בכמה חודשים מגילו הדנטלי. פער זה בין בשלות השלד לבשלות השיניים מצביע על קצב גדילה מהיר יותר מזה המוכר באדם המודרני. דפוס דומה נמצא גם בתינוקות ניאנדרטליים נוספים, ומרמז על אסטרטגיית התפתחות ייחודית למין כולו.
קצב גדילה זה, בשילוב עם התפתחות מוח מואצת, מצביע על דרישות אנרגטיות גבוהות במיוחד – ממצא בעל השלכות להבנת צורכי המחיה של הניאנדרטלים, שלא היו גרסה קדומה שלנו, לדבריה של פרופ' בין. "הם התקדמו במסלול חיים שונה מהותית משלנו כבר מרגע הלידה. מה שאנו רואים בעמוד 7 אינו עיכוב או חיסרון, אלא אסטרטגיה אחרת, שככל הנראה הייתה מותאמת לסביבה הקשה שבה הם חיו. התינוק הזה פותח לנו חלון להבנת ההשקעה של הניאנדרטלים בצאצאיהם", מסבירה פרופ' בין.
הישג מתודולוגי מרכזי במחקר הוא השחזור התלת-ממדי המלא של השלד. באמצעות סריקות מיקרו-CT ומידול דיגיטלי מתקדם נבנה מודל וירטואלי שלם של עמוד 7. חלקים חסרים הושלמו באמצעות שיקוף אנטומי, וכל העצמות מוקמו לפי קריטריונים אוסטאולוגיים סטנדרטיים. בכך התקבל המודל הדיגיטלי המפורט ביותר עד כה של תינוק ניאנדרטלי בגיל זה.
ההערכה לקצב הגדילה המואץ אוששה באמצעות ניתוח שיניים מפורט שבוצע על ידי פרופ’ כריסטופר דין וד"ר אדלין לה קאבק. באמצעות היסטולוגיה של האמייל ודימות קרני רנטגן בסינכרוטרון, הוערך הגיל הדנטלי של עמוד 7 בכ-5.5 עד 6.8 חודשים – צעיר משמעותית מהגיל המשתמע מהשלד ומהמוח.
המחקר משלב את עמוד 7 במסגרת השוואתית רחבה עם תינוקות וילדים ניאנדרטליים נוספים, ומציג רצף התפתחותי מלידה ועד גיל ההתבגרות. הדפוס האחיד של גדילה מואצת מחזק את ההבנה שמדובר בתכונה ביולוגית של המין ולא בשונות בין פרטים. "עמוד 7 אינו מקרה יחיד", מסכמת פרופ' בין. "כאשר משווים אותו לפעוטות ניאנדרטלים אחרים כמו דדרייה 1 ורוק דה מרסל, מתקבל אותו דפוס – גדילה מהירה יותר של הגוף והמוח. הבנת הדפוס הזה חיונית להבנת מי היו הניאנדרטלים וכיצד הסתגלו לסביבתם".
כאמור, שרידי העצמות של התינוק הניאנדרטלי התגלו בחפירה בראשית שנות ה-90, שנוהלה על ידי פרופ' אראלה חוברס מהאוניברסיטה העברית, פרופ' ביל קימבל מהמכון למוצא האדם ופרופ' יואל רק מאוניברסיטת תל אביב. את הממצא חשפה לראשונה טינה הייטאלה.
