המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (יום ג') את נתוני הפליטות לשנת 2025: מהנתונים עולה כי פליטות גזי החממה בישראל ירדו ב-3% נוספים, אך לצד המגמה החיובית נרשמה עלייה חדה של 38% בפליטות המתאן ממטמנות. לפי המשרד, הפחתת הפליטות חסכה למשק כ-4.2 מיליארד שקל. במסגרת הדוח פרסם המשרד את רשימת 20 המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר. בראש הרשימה נמצאות תחנות כוח של חברת החשמל, מפעל נשר ברמלה ומטמנת אפעה.
מדי שנה מפרסם המשרד להגנת הסביבה את המפל"ס - מרשם הפליטות וההעברות לסביבה, המשמש כלי מרכזי לניטור מגמות בפליטות מזהמים ובהעברות הפסולת בישראל. המרשם מרכז מידע על פליטות מזהמים ועל העברות פסולת מ-570 המפעלים והמקורות הגדולים ביותר במדינה, ומשמש את המשרד לפעילות פיקוח, לגיבוש מדיניות ולקבלת החלטות.
העלויות החיצוניות של פליטת המזהמים לאוויר, לפי נתוני 2025, עומדות על 34.2 מיליארד שקלים בשנה. מתוכם 17.5 מיליארד שקלים ממזהמים מקומיים ועוד 16.7 מיליארד גזי חממה. מהנתונים עולה כי אשתקד העלויות פחתו ב-12% בהשוואה לשנת 2024 (הפחתה של 4.2 מיליארד שקלים). הסיבה העיקרית לירידה היא צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.
התחבורה נותרה המזהם הגדול ביותר, והיא אחראית על 33% מהנזק הכלכלי (11.4 מיליארד שקלים). אחריה נמצא ייצור החשמל עם 26% מהנזק הכלכלי (8.9 מיליארד שקלים). 20 המפעלים בעלי העלות החיצונית הגדולה ביותר גורמים קרוב ל- 80% מהנזק הכלכלי, והם גם נחשבים למזהמים הגדולים.
בראש הרשימה נמצאת חברת חשמל עם תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, עם עלות כוללת של 1.7 מיליארד שקלים. במקום השני נמצא מפעל נשר ברמלה עם 1.3 מיליארד שקלים עלות כוללת. לתוך הרשימה נכנס אתר ההטמנה אפעה שבשטח המועצה האיזורית תמר, עם נזק של 568 מיליון שקלים. חברת בז"ן נמצאת במקום ה- 12 (416 מיליון שקלים) ומקום אחד אחריה מדורגת חברת רותם אמפרט (383 מיליון שקלים). מי שסוגר את הרשימה של 20 המפעלים הוא בתי הזיקוק באשדוד עם 213 מיליון שקלים.
אז איך נכנסה מטמנת אפעה למקום החמישי הלא מכובד? בזכות שינוי המודלים. בשנת 2025 עדכן המשרד להגנת הסביבה את המודל לחישוב כמות ביוגז הנוצרת במטמנה. בעקבות שינויים אלה כמות הביוגז שנוצרה באפעה זינקה בכ-152%, ובהתאם לכך גם הפליטות לאוויר מהמטמנה.
השריפה באתר הפסולת אפעה
(צילום: איגוד ערים נגב מזרחי)
חלק מהירידות בפליטות מקורם בהשפעות המלחמה. במפרץ חיפה חלה עלייה של 4% בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בעקבות עלייה בפליטות מט"ש חיפה (פורמאלדהיד בארובת מנוע בעירת ביוגז). ב-NMVOC חלה עלייה של 15% בפליטות בשל עליות בכרמל אולפינים ובית הזיקוק (פליטות בשל נסיבות המלחמה, חלקן כתוצאה מתקלה).
בתחמוצות חנקן חלה עלייה של 7% בעקבות פעילות תחנת הכוח חיפה. בשל מבצע "עם כלביא" וטיפולים תקופתיים, תפוקת בתי הזיקוק בשנת 2025 הייתה כ-70% מתפוקת הייצור המקסימלי ופחתה ב-19% מתפוקת הייצור בשנת 2024. בהתאם לכך בשנת 2025 פחתו פליטות פחמן דו חמצני, תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים מבתי הזיקוק בשיעור של 15% עד 20%, והעלות החיצונית של הפליטות פחתה ב-15%.
בנוסף, בדיקות המשרד להגנת הסביבה העלו פער בין מצאי פליטות הבנזן במפרץ חיפה ובאזור התעשייה הצפוני באשדוד לבין ריכוזי הבנזן הנמדדים בתחנות הניטור הסביבתיות. המשרד בוחן את כלל ההסברים האפשריים לפער, ובהם מקורות פליטה תעשייתיים, תחבורה, מקורות נוספים, מגבלות מודל הפיזור או שילוב ביניהם; יחד עם זאת אין בממצאים כדי לשנות את ריכוזי הבנזן הנמדדים, אלא הם מחייבים המשך בחינת שיוך מקורות הפליטה.
בשנת 2025 חלה הפחתה של 13% בפליטות מזהמים לאוויר משריפות פסולת עירונית (ללא יו"ש), זאת בשל הפחתה בשיעור זה במספר אירועי שריפות הפסולת, ומספרם עמד על 10,977 אירועים, על פי נתוני כבאות והצלה לישראל. מדובר בירידה מצטברת של 31% משנת השיא 2021.
שריפת פסולת בנעלין. הנתונים מיו"ש לא נספרו
(פעילי סביבה בשוהם )
כמות פליטת גזי חממה בישראל בשנת 2025 פחתה בשיעור של 3% בהשוואה לשנת 2024 והגיעה ל-75.7 MtCO2e. בשנת 2025 חלו הפחתות בפליטות מייצור חשמל בעקבות מעבר יחידות היצור הפחמיות באורות רבין לשימור. בנוסף חלה הפחתה בייבוא גזי פלואור (משמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום) בשל סיום הוראת שעה לתקנות יישום פרוטוקול מונטריאול המאפשרות ייבוא גזי קירור לצורך ביטחוני או להגנה על חיי אדם וכן יישום תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), תשס"ד-2004 (שינוי מ-10% הפחתה במכסה הלאומית בשנת 2024 ל-15% הפחתה בשנת 2025).
בשנת 2025 היקף ייצור החשמל עלה ב-0.5% בלבד. אולם היקף ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות זינק ב-16%. לפיכך חלה הפחתה של 3% בהיקף יצור חשמל מדלקים והפחתה של 7% בפליטת פחמן דו חמצני מתחנות כוח. בשל הפחתת יצור החשמל מדלקים מזהמים, פחתו לראשונה הפליטות מתחנות הכוח הפרטיות.
ובזמן שהעולם חושב ירוק, ישראל נותרת מאחור. בשנת 2025 שיעור ייצור החשמל מדלקים בישראל (83%) הוא הגבוה מבין מדינות ה-OECD.
