בעידן ה"פייק ניוז" ייתכן שההסתמכות על ממצאים מדעיים ונתונים אמפיריים היא חשובה מתמיד. רובנו ודאי נסכים שהיא מאפשרת להבין בצורה מהימנה יותר את העולם, ומדינות רבות משלבות מדע בתהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות. אך כדי להתבסס על המדע, הציבור ומקבלי ההחלטות נדרשים לתת אמון במדענים, שכן ברוב המקרים הם אינם יכולים לבצע את המחקר, לאסוף או לפרש את הנתונים בעצמם.
אולם מחקר בין-לאומי חדש, שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", חושף תמונה מורכבת ומטרידה בכל הנוגע ליחס הציבור הישראלי למדענים. המחקר, שהתבסס על נתונים שנאספו ב-68 מדינות בקרב כ-72,000 משתתפים, מדרג את ישראל קרוב לתחתית רשימת המדינות בכל הנוגע לרמת האמון במדעניות ובמדענים.
הפרדוקס הישראלי: מעריצים את הפיתוח, חושדים במפתח
הממצאים מראים כי ישראל מדורגת במקום ה-62 מתוך 68 המדינות שנבדקו במדד האמון הכולל במדענים. בעוד בממוצע העולמי כ-32 אחוז מהציבור מדווחים על רמת אמון גבוהה במדענים, בישראל רק 12 אחוז מהמשיבים ענו כך. הישראלים דירגו את המדענים בציונים נמוכים במיוחד במדדי השקיפות והפתיחות למשוב.
ד"ר יובל רוזנברג מהטכניון, שיציג את המחקר בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה שתיערך ב-8–9 ביולי בבנייני האומה בירושלים, מציין כי על אף התוצאות הללו - מדענים עדיין נהנים מאמון גבוה יותר ביחס לקבוצות אחרות. "יחד עם הירידה שנצפתה באמון במדענים, הם עדיין הקבוצה שמאמינים בה יותר, לעומת עיתונאים ופוליטיקאים, למשל", הוא אומר.
נתונים אלו מפתיעים במיוחד לנוכח העובדה שהציבור בישראל תופס את המדע והטכנולוגיה, לפי מחקרים קודמים, כ"מנועי צמיחה לאומיים מרכזיים". המחקר מצביע על פער ברור בין החשיבות המיוחסת למדע בהיבט הכלכלי-טכנולוגי, לבין מידת האמון החברתי שניתנת למדענים כאנשי מקצוע.
(צילוםף shutterstock)
צוות המחקר בחן את תפיסות הציבור כלפי מדענים בארבעה תחומי אמון מרכזיים: מומחיות, יושרה מקצועית, פתיחות (שקיפות) וזולתנות (דאגה לזולת ולאינטרס הציבורי). בכל אחד מהתחומים הללו, מוקמו תשובות הנשאלים מישראל בחציון התחתון בהשוואה ליתר המדינות שנבדקו.
כשפוליטיקה ודת נכנסות למעבדה
אחד הקשרים המובהקים ביותר שנמצאו במחקר הוא בין עמדות פוליטיות ודתיות לרמת האמון במדענים. בישראל, בניגוד למגמה העולמית, רמת האמון נמוכה משמעותית בקרב בעלי השקפת עולם ימנית ובקרב דתיים וחרדים. צוות המחקר מצא כי ככל שהמשיב הגדיר את עצמו כימני יותר או כדתי יותר, כך פחתה רמת האמון שלו במדענים.
הקיטוב הפוליטי באמון במדענים שנרשם בישראל הוא מהגבוהים בעולם. כמו כן, נראה כי המשיבים הישראלים הנוטים ימינה מתנגדים למעורבות מדענים בעיצוב המדיניות, בעוד משיבים הנוטים שמאלה מראים תמיכה ממוצעת קלה. התוצאה היא פער ניכר בתפיסת הציבור הכללית על אודות תפקידם של מדענים בתהליך קביעת המדיניות.
החוקרים מציינים כי אפשר להסביר חלק מהקיטוב על רקע אירועי שנת 2023, שבה נאספו נתוני המחקר, תחת צילן של המחאות סביב הרפורמה המשפטית, שבהן מדענים ואקדמאים היו במרכז המחאה הציבורית. המדענים נתפסו לעיתים כחלק מה"אליטות" שנגדן הופנתה ביקורת פוליטית חריפה.
הפגנה נגד המהפכה המשפטית, רחובות - אפריל 2023
(צילום: גלעד פירסט)
מעניין לציין כי גורמים כמו גיל, מגדר והכנסה כמעט שלא השפיעו על מידת האמון כלפי מדענים בישראל, מה שמחזק את הסברה כי שסעים אידיאולוגיים הם מניע מרכזי לחוסר האמון.
למרות התמונה הכללית העגומה, המחקר מצא נקודת אור מפתיעה דווקא בתחום משבר האקלים. האמון במדעני ובמדעניות האקלים בישראל הוא גבוה ביחס לרמת האמון הכללית במדענים בארץ, והמשיבים הישראלים הביעו רמת אמון במדעני האקלים הקרובה לממוצע העולמי.
יתרה מכך, המשיבים בישראל תמכו בצעדי מדיניות סביבתית מעט יותר מעמיתיהם בעולם, ביניהם הטלת מיסי פחמן על דלקי מאובנים או הרחבת התשתיות של התחבורה הציבורית. עם זאת, גם כאן נמצא קשר ברור בין נטייה פוליטית או מידת דתיות לבין רמת האמון במדעני האקלים והתמיכה במדיניות סביבתית.
הדרך לשיקום האמון: שקיפות וחינוך
המחקר מדגיש כי אמון נמוך במדענים מוביל לתמיכה מועטה במעורבותם בתהליכי קבלת ההחלטות הציבוריות. כשהייעוץ המדעי נתפס ככזה שעבר פוליטיזציה או כחסר שקיפות, האמון נשחק והציבור עלול לפתח ספקנות כלפי אנשי המדע ככלל.
כדי לשפר את המצב, צוות המחקר מציע לשלב בתהליך המדעי נציגים ממגוון אוכלוסיות בחברה הישראלית, כדי שקבוצות שונות ירגישו שצורכיהן וחששותיהן מקבלים בו ביטוי. נוסף על כך, הוא ממליץ לחזק את החינוך המדעי כך שידגיש לא רק את העובדות המדעיות, אלא את המדע כתהליך מבוסס הכולל ביקורת עמיתים ויצירת מקורות ידע אמינים וקונצנזוס מדעי.
אומנם האמון במדענים אינו מטרה בפני עצמה, וספק בריא כלפי מדענים הוא רצוי ואף חיוני, אך הירידה המשמעותית באמון על רקע קיטוב חברתי מאיימת על הבסיס המשותף לתהליכי קבלת החלטות מושכלים. כפי שמצוין במחקר, "המאמץ להגברת האמון במדענים אינו באחריותם הבלעדית של המדענים עצמם, אלא אינטרס של החברה כולה".
בואו לגלות עוד מחקרים פורצי דרך בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-8–9 ביולי >> להרשמה לוועידה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
