בין המערות החמות של בקעת הירדן למצוקי ים המלח, מעופף אחד היונקים המסתוריים והמרתקים בישראל. עם זנב ארוך ודק שהעניק לו את שמו, ויכולת הישרדות פנומנלית בתנאי צחיחות קיצוניים, היזְנוּב הגדול הוא הרבה יותר מעוד עטלף. כדי להבין לעומק את אורח חייו הייחודי, שוחחנו עם פרופ' ערן לוין מהמעבדה לאקולוגיה של התזונה בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, שחוקר את היזנובים כבר למעלה משני עשורים.
יזנובים בישראל
(צילום: פרופ' ערן לוין)
מיהו היזנוב, ואיפה בארץ נוכל לפגוש אותו?
"יזְנוּב הוא עטלף חרקים. בישראל קיימים שני מינים של יזנוב: היזנוב הגדול והיזנוב הקטן. בעוד התפוצה של היזנוב הקטן היא נרחבת יחסית בארץ, היזנוב הגדול מוגבל לאזורים ספציפיים מאוד והוא נמצא בעיקר באזור ים המלח, בקעת הירדן ועמק החולה. הוא נודד בין האזורים האלה בהתאם לעונות השנה".
"בעולם, ליזנוב הגדול יש תפוצה רחבה למדי ואפשר למצוא אותו ממרוקו במערב, דרך איראן ועד לצפון הודו; תמיד באזורים חמים וצחיחים למחצה לאורך הרצועה הזו".
מה מיוחד ביזנוב לעומת עטלפים אחרים?
"היזנוב מותאם בצורה מופלאה לתנאי יובש וחום קיצוניים. בניגוד למרבית העטלפים, הוא לא שותה מים בכלל וכל הנוזלים שדרושים לו מסופקים ישירות מהמזון שהוא אוכל ומהתהליכים המטבוליים (תהליכים הקשורים לחילוף החומרים, י"מ) בגוף שלו".
"נוסף על כך, מבנה הכנף שלו יוצא דופן ומאפשר לו סגנון תעופה ייחודי שכולל גלישות מהירות בכנפיים פתוחות. יחד עם זאת, כשהכנפיים שלו סגורות, קשה ליזנוב לנוע קדימה על קירות, ולכן הוא פיתח שיטה חלופית לתנועה: הוא זוחל לאחור. תוך כדי הזחילה, הוא מגשש את דרכו בעזרת הזנב הארוך והרגיש שלו, ממש כפי שאדם עיוור משתמש במקל גישוש. הזנב הוא שהעניק לו את שמו העברי, ובלועזית הוא נקרא 'עטלף זנב העכבר' כי הזנב שלו מזכיר זנב של עכבר".
מהו תפקידו של היזנוב במערכת האקולוגית?
"ליזנובים תפקיד משמעותי בוויסות אוכלוסיות חרקים. מדי קיץ הם טורפים מיליוני מלכות של נמלים מכונפות מהסוג קמפונית, שעשירות מאוד בשומן - כ-40 אחוז מהגוף שלהן הוא שומן. כל מלכה כזו היא פוטנציאל לקן נמלים חדש, ולכן השפעתם של היזנובים על המערכת האקולוגית היא ככל הנראה גדולה".
"אורח החיים שלהם בקיץ כולל דינמיקה חברתית מעניינת. יש הפרדה מוחלטת בין הזכרים שמתרכזים בעמק החולה לנקבות שנמצאות באזור עמק הירדן לצורך המלטה וגידול הגורים - כל נקבה של יזנוב ממליטה גור אחד בשנה ומניקה אותו במשך כשלושה שבועות עד שהוא נהיה עצמאי. בסוף יוני, כשהימים מתקצרים, מתחיל 'המשתה הגדול' על נמלי הקמפונית. היזנובים פעילים רק כשעה אחת ביממה - בדיוק בשעה שבה הנמלים מעופפות. המזון העשיר הזה מאפשר ליזנובים (זכרים ונקבות) לצבור שומן רב לקראת החורף וספציפית לנקבות להניק את הגורים ולאגור שומן באותו הזמן. הנמלים מצידן 'מחזירות מלחמה' בנשיכות ובהתזה של חומצה, מה שגורם ליזנובים רבים לאבד את אחת מעיניהם. אף על פי שהיזנובים משתמשים בקולות כדי להתמצא בחשיכה כמו עטלפים אחרים, יש להם ראייה טובה, ונראה שגם עם עין אחת הם מסתדרים".
איך פעילות האדם משפיעה על היזנוב?
"הפעילות האנושית פוגעת בהם בכמה מישורים. הרס אתרי רבייה ובתי גידול פגע באוכלוסייה קשות. למשל, היו מבנים נטושים בעמק הירדן ששימשו מושבות של היזנובים והם נהרסו עקב פיתוח. נוסף על כך, מצאנו בגופם עקבות של חומרי הדברה כמו DDT שאסורים לשימוש כבר עשרות שנים. לא ברור אם הם מעבירים את החומרים האלה בחלב אם או שהם נחשפו אליהם באזורי נדידה שבהם החומרים עדיין בשימוש. איום נוסף מגיע מחתולי בית שהתפראו: תעדנו מקרה שבו חתול בודד הגיע מדי ערב למושבה והרג מאות נקבות יזנוב במהלך עונה אחת".
האם משבר האקלים משפיע על היזנובים?
"לצערי ההשפעה היא ישירה וקשה מאוד. היזנובים הגדולים מצויים בסכנה גדולה והאוכלוסייה שלהם הולכת וקטנה. שנות בצורת, כמו אלה שחווינו ב-2008 וב-2025, פוגעות אנושות ביכולת הרבייה שלהם. בשנים האלה לא נצפה אפילו גור אחד במושבות היזנובים בישראל. התחזית המדעית היא שמשבר האקלים יביא ליותר אירועי קיצון כאלה, ולכן זה איום ממשי על המשך הקיום שלהם באזורנו".
מהם מאמצי השימור הנעשים כיום, ומה הציבור הרחב יכול לעשות כדי לעזור?
"בעבר הצלחנו להסב מוצבים נטושים של צה"ל לאורך הירדן ל'בתי עטלפים' שבהם השתכנו מינים נדירים רבים. אבל לאחרונה התחילה התיישבות של מתנחלים בתוך המושבות הללו, דבר שפוגע ישירות בעטלפים ובסביבתם".
"הדבר החשוב ביותר שהציבור יכול לעשות הוא פשוט לא להפריע להם, לא להתקרב ולא להיכנס למושבות שלהם. אנחנו בעצמנו נמנעים מלהתקרב למושבות רוב העונה ומשתמשים במצלמות כדי להפריע להם כמה שפחות. חשוב לזכור שהיזנובים הם חיות מאריכות ימים. לפעמים אני לוכד פרטים שסימנתי בטבעות לפני 20 שנה, מה שמדגיש את החשיבות של שמירה על כל פרט ופרט."
איך החלטת שאתה רוצה לחקור דווקא את היזנובים, ואיך בפועל אתה חוקר אותם?
"זו פשוט הייתה אהבה ממבט ראשון! אני חוקר את היזנובים כבר 23 שנה, ולמעשה כמעט כל מה שידוע עליהם כיום התגלה במהלך שנות המחקר שלנו. לפני כן, המידע על הביולוגיה שלהם היה מועט מאוד. במחקר אנחנו מתמקדים במינימום הפרעה למהלך חייהם. אנחנו משתמשים בתצפיות מרחוק בעזרת מצלמות שמותקנות במושבות שלהם ושמתעדות אותם יום ולילה. בעבר השתמשנו במשדרים לצורך מעקב והחזקנו פרטים במעבדה לשם מדידות מטבוליות, אך כיום הניטור הוא בעיקר מרחוק".
מהי התגלית המפתיעה ביותר שגילית, ואיזה שאלות נותרו פתוחות?
"התגלית המדהימה ביותר היא שהיזנובים נכנסים לתרדמת חורף. כלומר, הם מסוגלים להיכנס להיברנציה (תרדמת חורף) אמיתית אבל בטמפרטורת גוף גבוהה של כ-20 מעלות צלזיוס. זה קורה במערות עם חימום טבעי מבטן האדמה במשך חמישה חודשים שבהם הם מורידים את הקצב המטבולי שלהם לכמעט אפס, ולא אוכלים בכלל. זה שובר את כל המוסכמות המדעיות על שנת חורף ביונקים. מחקר עתידי בנושא עשוי לעזור לנו להבין איך אפשר להשרות היברנציה בבני אדם ללא צורך בהקפאה".
"יחד עם זאת, עדיין רב הנסתר על הגלוי. השאלה המרתקת ביותר שנותרה פתוחה היא היכן חורפת רוב האוכלוסייה בישראל בין נובמבר לאפריל. אנחנו יודעים שבאפריל היזנובים מזדווגים בנקודה אחת מאוד לא נגישה במדבר יהודה, אך מעבר לכך, נתיבי החריפה של רוב האוכלוסייה שלהם נותרו תעלומה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
