מדפי הקרח האחרונים שנותרו בצפון גרינלנד, המחזקים את יריעת הקרח העצומה של האזור, איבדו כשליש מנפחם ב-45 השנים האחרונות. תמונת המצב העגומה מהווה אות אזהרה נוסף, הקשור לסיכון שכרוך בעלייה דרמטית בגובה פני הים.
מדפי הקרח, שאותם ניתן למצוא רק באנטארקטיקה, גרינלנד וקנדה, הם משטחים עבים של קרח צף שמתהווים בקצהו של קרחון יבשתי או של יריעת קרח שזורמת אל חוף הים ואל פני השטח של האוקיינוס. למדפי הקרח יש תפקיד מכריע, שכן הם גורם מווסת של קרחונים מסיביים, שעלולים להעלות בסופו של דבר את מפלס המים ב-2.1 מטרים.
3 צפייה בגלריה
צילום אווירי של התפרקות הקרחונים בגרינלנד
צילום אווירי של התפרקות הקרחונים בגרינלנד
צילום אווירי של התפרקות הקרחונים בגרינלנד
(צילום: AP)
מאז 1978, איבדו מדפי הקרח הללו יותר מ-35% מנפחם, כששלושה מהם (מתוך שמונה) קרסו לחלוטין. עם החרפת ההתחממות הגלובלית המונעת בשל זיהום של שריפת דלקים מאובנים על ידי בני אדם - מה שמאיץ עוד יותר את התחממות מי האוקיינוסים - הפכו מדפי הקרח לפגיעים ביותר, מה שישפיע ישירות על עליית פני הים, כך עולה מממצאי מחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications.
לדברי מחברי המחקר, צפון גרינלנד נחשב לאזור בעל הפוטנציאל הגדול ביותר להעלות את מפלס מי האוקיינוסים.
למרות שקריסת והצטמצמות מדפי הקרח אינה תורמת ישירות לעליית פני הים, הרי שעצם היותם מעין סכרים המווסתים את זרימת הקרח לאוקיינוס מהווה חוליה משמעותית בשרשרת. אם מדפי קרח אלו יימסו במידה מסוימת, הם לא יוכלו עוד לבלום את זרימת הקרחונים מן היבשה, כך שזרימת הקרחונים תואץ ותתרום לעליית מפלס המים.
3 צפייה בגלריה
צילום אווירי של התפרקות הקרחונים בגרינלנד
צילום אווירי של התפרקות הקרחונים בגרינלנד
צילום אווירי של התפרקות הקרחונים בגרינלנד
(צילום: AP)
הקרחונים באזור זה נחשבו בעבר יציבים, בניגוד לחלקים אחרים של יריעת הקרח בגרינלנד, שהחלה להתערער החל מאמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת. "זיהינו עלייה משמעותית מאוד בהמסה מאז תחילת המילניום, אשר תואמת בבירור למגמת העלייה בטמפרטורת מי האוקיינוסים באזור זה במהלך אותה תקופה", אמר ל-AFP המחבר הראשי של המחקר, ד"ר רומיין מילאן, חוקר קרחונים במרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS) שבצרפת.
יחד עם עמיתיו מדנמרק, צרפת וארה"ב, ניתחו החוקרים אלפי תמונות לווייניות, צילומים אוויריים ומודלי אקלים אזוריים. הם גילו כי הקרחונים הצפוניים של גרינלנד החלו להתערער רק ב-20 השנים האחרונות. "הקרחון Zachariae Isstrom, למשל, שהחל להתפרק ב-2003, כמעט הכפיל את כמות הקרח שזרמה אל מי האוקיינוס", הסביר ד"ר מילאן.
3 צפייה בגלריה
קרחונים בגרינלנד
קרחונים בגרינלנד
קרחונים בגרינלנד
(צילום: Shutterstock)
יריעת הקרח של גרינלנד תורמת עיקרית לעליית פני הים העולמית, ומהווה כ-17% מהעלייה שנצפתה במפלס המים בין השנים 2006 ל-2018. "מה שיקרה לקטבים ולמפלס הים בעתיד תלוי בהחלטות שיתקבלו על ידי פוליטיקאים בכל הקשור להפחתת פליטת גזי החממה", טען ד"ר מילאן.
דבריו מכוונים בעיקר למשתתפי ועידת האקלים השנתית, שעתידה להיפתח ב-30 בנובמבר בדובאי, כשברקע מציאות סביבתית עגומה הכוללת בין היתר טמפרטורות שוברות שיאים בכל העולם, שריפות הרסניות ואסונות טבע קטלניים, דברים שמגבירים את הצורך בפעולה מיידית על מנת להציל את כדור הארץ.