לאחר שבע שנות מחקר מצאו אוקיאנוגרפים מאוניברסיטת בולוניה שבאיטליה (שנעזרו בצוללנים מתנדבים) כי שוניות מלאכותיות עשויות לספק הזדמנות ייחודית לחקור דרכים חדשות להגנה על שוניות טבעיות, זאת לאור העובדה ששרידי ספינה טרופה, ששקעה למצולות מול חופי ראס מוחמד בזמן מלחמת העולם השנייה, הפכו לבית גידול פורה עבור יצורים ימיים רבים ומגוונים.
3 צפייה בגלריה
דג שוחה בקרבת אחד משרידי האופנועים על הריסות האונייה הבריטית אס אס טיסלגורם
דג שוחה בקרבת אחד משרידי האופנועים על הריסות האונייה הבריטית אס אס טיסלגורם
דג שוחה בקרבת אחד משרידי האופנועים על הריסות האונייה הבריטית אס אס טיסלגורם
(צילום: Wilfred_Hdez, CC-BY 2.0)
אוניית הקיטור הבריטית אס.אס טיסלגורם (SS Thistlegorm) נבנתה בשנת 1940 ושימשה לנשיאת ציוד צבאי בתחילת מלחמת העולם השנייה. במהלך אחת ממשימותיה בעת הקרבות, הוטבעה האונייה במימי הים האדום, כחלק מהמאמץ המלחמתי בים התיכון, על ידי מטוסים גרמניים בשנת 1941, כשעליה היו קרונות רכבת, משאיות, ג’יפים, כמות גדולה של תחמושת, מגפיים וגם האופנועים המייחדים אותה, שאף נתנו לה את הכינוי "ספינת האופנועים".
שרידי האונייה שקעו אל המצולות, לעומק של 32 מטרים מתחת לפני הים, אל מול חופיה של מצרים. ז'אק-איב קוסטו, אקולוג וחוקר ים צרפתי שנחשב לאבי הצלילה המודרנית והצילום התת-מימי, גילה את ההריסות של האונייה בשנת 1955 ומאז היא הפכה לאתר צלילה פופולרי עבור תיירים, שיצאו לחוויות ספארי צלילה מרהיבה ביופייה.
3 צפייה בגלריה
אחד משרידי האופנועים על הריסות האונייה הבריטית אס אס טיסלגורם
אחד משרידי האופנועים על הריסות האונייה הבריטית אס אס טיסלגורם
אחד משרידי האופנועים על הריסות האונייה הבריטית אס אס טיסלגורם
(צילום: Shutterstock)
במהלך 70 השנים האחרונות ומעבר לכך, הספינה הטרופה הפכה לשונית טבעית, שהייתה לבית גידול פורה עבור שפע של חיים, להקות דגים גדולות, מגוון חסרי חוליות המשוטטים על סיפונה, צבי ים ועוד. במחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת PloS One, גייסו החוקרים כמה מתנדבים כדי שיסייעו להם להעמיק את הידע על אודותיה של השונית המלאכותית וכיצד היא ואחרות שדומות לה עשויות לשמש ככלי עזר שמטרתו שימור השוניות הטבעיות, לאור שינויי האקלים המחריפים עם השנים שמובילים להתחממות המים ולתמותה גוברת של האלמוגים.
האונייה באורך 128 מטרים שקעה בסמוך לראס מוחמד - לשון יבשה במצרים הנמצאת בנקודה הדרומית ביותר של חצי האי סיני וחודרת בכיוון דרום-מזרח, למרחק של כ-8 ק"מ, אל תוך הים האדום - נוטה כלפי מעלה, כך שחלקה נמצא כ-16 מטרים מתחת לפני המים.
עם זאת, מיקומה נמצא באזור שבו המים קרים ביחס לרוב השוניות האחרות בים האדום, כשהבדל טמפרטורות זה הינו משמעותי בכך שהוא יכול לסייע בהגנה על היצורים החיים שהפכו אותה לביתם בעידן, שבו מימי האוקיינוס מתחממים. על כן מדובר באונייה הטבועה המפורסמת ביותר בעולם כאתר צלילה, וללא ספק אחת מהאוניות הטבועות האטרקטיביות לצלילה בעולם.
חברי צוות המחקר ביצעו גם הם מספר צלילות תקופתיות אל ההריסות של אונייה בין השנים 2014-2007, כשבמהלך תקופת המחקר סייעו להם צוללנים חובבניים, על מנת להצליח ולקטלג את המינים של היצורים החיים שהפכו את האונייה לבית הגידול שלהם. אחת ממטרות הפרויקט הייתה לגלות אם שונית מלאכותית, כמו אונייה טרופה, יכולה לתמוך במגוון של חיים כמו שונית טבעית.
3 צפייה בגלריה
ראס מוחמד
ראס מוחמד
ראס מוחמד
(צילום: Shutterstock)
כדי לגלות זאת, צוות המחקר הכין רשימה של 72 יצורים שזוהו בקרב שוניות אלמוגים טבעיות. במהלך המחקר, הקבוצה הצליחה לאמת ש-71 מהיצורים ברשימה אכן חיים על הריסות האס.אס טיסלגורם הבריטית, כשבנוסף לכך נמצא כי לאורך כל תקופת המחקר, נשמרה יציבות במספרו של כל מין שזוהה על ידי החוקרים ועוזריהם לאורך כל תקופת המחקר בת שבע השנים.
בין המינים הנפוצים נכללו בין היתר סוג של אלמוג הרך ששמו ססגונית (Dendronephthya), מין הצלופח ניבן ענקי (Gymnothorax javanicus), דג צלחתן (Platax), דגי ים טורפים ממשפחת הצניניתיים (Carangidae), דג שושנון אילתי (Amphiprion bicinctus) ודג תפאר ענק (Cheilinus undulatus). "ממצאי המחקר שלנו הצביעו על כך שמבנים מלאכותיים כמו ספינות טרופות מסוגלים להוות בית גידול עשיר ופורה עבור קהילות רבות של צמחים ובעלי חיים, בדומה לשוניות טבעיות", אמרו החוקרים.