שבעה חודשים לאחר טיסת הניסוי האחרונה של הדור השני של מערכת סטארשיפ, ביצעה הלילה (שבת) חברת SpaceX (ספייס אקס) את השיגור הראשון של הגרסה השלישית, עם תוצאות מעורבות.
רגעי השיגור מדרום טקסס
(צילום: מתוך X)
לאחר שבלילה הקודם השיגור נדחה בשעה ובסופו של דבר בוטל, הלילה, בין שישי לשבת, שוגר טיל סופר-הבי ממש בתחילת חלון השיגור. זה היה שיגור הבכורה מכן השיגור החדש שהחברה בנתה בבסיס החלל שלה בדרום טקסס, והוא עמד היטב במבחן.
בטיל השיגור כל 33 מנועי הרפטור 3 החדשים פעלו כשורה, אם כי אחד מהם כבה מוקדם מהמתוכנן. 2:40 לאחר השיגור בוצעה "הפרדה חמה" - ששת מנועי החללית עצמה הופעלו עוד לפני הכיבוי הסופי של מנועי הטיל. החללית המשיכה לחלל, אך אחד משלושת מנועי הרִיק שלה כבה. היא המשיכה בכוח חמישה מנועים במקום שישה, ולכן הפעילה את המנועים הנותרים למשך כדקה יותר מהמתוכנן, עד שהגיעה למהירות הנדרשת, כ-26 אלף קמ"ש.
טיל השיגור המשיך בנפילה חופשית והיה אמור לבצע תמרון של נחיתה מבוקרת מעל המים במפרץ מקסיקו, לא רחוק מאתר השיגור של החברה בדרום טקסס. ואולם, הטיל כנראה לא הצליח לבצע את התמרון והתרסק במים בצורה פחות מבוקרת מהתכנון.
החללית המשיכה במסלול המתוכנן - טיסה בליסטית, בלי כניסה למסלול סביב כדור הארץ, שיביא אותה לכניסה לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי. כ-20 דקות לאחר השיגור נפתחה דלת החללית, והיא הציבה במסלול 20 לווייני דמה, בצורה, גודל ומסה של לווייני רשת סטארלינק מהדור החדש.
לאחר מכן הציבה החללית בחלל שני לוויינים נוספים, שצוידו במצלמות ופנסים, ונועדו לבחון את אריחי מגן החום. ליתר דיוק, הם בחנו את מצב האריחים שהותקנו לצורך בדיקה בצד הנגדי של מגן החום, שבו נמצאת דלת הפליטה. צוותי ההנדסה בוחנים כמה שיטות הדבקה שונות של האריחים, והמבט מהלוויינים איפשר לראות אילו מהאריחים שרדו את תלאות השיגור.
לאחר הצבת הלוויינים היתה החללית אמורה לבחון הפעלה חוזרת של אחד המנועים בחלל, אבל בחברה ויתרו על זה, ככל הנראה עקב בעיות המנוע בשלב הראשון של טיסת הניסוי.
החללית נכנסה כמתוכנן לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי, ושרדה היטב את החום העז והלחצים המכניים בחזרה לאטמוספרה. גם היא תוכננה לעשות תמרון המדמה נחיתה רכה מעל פני הים, בטרם תצלול למים, ועשתה זאת בהצלחה רבה. היא "נחתה" בדיוק במיקום המתוכנן, והתייצבה אנכית מעל פני הים לשנייה או שתיים, בטרם כיבתה מנועים, נטתה על צדה והתפוצצה. ייתכן שהפיצוץ הוא תוצאה של עודפי דלק שנותרו במיכליה.
ראש נאס"א, ג'ארד אייזקמן (Isaacman) מיהר לברך בציוץ את ספייס אקס ואת מנהלה, אילון מאסק (Musk). "ברכות על שיגור מרשים של גירסה 3. צעד אחד קרוב יותר לירח… צעד אחד קרוב יותר למאדים".
חללית חדשה עם אתגרים רבים
הדור השלישי של מערכת סטארשיפ הוא במידה רבה חללית וטיל שיגור חדשים לגמרי. גם החללית וגם הטיל גדולים מעט יותר מהגירסה הקודמת. החידוש העיקרי הוא מנועים חדשים ומשופרים, מדגם רפטור 3, שהם גם חזקים יותר וגם קלים יותר. שיפורים נוספים בטיל השיגור כוללים שינוי במבנה ובמיקום של כנפוני הרשת, שינוי במערכת הזרמת הדלק למנועים ושיפורים במגיני החום. בחללית עצמה מערכת ההנעה תוכננה מחדש, מיכל הדלק הוגדל, הוכנסו שינויים במערכת השליטה על כנפוני ההיגוי ושופרה מערכת הפליטה שאמורה להציב לווייני סטארלינק בחלל.
בטיסת מבחן ראשונה קשה לצפות לעמידה מלאה בכל היעדים, אבל בסך הכל נראה שהסטארשיפ החדשה עמדה ברובם. השיגור עבר באופן חלק, החללית טסה במסלול המתוכנן, הציבה את הלוויינים כמתוכנן וביצעה היטב את הכניסה לאטמוספרה ואת תמרון הנחיתה. התקלה במנוע החללית סיפקה המחשה כי היא יכולה לתפקד גם עם מנוע חסר, ולפצות על כך בעזרת המנועים האחרים. האכזבה העיקרית היא הכישלון בתמרון הנחיתה של טיל השיגור. המשמעות היא כנראה שגם בשיגור הבא תנסה ספייס אקס להנחיתו בים, לפני שתנסה שוב נחיתה על מגדל השיגור, הפעם של הגירסה החדשה. הסיבה לכישלון היא ככל הנראה פיצוץ באחד המנועים של הטיל זמן קצר לאחר שנפרד מהחללית, פיצוץ שכנראה פגע במנועים שכנים והשבית אותם. אפשר לראות את הבזק האור בצילום מהחללית כשהטיל מתהפך ממש לאחר ההפרדה:
למרות ההתקדמות בפרויקט, נשארו לסטארשיפ אתגרים רבים לעמוד בהם. החללית מתחרה עם "בלו מון" של חברת בלו אוריג'ין מי תיבחר לרכב הנחיתה הראשון שינחית שוב אסטרונאוטים על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס. נאס"א מצפה מהן לספק חללית לניסוי חבירה לחללית המאוישת שלה – אוריון – במסלול סביב כדור הארץ כבר בשנה הבאה, ולאחר מכן להדגים נחיתה לא מאוישת על הירח, ונחיתה מאוישת עד סוף 2028.
כדי לעמוד ביעדים האלה תידרש ספייס אקס להדגים בהקדם טיסה מסלולית של סטארשיפ, כולל תמרון במסלול והפעלת מנועים החיונית לחזרה לאטמוספרה. כמו כן היא תהיה חייבת להדגים חבירה לסטארשיפ נוסף ותדלוק בחלל, משום שמתווה המשימה של סטארשיפ כנחתת ירח מבוסס על כמה תדלוקים במסלול סביב כדור הארץ. אם היא רוצה לעמוד גם ביעדים שלה עצמה, היא תנסה להנחית את טילי השיגור על מתקן התפיסה המיוחד במגדל השיגור, ובהמשך להנחית כך גם את החללית עצמה, כדי לממש את החזון של חללית וטיל רב-פעמיים שאפשר להכשירם לשיגור חוזר תוך זמן קצר יחסית. כדי לעמוד בלוח הזמנים של נאס"א ספייס אקס תידרש לסמן וי במהירות על הסעיפים האלה, כך שסביר להניח שמהנדסי החברה יסיקו במהירות את המסקנות מהתקלות שהתגלו בטיסת הניסוי הזו, ואנו נראה עוד כמה וכמה שיגורים של סטארשיפ כבר בחודשים הקרובים.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
