ביום רביעי האחרון בשעות הצהריים יצא אלמוג עטר מחדרה לעשות את מה שהוא הכי אוהב: לדוג. אלא שהפעם אירע לו משהו שגם הוא לא ציפה לו. צפו בתיעוד שצילם עטר:
(צילום: באדיבות אלמוג עטר)
כשהיה כ-3 ק"מ מהארובות הגבוהות של תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה, הגיחה לעברו כרישה עפרורית (Carcharhinus obscurus) - מין שמתמחה בטריפה של דגים קטנים ואינו תוקף בני אדם כדרך קבע, אך עלול להתבלבל ולנשוך דייגים או צוללים לעיתים נדירות. עשרות כרישים ממין זה נצפים מדי שנה בקרבת חופי חדרה, אולם המפגש הזה לא עורר את חשדו של אלמוג בן ה-32.
ברגע אחד, התבייתה הכרישה בקיאק של אלמוג, משום שבאמתחתו היו מספר דגים ממין סרגוס הפסים (Diplodus cervinus), שמוכר גם בשם "חדד". הכרישה העפרורית הריחה את הדג הלבן ממשפחת הספרוסיים (Sparidae), לו פסים חומים עבים שמעטרים את גופו. מרגע זה, התמקדה הכרישה באלמוג שנשא את הדגים שתפס על גופו, ולא הפנתה את תשומת ליבה לקיאק של חברו ושל דיג נוסף שלא החזיקו באמתחתם את החדד, שנחשב לדג מאכל מבוקש ואיכותי.
הכרישה ניסתה שוב ושוב לחטוף את הדגים מידיו של אלמוג, שהגיב לתוקפנות באמצעות הדיפתה עם רובה הציד שלו, כשהיא התקרבה אליו מדי, מה שגרם לאותן דקות להיות מתוחות למדי.
לאחר מכן, הכרישה העפרורית חגה סביב הקיאק של אלמוג למשך מספר דקות. "למרות שמקרה כמו שקרה לי אינו נפוץ, הוא עדיין יכול לקרות. על כן, יש לקחת בחשבון שיש כרישים ששוחים בקרבת חופיה של חדרה, ולנהוג במידת הזהירות הנדרשת, משום שבסופו של דבר מדובר בטורפים גדולים", אמר עטר.
על פי ההערכות, חמימות המים היא זו שמושכת את הכרישים, מכיוון שחברת החשמל מזרימה מים חמים מתחנת הכוח "אורות רבין" לים התיכון. הביולוגית הימית ד"ר עדי ברש, מעמותת כרישים בישראל וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שמתמחה בדגי סחוס וחברה בקבוצת מומחי הכרישים בארגון השימור העולמי (IUCN), סייעה לעטר להבין באיזה כריש מדובר.
מהעמותה נמסר כי אם בוחרים לדוג, לא רק באזור חדרה, מומלץ לא להשאיר את הדגים על הגוף, אלא על מצוף או על הקיאק. הכרישים בחדרה לא נשארים רק בחדרה, אלא מסתובבים באזור, כך שיש לקחת זאת בחשבון. לפני כמה שנים בצפון הארץ, אירוע כזה בשעת שקיעה נגמר בהרג של הכריש, כך שיש לשמור על הכללים וההמלצות כדי לחיות בשלום עם הים, מבלי להסתכן ומבלי לפגוע בכרישים. במקרה של אלמוג, הרי שהוא שמר על קור רוח, מה שסיים את האירוע עם אדרנלין גבוה, אבל ללא פגיעה בגוף.
