בימים אלו החלה חברת ICL רותם בכרייה וחציבה לא רחוק מעין ירקעם, לפי תוכנית כרייה שאושרה לחברה בוועדה המחוזית דרום. פעילי סביבה, אוהבי טיולים והמבקרים הרבים באזור הופתעו לדעת כי תוכנית הכרייה סמוכה באופן כה חריג לעין ירקעם. הפעילים חוששים שהכרייה תשנה את נופי המצוקים מעל עין ירקעם, פיצוצי הסלעים יגרמו לרעשים שירחיקו את בעלי החיים ממקור המים החשוב והמטיילים יאבדו פינת מדבר שקטה ושלווה. צלמי האגודה הישראלית לצילום טבע נרתמו להביא את התמונות של מגוון בעלי החיים והנופים באזור אשר נמצאים בסיכון למודעות הציבור.
יעל נובי
(צילום: נעם ארון)
טריסטרמית
(צילום: משה דהן)
שועל
(צילום: גדי שמילה)
סלעית לבנת-כנף
(צילום: מיכה מנדל)
נוף הכניסה לעין ירקעם
(צילום: ירדן ארמן)
ורדיות סיני שבאות לשתות מעין ירקעם
(צילום: פיקי איש שלום)
זוטית הנגב
(צילום: לאה חננשווילי)
עין ירקעם
(צילום: שלומי טובה)
עין ירקעם, אתר הטיולים המוכר והאהוב בנגב המזרחי, נמצא סמוך למוצא המכתש הגדול. מרחק נסיעה קצר מירוחם ומדימונה מאפשר לתושבי ערי הנגב המזרחי והמבקרים בהן להנאות מנופי טבע מדבר ייחודים.
עין ירקעם הוא מקור מים מורכב וייחודי בזכות מבנה של סדרת מפלי מרזב, מעיין עונתי המתמלא בשיטפונות המדבר, מעוק (נקיק צר המתחתר בקרקעית סלעית של אפיק נחל) וגבי מים ענקיים באפיקו של נחל ירקעם העליון. רק כ-500 מטרים ממזרח לכביש ממשית - אורון, מרחק הליכה קצר מאפשר לכל מטייל הנאה ורחצה בגבי המים המופלאים.
התפתחות גבי עין ירקעם התרחשה בתהליך גיאולוגי מורכב של שחיקה ובלייה על ידי זרימת מי שיטפונות לאורך מיליוני שנים בין יחידות סלעי משקע בנקודת מסלעי קירטון וצור אל גג שכבת סלעי הגיר הקשה. תכונה זו של מעבר בין יחידות סלע לצד כוחות הבלייה יצרו סדרת מפלים דמויי מרזב, בגובה של כ-10 מטרים מגג המפל אל תחתיתו. למתבונן מלמעלה המפלים נראים כמו צינור חלול עמוק או כמגלשה, כפי שאכן עושים הילדים המגיעים למקום ומתגלשים על סלעי הגיר בדרכם אל גב המים המרענן.
בתחתית אחד המפלים, מתקיימת נביעת מים עונתית, המתחדשת כל חורף עם זרימת שיטפונות הנחל. בהמשך הנחל סדרת מפלים נוספים, גבים רבים והמרשים מכולם הוא המעוק ובו גב מים ענקי באורך של כ-15 מטרים, כאשר גב זה מתמלא, הדבר נראה כמו ברכת שחייה בלב המדבר, עמוקה ומרעננת המושכת מאות אלפי מטיילים בעונה.
אדום-חזה
(צילום: עמר משולם)
עין ירקעם
(צילום: נעם ארון)
ישימונית מצויה
(צילום: לאה חננשווילי)
קטות כתר שבאות לתשתות בעין ירקעם
(צילום: מיכה מנדל)
יעל נובי
(צילום: ירדן ארמן)
עיט זהוב
(צילום: גדי שמילה)
עין ירקעם
(צילום: בועז עמידרור)
רחם מדברי
(צילום: בועז עמידרור)
צבוע
(צילום: חן עין דור)
עין-חתול אדמדם
(צילום: גלעד שטרן)
בקירו הצפוני של הנחל, ולאורכו סומן שביל הטיולים. מדרגות חצובות יורדות מן השביל שמעל למעוק עד לקרקעיתו . אלו הן מדרגות עתיקות, שנחצבו כדי שגמלים יוכלו להגיע אל נקודות הנביעה ואל הגב הגדול ממצד ירקעם, אתר ארכיאולוגי סמוך. עד לפני כשנתיים יצא שביל הטיולים מן המצד הרומי העתיק. לאחרונה הסדירה רשות הטבע והגנים מגרש חניה וחניון לינה חדש והשביל הוסט מן המצד.
כיום המטיילים אינם חולפים על פניו. הסטת השביל למקומו החדש הסבה את תשומת ליבם של המטיילים מן המצד היפה ומרביתם אינם מודעים להקשר שבין מקור המים החשוב בעין ירקעם לבין המצד וההולכים בדרך בעולם העתיק. המצד מהתקופה הרומית שימש להגנת שיירות הדרך לצד אספקה לוגיסטית להמשך המסע. הארכיאולוגים תארכו את המצד למאה ה-4 לספירה והסיקו על הקשר שבין מצד זה למצדים לאורכו של מעלה עקרבים.
הדרך העתיקה ובה המדרגות החצובות לצד עין ירקעם נחצבו לטובת גישה נוחה אל מקור מי שתייה היציב היחיד בדרך העתיקה במעלה עקרבים העולה מן הערבה לנגב ולכיוון ירושלים. יש חוקרים הסבורים כי המקום אף שימש לטבילות טוהרה לאורך אותה הדרך.
אירוס אחר הצוהריים
(צילום: טל יאירי)
זאב
(צילום: גדי פורת)
עין ירקעם
(צילום: מאור סיבוני)
זאב
(צילום: משה דהן)
רחמים מדבריים על רקע מפעלי אורון שמדרום לעין ירקעם
(צילום: משה כהן)
למעיין ולדרכים המובילות אליו יש זיקה מובהקת גם לתקומת ישראל בעידן המודרני. בשנת 1943 הלכו סיירי פלוגה גי של הפלמ"ח, מבית הערבה לרביבים . הם הובילו כוח לוחמים מעין עקרבים לעין ירקעם דרך נחל חתירה. לאחר שעמדו לפני המצוק שמדרום למפל נחל חתירה שעמד בפניהם כמחסום בלתי עביר, הם חצבו בו גומחות בסלע בכדי להקל על הטיפוס. באותו תוואי, אבל בכיוון הפוך, עברה גם פלוגה ד' של הפלמ"ח. סיפורי הפלמ"ח על תוואי הדרך מעין ירקעם למעלה עקרבים הפכה לסיפור מוכר בקרב סיירי הנגב, והמעלה כונה מאז על ידי הבדווים: "נקב אל-יהוד".
מאז מוכר תוואי ההליכה בין עין ירקעם למעלה עקרבים כמעבר היחיד ולכבוד פורציו נקרא בספרות המטיילים ועל ידי מורי הדרך מעלה הפלמ"ח. שביל זה סומן על ידי מסמני השבלים ואף נכלל בשביל ישראל.
החוקרים יגאל ויותם טפר הציעו כי המעלות בעין ירקעם, ומעלה עקרבים נחצבו לאורך דרך עולי רגל מסורתית אחת המקשרת את הערבה עם ירושלים. לאורכה של דרך זו הם מצאו עדויות לנתיב קדום, מדרגות חצובות, קירות תמך וסרפנטינות עתיקות. המדרגות שסותתו לאורכה מסמלות לשיטתם את המעבר לארץ הקודש ועלייה במעלות הקדושה.
עין ירקעם, מקור המים היציב היחיד בנגב המזרחי משמש נקודה משמעותית עבור בעלי החיים, המטיילים במקום יבחינו בעדויות לנוכחות גבוהה של חיות המדבר. זאבים, שועלים, תנים, דורבנים וצבועים לצד יעלים, צבאים ומגוון רחב של ציפורי מדבר, זוחלים ומכרסמים פוקדים את גב המים לצורך התרעננות. קירות המצוק מעל עין ירקעם משמשים את עופות המדבר לקינון והם חביבים מאוד על הצפרים כנקודת תצפית בעופות דורסים.
קבוצת פעילים וארגוני סביבה פנתה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע במטרה לעצור את תכנית הכרייה. בית המשפט הציע לצדדים להידבר ולהגיע לפשרה, אך העבודות החלו. פעילי סביבה וחובבי טבע מבקשים מהציבור לקרוא לחברת ICL רותם לעצור את הכרייה, לפחות עד אשר יתברר הדבר בבית המשפט.
מחברת רותם אמפרט, האמונה על עבודות הכרייה בעין ירקעם, נמסר בתגובה: "לפני למעלה משנה אושרה התוכנית 'אורון צפון' אשר נועדה להבטיח את המשך הפקת עתודות הפוספט ופעילת המפעל, המעסיק אלפי עובדים בנגב וחיוני לתעשיית החקלאות והמזון. זאת, תוך שמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור. התוכנית, שעברה צמצום משמעותי, גובשה לאחר בחינה מעמיקה של השטח, ואושרה ללא התנגדויות ובהתאם להסכמות עם רשות הטבע והגנים. בהתאם לסיכום עם הרשויות, חודשו העבודות לאחר שהוקפאו באופן מתוכנן למשך חצי שנה בשל התחשבות בתקופת קינון הנשרים".
האגודה הישראלית לצילום טבע הינה ארגון ללא מטרות רווח הנוסד מטעם צלמי הטבע ולמען צלמי הטבע וככזה נועד לאפשר לצלמי הטבע בארץ ללמוד ולהתפתח בדרך של הפריה הדדית, שיתוף, למידה, מפגשים משותפים והרצאות, תוך כדי העלאת קרנו של צילום הטבע בישראל, והגברת תרומתו לחברה ולשמירת הסביבה. לעוד צילומים - בדף הפייסבוק של האגודה.
בהכנת הכתבה השתתף יוגב ישראלי
יוני שטרן הוא אחד העותרים נגד תוכנית הכרייה סמוך לעין ירקעם, שפנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע.
